מעיין אלרואי
 | |
| מעיין אלרואי מבט מזרחה. ברקע ניתן להבחין בבתים הראשונים של שכונת אלרואי | |
| שם נוסף | מעיין זאב |
|---|---|
| מיקום המעיין | |
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | מחוז חיפה |
| אזור |
מחוז חיפה  |
| קואורדינטות | 32°42′48″N 35°06′08″E / 32.713333°N 35.10225°E |
| גובה | 18 מטרים |
| נתוני המעיין | |
| אגן ניקוז | נחל קישון |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח לציבור |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   מעיין אלרואי | |
  | |
מעיין אלרואי הוא מעיין קטן הנובע בסמוך לקטע מקורי של מסילת רכבת העמק ולבתים הראשונים של השכונה אלרואי, השייכת למועצה המקומית קריית טבעון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעיין שימש בין השנים 1952-1936 כמקור מי השתייה של המושב אלרואי.
המעיין נובע לתוך בריכה מלאכותית, שנחפרה בשנות ה-60 ביוזמתו של זאב שורקי, יליד המושב אלרואי, ואשר שמשה כמקור להשקיית פרדס הלימונים שגדל בחלקה הסמוכה של משפחתו.
מימי המעיין נובעים כל ימות השנה וזורמים אל אפיק נחל קישון הסמוך, המרוחק כ-120 מטר מערבה לנביעה לכוון הר הכרמל.
המעיין שוקם הודות למאמצי הקרן הקיימת לישראל, רשות נחל הקישון והמועצה המקומית קריית טבעון וסביבו פותח פארק הכולל את סביבת המעיין, הבריכה ושביל הליכה החוצה את פלג המעיין ומגיע לנקודת מנוחה ותצפית על נחל קישון. במימי המעיין ובסביבתו מתפתחים מיני בעלי חיים וצמחי נחלים ייחודיים, כגון צב ביצה מצוי, תות לבן, דולב מזרחי, צפצפה מכסיפה ופטל קדוש.
במשך השנים השתלט על מי הבריכה הצמח "אלף-העלה המימי", המשמש כצמח אקווריום, שהושלך לבריכה יחד עם דגי זהב. ההשתלטות שיבשה את המערכת האקולוגית של הנחל וסיכנה את הצומח הטבעי. בקיץ 2012, נעשה מבצע לסילוק הצמח ממי הבריכה.[1]
תוואי רכבת העמק עבר בסמוך מאוד למעיין, על פני הגשר המשמש כיום את דרך העפר למעיין. כ־650 מ' מזרחית למעיין מצויה תחנת אלרואי, תחנה משופצת של רכבת העמק ובה תצוגת קרונות שונים של רכבת ישראל.
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעיין אלרואי ופארק העמקים באתר טבע ונופים בישראל.
- תיאור המסלול במעיין אלרואי
משה לעד, זהו אחד המעיינות האחרונים באזור הקישון שזורמים באופן טבעי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עדי חשמונאי, הצמח שהושלך מהאקווריום כמעט השתלט על הקישון, באתר nrg, 1 באוגוסט 2012