פרשת נשא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg נשא Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, ד', כ"א - ז', פ"ט
מס' פסוקים: 176
תוכן: משפחות גרשון ומררי, חובת שליחת טמאים מחוץ למחנה, דיני מעילה, פרשת סוטה, פרשת נזיר, ברכת כהנים, קורבנות הנשיאים
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (7)  לא תעשה (11)
שילוח טמאים מהעזרה, וידוי, סוטה, מצוות הנזיר לגדל שערו, מצוות הנזיר לגלח שערו ולהקריב קרבנות, ברכת כהנים, נשיאת הארון בכתף כניסת טמא לעזרה, נתינת שמן או לבונה במנחת סוטה, איסורי הנזיר: לשתות יין, לאכול ענבים לחים או יבשים, לאכול חרצנים, לאכול זגים, לגלח את שערו, להיכנס לאוהל המת, להיטמא למת בכל דרך
הפטרה
אשכנזים, ספרדים, איטלקים ורוב תימנים שופטים, י"ג, ב'-כ"ה
תימנים "דרדעים" שופטים, י"ג, ב'-כ"ד

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"ג, פסוקים ב'-כ"ה (התימנים מסיימים בפסוק כ"ד). על רקע דיני נזירות המפורטים בפרשה, מסופר על הולדת שמשון הגיבור, שעל פי ציווי של מלאך ה' היה נזיר מבטן אימו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בנשא[עריכת קוד מקור | עריכה]