דוד אלרואי

דוד אלרואי

לידה	המאה ה־12 עמידייה, עיראק
מדינה	עיראק

דוד אלרואי, נולד בשם מנחם בן שלמה אלרואי או מנחם בן שלמה אלרוג'י (אלרוג' הוא שם של מחוז בסוריה) וגם מנחם בן סוליומן, היה יהודי משיח שקר בן המאה ה-12; הוא חי בצפון עיראק והכריז על עצמו כמשיח.

המקורות העיקריים לסיפורו של אלרואי הם כתביו של בנימין מטודילה, הספר אִפְחאם אל-יהוד שכתב היהודי שהתאסלם סמואל אל-מוגרבי, מגילת עובדיה הגר, וכן ספר דברי יוסף של יוסף סמברי אשר פעל במאה ה-17.

התנועה המשיחית בראשו של אלרואי פעלה במחצית הראשונה של המאה ה-12, במזרחה של הח'ליפות העבסית, ומשכה אליה המוני יהודים מרחבי החליפות, כולל כזריה, אזרבייג'ן, כורדיסטן, פרס ועיראק. תנועה משיחית זו התייחדה בכך שקראה למרד בשלטון המוסלמי.

תולדותיו

אלרואי נולד כנראה בעיר עמרייא (או עמדיה) שבצפון עיראק. לאחר שהכריז על עצמו כמשיח, החל אלרואי לקרוא לעצמו דוד, שם היאה למי שרואה את עצמו כמלך ישראל העתידי. הוא התחנך בישיבות בבגדאד, ולפי בנימין מטודילה אף למד אצל ראש הגולה ואצל רבי עלי ראש ישיבת גאון יעקב. לפי המקורות אלרואי הצטיין בחוכמה ובכושר מנהיגות, והיה בעל ידע נרחב ומעמיק בדת היהודית, בהלכה ובתלמוד, בנוסף לחוכמה חיצונית ואף כישוף.

כדי לממש את יומרותיו המשיחיות קרא אלרואי ליהודי הקווקז וליהודי הארצות הסמוכות להתקבץ לכיבוש ירושלים. הוא נרדף בקווקז ולכן עבר מאוחר יותר להרי הכורדים.

כיוון שאלרואי קרא למרד במשטר הסלג'וקי ששלט בח'ליפות העבסית, הורה הסולטאן לכולאו. על פי האגדה, שמספר בנימין מטודילה, עשה אלרואי שימוש בכוחותיו העל-טבעיים כדי להיחלץ ולהופיע מחדש לעיני הסולטאן ושריו. חכמי היהודים התגייסו כדי לרסן את אלרואי עקב דרישת השליט המוסלמי, ואיומו להרוג את יהודי הח'ליפות אם אלרואי לא ייעצר. ראשי היהודים ניסו לשכנע את אלרואי לוותר על המרד, באומרם לו ששעת הגאולה עוד לא הגיעה, אך הם לא הצליחו להשפיע עליו.

למרות שפרשת שחרורו של אלרואי מהמעצר מוטלת בספק, נראה שהוא הצליח, אם הוא באמת נכלא, להשתחרר מהכלא, ולחזור לעיר עמרייה. בשלב מסוים הצליחו אלרואי ותומכיו להשתלט על מצודת העיר, דבר שהביא לתגובה מקרב השלטונות הסלג'וקים, ולהריגתו של אלרואי בערך בשנת 1163.

לפי גרסאות רבות, המושל של אזור מוסול, סיף א-דין ע'אזי הראשון, שיחד את חמיו של אלרואי, וזה חדר למצודת עמרייא, שיכר את חתנו, והרגו במיטתו לאחר שנרדם. ההתארגנות של המרד התפוררה לאחר מותו של אלרואי, אולם רק לאחר שהסולטאן הסלג'וקי גבה מס גבוה מהיהודים, שככה חמתו.

השפעתו

מותו של אלרואי גרם לסיום ההתארגנות הפוליטית של תנועתו, אך לא לקץ האמונה בו. בקרב חלק מהיהודים שהאמינו בו קמה תנועת המשך משיחית בשם "מנחמיים" אשר שרדה זמן רב, על שם שמו המקורי של אלרואי, ועל שם השם המיועד למשיח.

בספר "אִפְחאם אל-יהוד" מובא סיפור על רמאים שכתבו מכתב בשמו של אלרואי (בספר זה הוא מכונה "אבן א-רוחי" ويعرف بابن الروحي), שבעזרתו הצליחו להשפיע על יהודי בגדאד למסור לידיהם את כל כספם, ללבוש בגדי חג ולעלות על הגגות, בציפייה לעוף לירושלים:

ובזמן שהגיעו השמועות אודותיו לבגדאד, נתוועדו שני יהודים רמאים, אנשים זקנים ונכבדים, וכתבו איגרות בשם מנחם ליהודי בגדאד, לבשר להם את הגאולה, אשר אליה הם מחכים מני אז, וקבעו לילה אחד אשר בו יעופו כולם לירושלים.

ויהודי בגדאד, המתפארים בחריפותם ובחקירת שכלם, נתנו אוזן קשבת לזה והאמינו באמיתת שני האנשים האלה. ונשיהם הביאו להם את העושר שלהן וכלי נזמיהן, כדי שייתנו מהם לכל מי שיהיה ראוי בעיניהם, ובאופן הזה נדבו היהודים חלק הגון מרכושם.

גם הכינו להם מלבושים ירוקים והתאספו על הגגות אותו לילה, כדי לחכות למלאכים שיישאום בכנפיהם לירושלים, והאמהות שהיו להן תינוקות להניקם חששו בבכי, אולי יעופו הן קודם ילדיהן או ילדיהן לפניהן, ועל ידי איחור המזון ימותו הילדים.

המוסלמים נמנעו מרדוף את היהודים, ותמהו על כל העניין, עד שנודעו להם הבטחות השווא שהתעו בהן את היהודים. כל הלילה ניסו היהודים לעוף, עד שהאיר השחר. ואז נתברר להם שנתעו ושנעשו לצחוק.

שני הרמאים נסו, ובידם הרכוש שהשיגו מן היהודים, ואופן רמאותם נתגלה, אבל היהודים לא חפצו לעשות את הדבר פומבי. אולם קראו לשנה הזאת בשם "שנת המעוף", ולאחריה חושבים זקן וצעיר.

— אפחאם אל-יהוד, אפילוג

יש המעריכים שמקור הסמל היהודי המפורסם ביותר, מגן דוד, הוא בשימוש שעשה בו אלרואי.

ייצוגיו בתרבות

שלט הרחוב על שמו בתל אביב

בשנת 1833 פרסם ראש ממשלת בריטניה, בנג'מין דיזראלי, ספר בשם "אלרואי", המבוסס על דמותו של דוד אלרואי.
על שמו שכונה בשם אלרואי, בקריית טבעון, מעיין אלרואי באותה מועצה מקומית, וכן רחובות בתל אביב, בראשון לציון, ברמת גן, בהרצליה, בירושלים ובבאר שבע.

ראו גם

• משיח שקר

לקריאה נוספת

• שמעון שטובר (עורך),ספר דברי יוסף לרבי יוסף סמברי, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, תשנ"ד-1994.
• הערך: דוד אלרואי, יודאיקה לקסיקון, ירושלים, 1976.
• בשבילי הגאולה לתולדות התנועות המשיחיות מאת יוסף שפירא 1949

קישורים חיצוניים

• בנימין מטודילה על דוד אלרואי