מלבי
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
פודינג  |
| מוצא | טורקיה |
| אופן הגשה | אחרונה |
| מרכיבים עיקריים | חלב, קורנפלור, תמצית מי ורדים |
  | |
מלבי (מערבית: مُهلّبية, תעתיק: מוּהַלבּיה; תעתיק מדויק: מהלביה; שמות נוספים בערבית: محلبية (מחלביה), مهلبية (מהלביה), محلاية (מחלאיה), محلبيه (מחלביה), محلبي (מחלבי)) הוא פודינג מוצק שנהוג במטבח הערבי, במטבח הטורקי ובמטבח היווני, ומוגש כקינוח. את המלבי מכינים כיום על בסיס מים או חלב, לעיתים בתוספת שמנת, ומסמיכים אותו עם עמילן תירס. המלבי ממותק ומתובל במי ורדים או מי זהר. לאחר קירור המלבי נקרש וניתן להגישו בכוס או הפוך על צלוחית. המנה פופולרית בכל רחבי המזרח התיכון, ובעיקר בטורקיה, סוריה, ישראל ולבנון.
מקור הקינוח אינו ידוע, אך סיפורי עם מייחסים את המצאתו לטבח פרסי אלמוני שבישל עבור מצביא ערבי בן המאה השביעית בשם אל-מוהאלאב אבן אבי סופרה, על שמו נקראת המנה. במקור השם מוהאלביה התייחס לשלוש מנות שונות אך דומות: חלב שהוסמך עם קמח אורז, אורז שבושל עם עוף וחלב, וחביצת ביצים ללא אורז. המתכון הראשון המתועד למנה זו נכתב על ידי אבן סיאר אל-וראק.
בתקופת האימפריה העות'מאנית התקיימו שני מתכונים למאכל, שנקרא בטורקית מוהלבי (טורקית: muhallebi). המתכון המוקדם, המתוארך למאה ה-15 מכיל עוף ומוגש עד היום בטורקיה תחת השם טבוּק גוֹאסוּ (מטורקית: Tavuk göğsü), והמאוחר יותר, שהופיע לראשונה בשנת 1530, לא כלל עוף ובושם במי ורדים בדומה למלבי המודרני.
בישראל מוגש המלבי לרוב כשעליו פתיתי קוקוס, שברי בוטנים או פיסטוקים וסירופ מתוק ואדום בטעם מי ורדים, בנוסף לכך קיימת בישראל גם גירסאת פרווה למלבי, אשר עשויה מחלב שקדים במקום מחלב רגיל.
למלבי גם גרסה אירופית המכונה בּלאנְמַנְגְ' (מצרפתית: Blancmange, מילולית: "אוכל לבן") שמתובלת לרוב בתמצית שקדים.
