מי ורדים
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
משקה ללא אלכוהול  |
  | |
מי ורדים (בפרסית: گلاب; גולב) הם תרחיף המופק כתוצר לוואי של זיקוק עלי כותרת של ורדים. מקור מי הוורדים במטבח הפרסי.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי הוורדים ניחנים בארומה חזקה ומשמשים במזרח הרחוק ובמזרח התיכון כתבלין למאכל – בעיקר בקינוחים מתוקים כגון מעמול, מלבי, סחלב, פלודה, לאסי, רחת לוקום, דונדורמה (גלידה טורקית), גלידה פרסית, בוזה (גלידה סורית), פודינג אורז טורקי (Sütlaç), ועוד. מי הוורדים משמשים גם לצורכי דת בהינדואיזם ובאסלאם. במערב מי הוורדים משמשים בעיקר כתחליף זול לשמן ורדים שמשמש בתעשיית הקוסמטיקה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל משווקים מי ורדים שבחלקם מייצור מקומי ובחלקם מיובאים בשווקים, בחנויות ייחודיות, בבתי הטבע והקוסמטיקה. בחנויות התבלינים ניתן להשיג מי ורדים מהולים במים או בתמצית מרוכזת יותר בדיוק כמו מי זהר.
במקורות היהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת ההלכה היהודית, הרחת מי הוורדים חייבת בברכת "בורא מיני בשמים" ושימשו גם במנהגי אבלות בקהילות מסוימות כמו בציטוט הזה:
...דזהו הטעם דנוהגין פה עירנו בגדאד יע"א[א] שבתוך י"ב[ב] חודש מביאים יורשי הנפטר מי ורדים או שושנים או מיני עשבים שיש להם ריח טוב, ואוחזים אותם ועומדים בפתח בית הכנסת כדי שיברכו[ג] הנכנסין והיוצאים...
— הרב יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ואתחנן, הלכות שנה (פתיחה)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
