אליעזר יהודה פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אליעזר יהודה פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ז, 1877 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ז בעיירה קלם שבליטא, לגיטל בת רבי מאיר (בשיס) וולפרט ורבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה". בהיותו כבן ארבע בשנת ה'תרמ"ב עברו הוא וכל משפחתו לפרבר סלבודקה, שם הקים אביו הישיבה בשם "כנסת ישראל", ממנה המשיכו הישיבות הידועות בשם ישיבת חברון בירושלים וישיבת סלבודקה (בני ברק) בבני ברק.
מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו. בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טעלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ, לאחר כמה שנים שבהן למד בטעלז נסע בשנת ה'תרנ"ד ללמוד בבריסק אצל הרב חיים סולובייצ'יק. מקץ שנתיים ימים באדר ה'תרנ"ו חזר לסלבודקה יחד עם ידידו ר' שמואל פוליאצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בעת שבסלבודקה אחזו בעיצומה של הלוייתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלו ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.

נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך לגרודנא ומשם לישיבת מיר בראשות הרב אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עלה הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.

בראשות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בט"ו בשבט ה'תרס"ג נישא למלכה בתם של הרב אליהו ברוך קמאי ורבקה יענטא בת חיים זאב יפה, לאחר נישואיו למד במיר, היה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (ארבע שנים אחרי חתונתו).
במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד גלתה הישיבה עם כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שבאוקראינה. בסוף מלחמת העולם השנייה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.

בשנת תש"א הצליח להמלט מאירופה, אולם בני ישיבתו גלו לקובה שביפן ומשם לשנחאי, בשנת תש"ו עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ, כאן בירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה ועמד בראשה עשרים ואחד שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.
מסופר שכאות צער וכאב על מותם הטראגי של בנו כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשכ"ד חלה מאד והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל), הוא החלים, ולכן לאחר שנפטר ממחלתו האחרונה חרתו על מצבתו את שלושת השמות‏[1]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

תקופת חייו של הרב אליעזר יהודה פינקל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי אליעזר - שני כרכים
  • יד אליעזר - אסופת זכרון ובה חידושים מבני הישיבה. פרסום קבוע היוצא לאור כל שנה ביום פטירתו[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]