מכללה ירושלים
 | |
 | |
| מכללה אקדמית | |
|---|---|
| מוטו | איכות אקדמית תורנית חינוכית |
| תאריך ייסוד | 1964 |
| קמפוס | שכונת בית וגן |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' עלי מרצבך |
| רקטור | ד"ר דבורה רוזנווסר |
| מנכ"ל | הרב שלמה פולק |
| מיקום | |
| מיקום |
ברוך דובדבני 36, ירושלים  |
| קואורדינטות | 31°45′38″N 35°11′32″E / 31.76055556°N 35.19222222°E |
|
www | |
 | |
  | |
מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.
היסטוריה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכללה נוסדה בשנת תשכ"ה (ספטמבר 1964) כמכללה להכשרת מורים, על ידי הרב ד"ר יהודה קופרמן, מתוך מטרה ליצור מוסד אקדמי ראשון שהנחת היסוד שלו כוללת אמונה בתורה מן השמים ושמירת מצוות.
בשנת ה'תשל"ז קיבלה המכללה הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה כמוסד תורני אקדמי להכשרת מורות, הראשון מסוגו במדינת ישראל. בניגוד למכללות אחרות, שמטרתן להכשיר מורים בלבד, במכללה ירושלים מדגישים כי ברצונם להכשיר תלמידות שיוכלו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים ולשמש כחוקרות ומרצות במוסדות אקדמיים.[1]
המכללה מעניקה תואר אקדמי .B.Ed בתחומים מגוונים: תנ"ך ותושבע"פ, מתמטיקה, ביולוגיה וכימיה, אנגלית, מתמטיקה, הגיל הרך, מחשבת ישראל, משאבי למידה, חינוך מיוחד, מוזיקה.
בשנת הלימודים תש"ע נפתח במכללה "בית הספר לתואר שני" (.M.Ed), במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. בשנה זו נפתח מסלול להוראת המדעים (מדעי הטבע, מתמטיקה). בשנת תשע"א נפתחה תוכנית לימודים לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. בשנת תשע"ב נפתחה תוכנית לימודים בהוראה בין-תחומית של תורה שבע"פ ומחשבת ישראל. בראש בית הספר עומדת ד"ר תמי יחיאלי.
במכללה פועל מסלול להכשרת מורים - "תוכנית רמ"ים" - המיועדת לבוגרי ישיבות גבוהות ונותנת הכרה אקדמית חלקית ללימודיהם התורניים הגבוהים. הלימודים נערכים בימים נפרדים, יום חמישי, ובשעות הערב של יום ראשון. במסלול זה ניתן לקבל תואר .B.Ed בתחומים מגוונים: תנ"ך ותושבע"פ, מתמטיקה, מחשבת ישראל, חינוך מיוחד.
במכללה פועלת מחלקה ל"לימודי המשך" לנשים, במגוון מסלולים: השלמה לתואר ראשון (B.Ed.) לבעלות תעודת "מורה בכירה", בתחומים: יהדות, הגיל הרך, חינוך מיוחד, מתמטיקה, אנגלית, מדעי המחשב, מדעים ומוזיקה; השלמה לתעודת הוראה לבעלות תואר ראשון; והרחבת הסמכה למורות בעלות תואר אקדמי ותעודת ההוראה (ובכלל זה מסלול למורות למטמטיקה להרחבת הסמכה להכנה לבגרות בהיקף 5 יחידות לימוד). בראש המחלקה מעת היווסדה עמדה הגב' נחמה ז"ק, והחל משנת הלימודים תשע"ט עומדת בראשה הגב' שושנה חרל"פ.
לצד הלימודים האקדמיים מתקיימות במכללה תוכניות לפיתוח מקצועי וקורסים לקהל הרחב.
סגל המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש המכללה בשנים האחרונות היא ד"ר דבורה רוזנווסר, בתו של מייסד המכללה הרב ד"ר יהודה קופרמן. נשיא המכללה היה פרופ' יעקב כץ, מנכ"ל המכללה הוא הרב שלמה פולק.
במרץ 2021 נבחר פרופ' עלי מרצבך לשמש כנשיא המכללה.
דיקנית הסטודנטיות החל משנת תשע"ה היא הרבנית יפה מגנס (לשעבר מנהלת האולפנית).
במהלך השנים לימדו במכללה, בין היתר, הרבנים שלמה זלמן מן ההר, ישעיהו הדרי, יעקב פילבר, דוד פוקס, יהושע כץ (רב העיר מעלה אדומים), יוסף כרמל (ראש כולל ארץ חמדה), זאב מאור, יהושע בכרך, ישעיה שטיינברגר, יוסף אליהו (רב וסופר) מחבר התורה המשמחת ואורו של עולם (ביוגרפיית חיי הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת קול תורה, בית וגן ירושלים, ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה) שמשנת ה'תש"ע החל גם לעסוק יחד עם אשתו כשדכן מכללה ירושלים וכשדכן מקצועי בתשלום מראש, דבר שלא היה מקובל בציבור הדתי לאומי והחרדי באותה תקופה והיווה חידוש[2].
בוגרות מפורסמות תושבות ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוּבָּה רחל חַרלָ"פּ - לשונאית ישראלית, חוקרת בתחום הפרשנות הפילולוגית ותורת הלשון בימי הביניים, ראש "המרכז ללימודי הטקסט" במכללת ליפשיץ בירושלים, לשעבר מרצה וראש היחידה להבעה עברית באוניברסיטת בר-אילן ורקטור במכללת ליפשיץ, ילידת קריית שמואל להרב עקיבא הכרמי (רב קריית שמואל מלפנים) ורבקה בלוך (בת הרב שמואל זלמן בלוך, מנהל רוחני בישיבת טלז בליטא).
- לאה פרידמן שמה הספרותי של א. פרידמן או אילה פרידמן - סופרת ועיתונאית חרדית בוגרת בית יעקב ובעלת תואר ראשון בתקשורת ממכללת ליפשיץ ותואר שני בהיסטוריה ובמחשבת ישראל (מכללת ירושלים), עוסקת בהוראה ומרצה על מחשבת ישראל, ספרות וחקר השואה, כותבת רומנים וספרי ילדים.
- מלכה בינה - מייסדת מדרשת מת"ן, ומחלוצות מהפכת לימוד התורה לנשים. ילידת בבולטימור להורים ניצולי שואה הרב ברוך מיליקובסקי תלמיד ישיבת מיר (שעבר עם הישיבה לסין בזמן השואה וכך ניצל) וללאה.
- חיותה דויטש - סופרת ועורכת ישראלית, ילידת תל אביב ליעקב ובינה ליבוביץ, סבה איש החינוך יהודה מוריאל.
- טלי פרקש - עיתונאית חרדית, בעלת טור במדור יהדות באתר ynet. ילידת כפר סבא ליוסף ויהודית פרץ.
- יוכי (יוכבד) ברנדס - סופרת ישראלית. ילידת חיפה ליפה (מרים שיינדל) והרב יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר מביאלה רמת אהרן בני ברק.
- מירה קדר - סופרת ומשוררת ישראלית, ילידת ירושלים לאסתר ויצחק אלידר. בשנת 1989 נמנתה עם מייסדי כתב העת "דימוי".
שכר הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[3].
התנגדות למכללה בחוגים חרדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת המכללה לוותה בהתנגדות מצד רבנים ליטאים, ובראשם הרב אלעזר מנחם מן שך. הוא פרסם איגרת לבוגרות בית יעקב ובה הביע התנגדות ללימודים אקדמיים לבנות, הכוללים תכנים ושיטות לימוד המנוגדים למסורת בית יעקב: "תשמרו את נפשותיכן ותתחזקו בדרך ובהשקפה שקיבלתן בבתי ספר בית יעקב, תיטהרו ותתקדשו להיות אמהות של הדור הבא". במשך שנים הוא אסר על תלמידיו להינשא לבנות בוגרות המכללה, אך עם השנים פחתה התנגדותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכללה ירושלים- מכללה ירושלים לבנות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמוד האודות באתר המכללה.
- ^ בציבור הדתי היה מקובל שעוסקות בנושא זה בעיקר נשים מבוגרות, לשם שמיים ובלא דרישת תשלום. בציבור החרדי מקובל לשלם רק כאשר שידוך יוצא אל הפועל
- ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים