מלון אליזבת (טבריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלון אליזבת גינוסר (סביבות 1960). הכיפה של האגף הימני קרסה בשריפה ב-2001
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מלון אליזבת הוא מתחם הכולל בית מלון ואולמות תיאטרון וקולנוע שנבנה בטבריה על ידי החלוץ והיזם שלמה פיינגולד. המבנה שהושלם ב-1929 נקרא על שמה של אשתו של פיינגולד. לאחר מותו של פיינגולד החליף המקום מספר בעלים שניסו לשקם ולתפעל אותו אך כל הניסיונות האלו כשלו והוא עומד היום בשיממונו. האתר הוגדר על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כאתר מורשת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון אליזבט נכון לשנת 2014. ללא הכיפה שהתמוטטה בשנת 2001 ולאחר שיפוץ החזית
חזית המלון הנושא עדיין את שמו האחרון (אוג' 2014)
חזית קולנוע אלישבע (אוג' 2014)

עם סיום מלחמת העולם הראשונה עודדו הבריטים את הרחבת היישוב היהודי בטבריה על ידי הקמת שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה. למטרה זו הוקמה אגודת "אחוזת בית", בראשותו של אשר זליג ארליך שיזמה הקמה של שכונה יהודית חדשה, במורדות ההר הצפוני-מערבי, בשם "קריית שמואל" (לכבודו של הנציב העליון הראשון הרברט סמואל). תכנון השכונה נמסר לאדריכלים פטריק גדס ויהושע סלנט שסיימו את העבודה ב-1921. התכנון כלל בתי מגורים, מבני ציבור, גנים ובית מלון.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינגולד הצטרף ב-1926 לאגודה ורכש את מגרש מס' 239 שהיה בגודל 5 דונם, בפינת הרחובות אחד העם וביאליק, ועליו תיכנן להקים את המלון[1]. את תכנון המלון מסר פיינגולד לאדריכל זליג אקסלרוד אך לאחר מספר חודשים הסתכסכו השניים ופיינגולד העביר את העבודה לאדריכל אהרון שורצבלט ואליו הצטרף האדריכל דב בוריס הרשקוביץ.

בהקמת המלון שאפו הגופים הנוגעים (היזמים, העירייה וההסתדרות) להעסיק בעיקר פועלים יהודיים ולכן חברת הבניה סולל בונה שכרה עובדים מאנשי טבריה וכן פועלים מקבוצת גורדוניה להקים את המבנה.

העבודה נמשכה שלוש שנים והמלון נחנך ברוב פאר והדר ב-1 בפברואר 1929 בנוכחות אישים בכירים ובראשם הנציב העליון סר ג'ון צ'נסלור. המלון, שנקרא בתחילה "מלון פיינגולד" שינה את שמו ל"מלון אליזבת" (או בשמו המלא "בית המרגוע והרפואה אליזבתה") על שמה של אשתו של פיינגולד, אליזבת-אלישבע, שנפטרה באלכסנדריה ב-1915[2].

המלון המפואר היה בן 3 קומות ויועד לאירוח ובידור. היה זה האולם הראשון בארץ שנבנה ללא עמודי תמך תוך שימוש בקורות בטון שתי וערב שהיוו את שלד הגג. על גג המלון נבנתה כיפה[3]. האגף הימני כלל 80 חדרי אירוח ובאגף השמאלי הוקמו אולם תיאטרון ובית קולנוע שעם הקמתו הוצגו בו סרטים אילמים. המלון כלל טרקלין שבמרכזו מזרקת שיש מפוארת, אולם מפואר עם כיסאות מרופדים בקטיפה אדומה, אולם סעודות, חדרי עישון וחדרי ברידג' וביליארד מעוטרים ברוב פאר.

תקופת פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פתיחת המלון החל פיינגולד לנהל אותו ובמקביל עבר להתגורר בו יחד עם אשתו השנייה, יהודית, ועם מרגרט אליס פלמר (אמה המאמצת של אליזבת). למרות הפופולריות של המלון נאלץ פיינגולד להכריז ב-1931 על פשיטת רגל ולמכור אותו תוך שהוא ממשיך לנהל אותו כשכיר.

בפברואר 1934 עבר המלון לניהולו של פנסיון "זלצמן" וזכה לפופולריות רבה בקרב קצינים וחיילים בריטים. עם סיום המנדט הבריטי ב-1948 ננטש המלון.

שלמה פיינגולד נפטר ב-1935 ונקבר בבית הקברות בטבריה. אשתו, יהודית, המשיכה לגור במלון עד פטירתה ב-1953[4].

ב-15 בנובמבר 1949 נחנך המלון המשופץ בשמו החדש "מלון גינוסר" כשהקולנוע ממשיך לפעול לצידו תחת השם "אלישבע". קישוט הקירות נעשה על ידי הציירת חנה לרנר.

בסוף שנות השישים נסגר המלון סופית והמבנה עומד נטוש מאז.

באוגוסט 2001 נשרף המלון וכיפת המבנה קרסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלון אליזבת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה פיינגולד החל את הבניה לאחר מספר פרויקטי בנייה בירושלים, תל אביב ועפולה
  2. ^ בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה מארץ ישראל למצרים
  3. ^ הכיפה שעל גג המבנה תוכננה על ידי האדריכל הרשקוביץ שהשתמש בידע שרכש בתכנון והקמת כיפת מבנה בית הכנסת הגדול בתל אביב
  4. ^ מרגרט פלמר, שגם היא גרה במלון, עברה ב-1935 לירושלים שם נפטרה ב-1944