מצווה גדולה להיות בשמחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד הוא פתגם יהודי, והנהגה של שמחת חיים, המזוהה עם רבי נחמן מברסלב אשר טבע את הביטוי במאמריו. משמש כאחד מעקרונותיה ומייצגיה של תנועת החסידות[1], וכאחד מהסמנים המאפיינים את חסידות ברסלב אשר פרסמה את הביטוי ברבים במיוחד. היגד זה הפך רווח בתרבות היהודית המודרנית בשירים באירועי שמחה או כחלק מהדרכה להתמודדות עם מצבי קושי ומשבר[2].

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיגד המפורסם מופיע בצורתו זו בספר ליקוטי מוהר"ן חלק שני שהודפס כבר בשנת 1811. ליקוטי מוהר"ן, ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי נחמן מברסלב וספר היסוד של חסידות ברסלב.

ב-תורה (דרשה) כ"ד, מופיע ההיגד לצד דברי דרשה ע"פ סגנונו ההגותי של רבי נחמן. בדרשתו נותן רבי נחמן המלצה, הסברה והדרכה בדבר החשיבות שיש בשמירה על שמחת חיים. בשל חשיבות הדבר הוא מכנה את העניין כמצווה[3]. ואף כמצווה גדולה. וכך נכתב בין היתר בדרשתו:

"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחרָה בְּכָל כּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאֹת הַבָּאִין עַל הָאָדָם – כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. …וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאד בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם-לִמְשׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל- כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד". ...

הרעיון הנ"ל מופיע בתורותיו של רבי נחמן כמוטיב החוזר במקומות רבים וגם תורגם בהתאמה סגנונית לשירים כגון:

רבי נחמן מברסלב היה אומר, אל להתייאש, אם הגיעה עת רעה, רק לשמוח יש.
אל יאבד נא בטחוננו, אל להתייאש, אם הגיעה עת רעה, רק לשמוח יש

מתוך שירון לראש השנה של ועדת החג הבין-קיבוצית

בהמשך דרשתו מוסיף רבי נחמן את הדברים הבאים:

וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וְרָאוּי לִקְבּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַך, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיך לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה עַל כֵּן צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר

ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה-כד

מדבריו הנ"ל מודגש ששמחה איננה הוללות. ואיננה שמחה הבאה כתוצאה מהוללות.

כאשר רבי נחמן מייעץ שאם צריך שאף ישתמשו ב"בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא" בכדי לצאת מעצבות, הכוונה לדברי שטות ובדחנות. כיום מיישמים טכניקות מעין אלה גם בליצנות רפואית[4].

משמעויות של הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ע"פ חוקר החסידות צבי מרק, עיון בדבריו הנ"ל של רבי נחמן משקפים תפיסה מורכבת של מערכת קשרים סבוכה בין עצבות שמחה ולב נשבר. ועל כך כותב מרק: ”השמחה לפיכך היא תנועה נפשית של "אף על פי כן" שעל האדם להכריח את עצמו ללכת בה; היא אינה מתת אלוהים המגיע בטבעיות לאדם אלא אתגר המוטל לפתחו הדורש ממנו להפעיל את כל כוחותיו. במילים אחרות, מצב רוחו של האדם איננו פרי נסיבות חייו אלא פרי הכרעותיו ומאמציו להגיע אל השמחה.“[5].

מרק עומד על כך שבכתביו של רבי נחמן מצורפות עצות מעשיות רבות במטרה לעזור לאדם להגיע לשמחה.

חשיבות השמירה על שמחת חיים ע"פ החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ייצוגים בתרבות ובאומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחנים בולטים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי מרק, מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד ומכון שלום הרטמן, תל אביב, תשס"ד
  • עדיה הדר, תו הלב: הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי, אוניברסיטת בר-אילן, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם ברוד, להיות תמיד בשמחה, תשס"ה, באתר ישיבה.
  2. ^ יאיר שלג, מעברי ישן ליהודי חדש: רנסנס היהדות בחברה הישראלית, עמ' 121. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010.
  3. ^ יש העומדים על ההבהרה שהמינוח מצווה, משמש כאן במובן שונה מהטרמינולוגיה ההלכתית המקובלת, המונה את מצוות התורה ובעלת משמעויות אחרות בהתאם.
  4. ^ אברהם גוטליב, שמחת החיים והערכת הטוב, היחידה ללימודי יסוד ביהדות אוניברסיטת בר אילן, מס' 719 פרשת כי-תבוא, תשס"ז- 2007.
  5. ^ צבי מרק, "להיות בשמחה תמיד", מכון הרטמן-מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, 10 במרץ 2013
  6. ^ הלחן הושר גם עם השירים: הבה נרננה (1935), ו-"הורה חדרה" (1941) יש הטוענים שמשם הוא הגיע ללחן החסידי המפורסם בציבור הדתי "מצווה גדולה להיות בשמחה". מידע על הלחן של השיר הורה חדרה באתר זמרשת.
  7. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg ישראל דגן - מחרוזת מצווה גדולה + וטהר לבינו, סרטון בערוץ ישראל דגן - הערוץ הרשמי, באתר יוטיוב (אורך: 08:41)
  8. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg אייל גולן מי שמאמין Eyal Golan, סרטון בערוץ EyalGolanOfficial, באתר יוטיוב (אורך: 03:30)
  9. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg Mitzvah Gedolah, סרטון בערוץ Avraham Fried - Topic, באתר יוטיוב (אורך: 04:51)
  10. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg תמיד בשמחה, סרטון בערוץ Mordechai Ben David - Topic, באתר יוטיוב (אורך: 04:08)
  11. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg יוסף קרדונר - מצווה גדולה, סרטון בערוץ יוסף קרדונר - הערוץ הרשמי, באתר יוטיוב (אורך: 02:48)
  12. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg שיר השמחה I שוקי סלומון & ישי לפידות Shir HaSimcha I Shuki Salomon & Ishay Lapidot I Official Video, סרטון בערוץ Shuki Salomon, באתר יוטיוב (אורך: 03:03)
  13. ^ השיר רבי נחמן מברסלב באתר זמרשת.
  14. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg אסור להתייאש הרב דוד רפאל בן עמי פיינשיל, סרטון בערוץ דוד רפאל בן עמי פיינשיל, באתר יוטיוב (אורך: 03:47)
  15. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg יוסף קרדונר - לא להתייאש (בהופעה), סרטון בערוץ יוסף קרדונר - הערוץ הרשמי, באתר יוטיוב (אורך: 03:02)
  16. ^ "שיר שמח" באתר זמרשת.