מירון אלתגר
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1951 רמת גן, ישראל  |
|---|---|
| נהרג |
6 באוקטובר 1973 (בגיל 22) |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מ-נובמבר 1970 |
| דרגה |
 סרן |
| תפקידים בשירות | |
| סגן מפקד פלוגת טנקים בגדוד 9 של חטיבה 14 | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
| הנצחה | |
| אנדרטה בקריית אונו | |
  | |
מירון אלתגר (21 באוגוסט 1951 – 6 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל בדרגת סרן, אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר בצל"ש הרמטכ"ל.
מותם של אלתגר וצוותו פורסם במסגרת פרשת נעדרי טנק אלתגר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלתגר נולד לתהילה וזאב ב-21 באוגוסט 1951 ברמת גן והוא היה הבכור מבין 3 אחיו.[1] אביו זאב היה עיתונאי, עורך "ידיעות רמת גן" ו"דיפלומט" ודובר עיריית רמת גן. בחגיגת בר המצווה שנערכה לאתגר השתתפו דיפלומטים ושגרירים, ביניהם השגריר הסובייטי והאמריקאי.[2][3]
אלתגר למד בבית הספר היסודי עליות[4] ובהמשך בבית הספר התיכון בליך שברמת גן. לאחר מכן הצטרף לפנימייה הצבאית ולריאלי שבחיפה.[5]
בנובמבר 1970 התגייס אלתגר לצה"ל והוצב בחיל השריון, הוא עבר מספר הכשרות וכן קורס קצינים.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1973 שירת אלתגר כסגן מפקד פלוגה ל' בגדוד 9 של חטיבה 14 בחיל השריון אשר הוצב בסיני, ועם צאת חג ראש השנה חזר לבסיסו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, גדוד 9 שתפקידו היה להגן על אזור צפון תעלת סואץ, מצא עצמו בחזית הלחימה עם חציית המצרים את התעלה.[6] מפקד פלוגה ל' אורי הקמן קרא בקשר לעזרה, ושני טנקי פטון ממעוז "כתובה" נשלחו לסייע למפקד הפלוגה שהיה ליד מעוז "לחצנית". הטנק הראשון נפגע, 2 מלוחמיו נהרגו ו-2 נשבו הוחזרו במסגרת החלפת שבויים בסיום המלחמה. הטנק השני בפיקודו של אלתגר המשיך בתנועה ולאחר מכן דיווח בקשר על פגיעתו והקשר נותק.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נעדרי טנק אלתגר
ב-24 באפריל 1974 אותר הטנק של אלתגר בסריקות שנערכו בין מעוז "כתובה" ל"לחצנית" מדרום לפורט סעיד. על הטנק לא היו סימני פגיעה ונראה כי הוא פרק את אחד מזחליו עקב האדמה הביצתית ונקלע למארב, עם זאת צוות הטנק שכלל את אלתגר, רב"ט חיים מוצפי, סמ"ר ינקו קלר ורב"ט דן גילת - לא אותר.
כיוון שלא היה זכר לגופות אנשי צוות הטנק או לשרידיהן, הכריז צה"ל על ארבעת אנשי הצוות כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
ב-2015 פורסם בעיתון הארץ דוח של יחידת אית"ן המעריך כי אלתגר ושאר חברי הצוות קבורים בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בחלקת נעדרי מלחמת יום הכיפורים.
צל"ש הרמטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1977 הוענק לאלתגר צל"ש הרמטכ"ל:
ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סרן מירון אלתגר ז"ל כ-סמ"פ טנקים. בהובילו מחלקת טנקים באזור שמצפון לקנטרה, חש לעזרת כוח שנפגע ולסיוע מעוזים מותקפים. במהלך התנועה נפגע הטנק השני שנע עמו. למרות שהטנק שלו נותר יחיד, המשיך סרן מירון אלתגר ז"ל בתנועה לעבר הכוח הפגוע, עד שנפגע. במעשה זה גילה סרן מירון אלתגר ז"ל אומץ-לב, דבקות במשימה ואחוות לוחמים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירון אלתגר, באתר יזכור
- סרט כי מדי דברי בו זכר אזרכרנו עוד - סיפרו של סרן מירון אלתגר, במאי בן וישליצקי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החתיכה החסרה, באתר www.gvura.org
- ^ המושבה הדיפלומטית בבית ז'בוטינסקי ברמת-גן | חרות | 23 פברואר 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ רון מיברג, נטושים בצריח: הגילוי המטריד על "טנק הנעדרים" נעלם מעיני כולנו, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2015
- ^ בית ספר עליות רמת גן – אלתגר מירון, באתר aliyot.tik-tak.net
- ^ לזכרם - עמוד זיכרון | בית הספר הריאלי העברי בחיפה, באתר yizkor.reali.org.il
- ^ סרן מירון אלתגר ז"ל, באתר www.idf.il