מעיין אלרואי

מעיין אלרואי
מעיין אלרואי מבט מזרחה. ברקע ניתן להבחין בבתים הראשונים של שכונת אלרואי
מעיין אלרואי מבט מזרחה. ברקע ניתן להבחין בבתים הראשונים של שכונת אלרואי
מעיין אלרואי מבט מזרחה. ברקע ניתן להבחין בבתים הראשונים של שכונת אלרואי
שם נוסף מעיין זאב
מיקום המעיין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז מחוז חיפה
אזור מחוז חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°42′48″N 35°06′08″E / 32.713333°N 35.10225°E / 32.713333; 35.10225
גובה 18 מטרים
נתוני המעיין
אגן ניקוז נחל קישון
גישה למעיין
נגישות לציבור פתוח לציבור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פלג המעיין עובר מתחת לגשר מסילת רכבת העמק ויוצר בריכה קטנה עם גישה נוחה

מעיין אלרואי הוא מעיין קטן הנובע בסמוך לקטע מקורי של מסילת רכבת העמק ולבתים הראשונים של השכונה אלרואי, השייכת לקריית טבעון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעיין שימש בין השנים 1952-1936 כמקור מי השתייה של היישוב אלרואי.

המעיין נובע לתוך בריכה מלאכותית, שנחפרה בשנות ה-60 ביוזמתו של זאב שורקי, יליד המושבה אלרואי, ואשר שמשה כמקור להשקיית פרדס הלימונים שגדל בחלקה הסמוכה של משפחתו.

מימי המעיין נובעים כל ימות השנה וזורמים אל אפיק נחל קישון הסמוך, המרוחק כ-120 מטר מערבה לנביעה לכוון הר הכרמל.

לאחרונה שוקם המעיין, הודות למאמצי הקרן הקיימת לישראל, רשות נחל הקישון והמועצה המקומית קריית טבעון וסביבו פותח פארק הכולל את סביבת המעיין, הבריכה ושביל הליכה החוצה את פלג המעיין ומגיע לנקודת מנוחה ותצפית על נחל קישון. במימי המעיין ובסביבתו מתפתחים מיני בעלי חיים וצמחי נחלים ייחודיים, כגון: צב ביצה מצוי, תות לבן, דולב מזרחי, צפצפה מכסיפה, פטל קדוש ועוד.

במשך השנים השתלט על מי הבריכה הצמח "אלף-העלה המימי", המשמש כצמח אקווריום, שהושלך לבריכה יחד עם דגי זהב. ההשתלטות שיבשה את המערכת האקולוגית של הנחל וסיכנה את הצומח הטבעי. בקיץ 2012, נעשה מבצע לסילוק הצמח ממי הבריכה.[1]

תוואי רכבת העמק עבר בסמוך מאוד למעיין, על פני הגשר המשמש כיום את דרך העפר למעיין. כ־650 מ' מזרחית למעיין מצויה תחנת אלרואי, תחנה משופצת של רכבת העמק ובה תצוגת קרונות שונים של רכבת ישראל.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעיין אלרואי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי חשמונאי, הצמח שהושלך מהאקווריום כמעט השתלט על הקישון, באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2012