מסגד מחמודיה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסגד  |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1730 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1730 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עות'מאנית |
| קואורדינטות | 32°03′18″N 34°45′20″E / 32.054917°N 34.75548°E |
|
(למפת יפו רגילה)   מסגד מחמודיה  | |
  | |
מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية, תעתיק מדויק: מסג'ד אלמחמודיה), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו. הוא שוכן בפינה הצפון-מזרחית של יפו העתיקה, סמוך לכיכר השעון מצד מערב ובקרבת טיילת חומות הים. ההערכה היא כי המסגד הוא הרביעי בגודלו בארץ ישראל, אחרי מסגד אל-אקצא בירושלים, מסגד אחמד חאג'י קדירוב באבו גוש והמסגד במערת המכפלה בחברון. המסגד מתוחזק היטב ומשופץ, ומשמש כבית תפילה פעיל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש בין השנים 1812–1814 בידי מוחמד אגא א-שאמי, מושל העיר מטעם העות'מאנים בתחילת המאה ה-19. המסגד נקרא על שמו של בנו של א-שאמי, מחמוד, שנפטר בשנת בניית המסגד. המסגד כלל אולם תפילה וחצר שהיא כיום החצר הפנימית של המסגד, ובה קבוע מיחראב הפונה דרומה. המסגד הורחב מאוחר יותר בשל הגידול באוכלוסייה, ונוספה לו החצר המזרחית שגם בה ניצב מיחראב. חלק מקירותיו החיצוניים של המסגד היוו חלק מחומות העיר, ובחלקו הצפון-מזרחי של המתחם שכן "הקישלה", בית המאסר של העיר, שהיה לימים לתחנת המשטרה ביפו.
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבני המסגד מסודרים סביב שלוש חצרות פנימיות - שתיים מהן גדולות והשלישית קטנה יותר. החצר המרכזית שוכנת בצידו המערבי של המבנה, והיא מובילה לאולם התפילה הגדול הנושא שתי כיפות. הצריח המשושה של המסגד ניצב סמוך לחצר זו, בפינה הדרום-מערבית של המתחם, ובו שתי מרפסות.
המבנה עוטר בעמודי שיש וגרניט שהובאו מקיסריה, עתלית, סידנא עלי ומאשקלון, ושולבו בהם כותרות בשימוש משני. הכניסה אל המסגד היא בצידו הדרומי ומעליה קבועה כתובת המציינת את השנה 1227 להג'רה (1812).
אל מתחם המסגד מובילים שערים נוספים, האחד פונה לכיוון מערב ולעבר בית הסראייה הישן, והאחר אל כיכר השעון. שער זה מכונה "שער השליטים" ודרכו נכנסו למסגד אנשי השלטון שהגיעו מכיוון בית הסראיה החדשה שבכיכר השעון. השער קבוע בתוך קשת שבראשה רוזטה ביזנטית. חלקה התחתון של הרוזטה נחתך בשל חוסר מקום. בקשת החיצונית של השער שולבו אלמנטים עות'מאניים ומעליה אנטבלטורה הנושאת את סמל האימפריה - סהר וכוכב.
סביל סולימאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיר הדרומי של המסגד קבוע "סביל סולימאן" שצורתו כשל קשת גדולה המשלבת אבני שיש לבנות וגרניט ורודה. הסביל מעוטר בקשתות, בעמודים ובכותרות וכן בכתובות ובטורה של הסולטאן העות'מאני. הסביל נבנה בשנת 1809 והוצמד אל קיר המסגד משזה הוקם. הוא קרוי על שמו של סולימאן פאשה, שליט עכו ומפקדו של אבו נבוט, אשר הקים אותו.[1]
מעל הסביל היה בניין מפואר, שנהרס בנסיבות לא ברורות. בשנת 2011 שופץ הסביל וחלקו שוחזר על פי תרשימים מהמאה ה-19.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
הכניסה למכלול -
פרוזדור הכניסה למסגד -
שעון שמש מהמסגד המוצג במוזיאון ארץ ישראל -
חצר המסגד -
שער השליטים -
תקריב של שער השליטים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ruba Kana'an, Two OttomanSabils in Jaffa (c. 1810–1815): an Architectural and Epigraphic Analysis, Levant 33, 2001
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |