מי ורדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מי ורדים
מאכלים
סוג משקה ללא אלכוהול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפעל לייצור מי ורדים בעיר כאשאן באיראן

מי ורדיםפרסית: گلاب; גולב) הם תרחיף המופק כתוצר לוואי של זיקוק עלי כותרת של ורדים. מי הוורדים מהווים תחליף זול לשמן ורדים שמשמש בתעשיית הקוסמטיקה. מקור מי הוורדים במטבח הפרסי.

מי הוורדים ניחנים בארומה חזקה ומשמשים במזרח הרחוק ובמזרח התיכון כתבלין למאכל – בעיקר בקינוחים מתוקים כגון מעמול, מלבי, סחלב, פלודה, לאסי, רחת לוקום, גלידה מסטיק, גלידה פרסית, פודינג אורז טורקי (Sütlaç), ועוד. מי הוורדים משמשים גם לצורכי דת בהינדואיזם ובאסלאם. במערב מי הוורדים משמשים בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה.

בישראל משווקים מי ורדים שבחלקם מייצור מקומי ובחלקם מיובאים בשווקים, בחנויות ייחודיות, בבתי הטבע והקוסמטיקה. בחנויות התבלינים ניתן להשיג מי ורדים מהולים במים או בתמצית מרוכזת יותר בדיוק כמו מי זהר.

במקורות היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת ההלכה היהודית, הרחת מי הוורדים חייבת בברכת "בורא מיני בשמים" ושימשו גם במנהגי אבלות בקהילות מסוימות כמו בציטוט הזה מהבן איש חי מבגדאד.

...דזהו הטעם דנוהגין פה עירנו בגדאד יע"א שבתוך י"ב חודש מביאים יורשי הנפטר מי ורדים או שושנים או מיני עשבים שיש להם ריח טוב ואוחזים אותם ועומדים בפתח בית הכנסת כדי שיברכו (בורא מיני בשמים א.א) הנכנסין והיוצאים ...

הבן איש חי מבגדאד

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.