אגוז אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בוטן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בוטן (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןאגוז אדמה
אגוז אדמה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: Arachis
מין: אגוז אדמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Arachis hypogaea
ליניאוס, 1753

אֱגוֹז אֲדָמָה, המכונה בוטן בשפה יומיומית, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). על אף שמו, "אגוז האדמה" אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית (ואף שמו המקובל בערבית הוא "פול סודאני"). בערכו התזונתי דומה הבוטן לאגוז, שכן כמחציתו שומן וכרבעו חלבון. שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה; פיסטוק).

גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים. מגדלים אותו בארצות שאקלימן חם למדי. הצמח נמנה עם משפחת הפרפרניים, אחת משלוש תת-משפחות של סדרת הקטניות, מוצאו מאמריקה הדרומית. צמחי אגוז האדמה הם חד שנתיים. העלים מורכבים משני זוגות עלעלים; הפרחים קטנים וצהובים. לאחר ההפריה מתכופפים העוקצים הנושאים את השחלה המופנית כלפי מטה, ונועצים את הפרי המתפתח בתוך האדמה. מפתח תרמיל (המכונה "קטנית"), ובו זרע אחד עד שלושה.

גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, שכן אם הקרקע נוקשה או טינית יכבד על הפירות לחדור ולהתפתח בתוכה. אף על פי כן אפשר לקבל יבולים גדולים גם באדמות כבדות, בתנאי שהן תחוחות, והגידול עולה יפה אף בקרקעות הלס בנגב בישראל.

הבוטנים נאכלים כשהם קלויים (כ"פיצוחים"), מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה" או "קבוקים"), ממרחים (דוגמת חמאת בוטנים) ומוצרי מזון שונים נוספים. השמן המופק מהם משמש לעיתים לטיגון והשמן המופק מזרעי הצמח תופס מקום נכבד בייצור המרגרינה.

בוטנים עם ציפוי אפוי הם חטיף פופולרי בישראל ומכונים "בוטנים אמריקאיים", למרות שלא הגיעו מארצות הברית. הציפוי מורכב מקמח ותבלינים שונים - ב-100 גרם של בוטנים אמריקאים יש כ-54 גרם פחמימות. במקומות אחרים הם מכונים "בוטנים יפניים" והם נחשבים לחטיף בירה פופולרי במיוחד במקסיקו (שם הם מכונים cacahuates japonיs). סוברים כי הם זכו לכינוי 'יפניים' כיון שיוצרו במקסיקו על ידי מהגרים מיפן שהגיעו למקסיקו במאה ה-19 כתוצאה מהסכמי שיתוף פעולה בין קיסר יפן ונשיא מקסיקו[1].

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוטנים מכילים שפע של ויטמינים ומינרלים כגון ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ויטמין B6, אבץ, אשלגן, זרחן, מגנזיום, נחושת וסידן. גם הערך הקלורי שלהם גבוה.

ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות. שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.

בוטנים עשויים להזדהם בעובש Aspergillus flavus, המייצר את הרעלן המסרטן אפלטוקסין. מחלקת החקלאות של ארצות הברית בודקת כל מטען בוטנים טריים, ומשמידה אותו אם נגוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה לפני כ-7,500 שנה בארגנטינה או בוליביה. הוא הופץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי.

הבוטנים הובאו לראשונה לסין במאה ה-17 על ידי סוחרים פורטוגזים. בשנות ה-80 עלתה הפופולריות שלהם בסין והחל מ-2006 הפכה סין למובילה עולמית בייצור בוטנים, לפני הודו וארצות הברית. רוב התצרוכת היא לשוק הסיני ובעיקר לייצור שמן.

הבוטן הפך למאכל נפוץ באפריקה ומשם הגיע, יחד עם העבדים, לארצות הברית, והפך פופולרי שם ובשאר ארצות המערב (החקלאות של מרכז אמריקה לרוב לא הגיעה צפונה מדרום מקסיקו).

תיאור בוטני של אגוזי אדמה
מכונה לקציר אגוזי אדמה

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]