לדלג לתוכן

מנחם מאיר ציוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מנחם מאיר ציוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1917
אלול תרע"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2009 (בגיל 92 בערך)
ז' בסיוון ה'תשס"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ?–2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ניסן בן-ציון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מנחם מאיר ציוני (אלול תרע"זז' בסיוון תשס"ט) היה אב"ד תל אביב ורב בית הכנסת המרכזי בצפון תל אביב.

נולד באלול תרע"ז (1916) בעיר ארזאמס שברוסיה לאביו הרב ניסן בן-ציון, אב"ד ארזאמס שברוסיה ומאוחר יותר רבה של אמסטיבובא והעיר בודקי, וחתנו של רבי משה ארנער.

בצעירותו למד בישיבה הקטנה בביאליסטוק אצל הרב אריה לייב יוכט, ולמד בחברותא עם הרב משה שמואל שפירא. באלול תרצ"ב נשלח ללמוד אצל הרב ברוך בער ליבוביץ בקמניץ, שם למד במשך כשנתיים, שם למד בחברותא עם הרב ראובן יוסף גרשנוביץ.

עם פטירת אמו חזר בחודש ניסן תרצ"ד לבית אביו ובחודש אלול נסע ללמוד בישיבת מיר, ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל סירב לקבלו לישיבה בשל גילו הצעיר, היות שבישיבה למדו בני עליה בני שלושים ומעלה, על אף שראש הישיבה סירב לקבלו נותר ללמוד בהיכל הישיבה ומדי שבועיים היה נכנס אל ראש הישיבה לומר לו את חידושי תורתו עד שלבסוף קיבלו לישיבה.

באב תרצ"ה עלה לארץ ישראל עם משפחתו ומיד עם בואם מונה אביו לכהן כרב בקריית חיים הסמוכה לחיפה, אך לאחר תקופה קצרה עזב אביו את כהונת הרבנות במקום ומונה לכהן כאב"ד בחיפה והתפרסם בספריו שו"ת בנין ציון.

עם בואו לארץ החל הרב ציוני ללמוד בישיבת חברון. באותן שנים היה עולה מידי שבת לבית הרב איסר זלמן מלצר ושמע מדברי תורתו, כמו כן היה עולה בקביעות מדי מוצאי שבת לביתו של בן דודו הרב יוסף שלום אלישיב לשוחח בדברי תורה, וגם במשך השנים היה בקשר תמידי עם הרב אלישיב.

נשא לאשה את רעייתו מרת שפרינצא תקוה, בת הרב פרץ סג"ל.

לאחר נישואיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו למד בישיבת היכל התלמוד בתל אביב, ולימים נקרא לבוא למסור שיעורים בגמרא בבית הכנסת המרכזי לשכונות הצפון בתל אביב (רחוב בן יהודה 126) בבית מדרשו של הרב אליהו מיליקובסקי אב"ד בתל אביב, כן מסר שיעורים קבועים בבית הכנסת הגדול בתל אביב, ועם פטירתו של הרב מליקובסקי (בשנת ה'תש"ז) מונה לכהן כרב בית הכנסת המרכזי לשכונות הצפון.

בשנת תשי"ז לאחר ששימש בדיינות אצל הרב שמואל יפה מונה לכהן כדיין בבית הדין ולאחר מכן לאב בית הדין, התמחותו בדיני גיטין ובעיקר בשמות לגיטין, הביאו אליו פניות רבות מכל רחבי העולם, כשלוש שנים לפני פטירתו שכל את בנו הרב פרץ ציוני, רבה של עפולה.

נפטר בשבת קודש פרשת נשא ז' בסיוון ה'תשס"ט, והובא למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק.

חתניו ובניו: