מקליקונים

מקליקונים (באנגלית: Playstix, ברוסית: Строительные палочки, בפרסית: مگامیل, בגרמנית: banchamm) הוא משחק הרכבה פופולרי המיוצר על ידי קבוצת Popular Playthings^[1] מעל ל-20 שנה. משחק המקליקונים מורכב מחלקי פלסטיק בעלי בליטות ומגרעות המאפשרות חיבור יציב של החלקים זה לזה, אך לא חיבור מקובע. מרבית החלקים הם בצורת מקל מוארך, אולם ישנם גם חלקים בעלי צורות רבות אחרות. היכולת לחבר בין חלקי המשחק מאפשרת בניה של אובייקטים רבים, בהם מכוניות, מטוסים, סביבונים ועוד. את האובייקטים הבנויים ניתן לחזור ולפרק ולהשתמש בחלקי המשחק כדי לבנות אובייקטים אחרים. המשחק פופולרי הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים.

חלקים

את חלקי המשחק ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:

חלקים גנריים^[2] – מקלונים בעלי בליטות ומגרעות שיכולים להשתלב זה בזה בצורה אנכית אחד לשני. האורך של חלק גנרי נע בין יחידה אחת (חלק צהוב) ועולה בקפיצות של שתי יחידות עד ל-13 יחידות (חלק כתום) בגרסת המשחק המקורית.
חלקי מכונה^[3] – חלקים נוספים שמגיעים בערכות הבסיסיות ואינם חלקי הרכבה 'קלאסיים', כמו גלגלי ספוג, פרופלורים, כנפיים, ועוד חלקים שלרוב קשורים לתחבורה.
דגם 'מטוס' מקליקונים מתוך חוברת ההוראות. הדגם כולל שימוש בגלגלי ספוג
חלקים מיוחדים^[4] – בגרסאות חדשות של ערכות הבנייה ניתן למצוא חלקים שאינם גנריים ולרוב מיועדים לעיצוב או היופי של הדגם הנבנה, כמו חלקים מעוקמים, חלקי ראש ורגליים, חלקים שקופים, ערכות בגדול "ג'מבו", וחלקים בצבעים מעורבים.

מכניקה

לפי ממציא המשחק, אדרווארד סמית', במהלך תהליך הפיתוח בנו הקטן התעסק בתוכנת העיצוב ובטעות שינה את צורת היחידות של החלקים מצורה כדורית לצורה משוקעת. כאשר בחן סמית' את הצורה החדשה גילה להפתעתו שהחלקים משתלבים אלו באלו בצורה חלקה יותר ובהמשך פיתח את שיטת ה-'הקלקה' של החלקים.

בצורה הפשוטה, ניתן להניח את חלקי המשחק אלו על אלו בסיבוב של 90 מעלות כך שהם משתלבים אחד עם השני, אך לא מתחברים, משמע תנועת יד קלה עלולה לפרק את המבנה. באמצעות שיטת ההקלקה ניתן לחבר מספר חלקים כך שהם יישארו מחוברים גם בהרמת המבנה וסיבובו, ללא תלות בכוח המשיכה שיחזיק את יציבות המבנה.

שיטת ההקלקה

על מנת לחבר מקליקונים על מנת שיצרו הקלקה (מקור השם בצליל שנוצר בעת חיבור החלק האחרון בהקלקה, באנגלית 'snap and lock'), ישנו מינימום חלקים נדרש של 7 חלקים, שאורך כל אחד מהם הוא לפחות שלוש יחידות אורך.

החיבור נעשה על ידי הצמדה של החלקים כך שבכל אחד מהצירים במרחב יהיה מספר מקליקונים בחלוקה של 4, 2, 1. לדוגמה, נניח שני חלקים באורך של 5 יחידות (סגול) בציר ה-x, בניהם נכניס חלק ארוך שאורכו 11 יחידות (ירוק) בציר ה-z, נניח על החלקים הסגולים שני חלקים באורך 7 יחידות (אדום) משני צדדיו של החלק הירוק בציר ה-y, ולבסוף נוסיף שני חלקים סגולים בציר ה-x משני צדדיו של החלק הירוק כך שייווצר צליל 'קליק' האופייני לשיטת ההקלקה.

הרעיון המכני שעומד מאחורי שיטת ההקלקה הוא שכל אחד מהחלקים באחד הצירים 'נועל' את החלקים בשני הצירים האחרים, כך שנוצר מעגל נעילה ואף חלק לא יכול לזוז ממקומו. בשונה ממקליקונים, חלקי לגו 'קלאסיים' מתחברים אחד לשני בעזרת חיכוך גבוה שנוצר בעקבות הלחץ שהבליטות מפעילות על המגרעות שבחיבור בין שני חלקים; ואילו במקליקונים הנעילה מתבצעת באמצעות כניסה של 'החלק הנועל' אל בין שלושה (או יותר) חלקים שסוגרים את הנעילה. הכניסה של החלק הנועל מתאפשרת בזכות הגמישות האלסטית הקלה של החלקים.

ניתן לחבר יותר ממספר החלקים המינימלי בכל ציר, ואל אותם חלקים ניתן לחבר חלקים נוספים בשיטה זו, ובתנאי שמספר החלקים המינימלי בכל ציר ישמר, וההוספה של חלקים בציר ה-x יהיה במכפלות זהות למספר החלקים הקיים באותו ציר באותה שורה אליה מוסיפים חלקים, ושהוספת חלקים אלו תתלווה בהוספה של חלק בציר ה-y או ה-z בהתאמה.

שיטות הקלקה נוספות

בנוסף לשיטה המסורתית שתוארה לעיל ישנן שיטות הקלקה נוספות, שלהן יתרונות שונים כמו חיבורים בין חלקי דגם במספר שונה של חיבורים, או מרווח שונה ואף קפיצה בחיבור. שיטות מסוימות מיועדות לחיבור צירים או חלקי פלטות מורכבות, ובמקרים רבים השימוש בשיטות אלו מיועד לחיבור בין חלקי מקליקונים ארוכים על מנת ליצור חלקים ארוכים במיוחד.

שיטת 2-3

שיטה 2-3 דומה מאוד לשיטה המסורתית, אך שונה לחלוטין בצורת הנעילה ובשימושיה. בשונה מהשיטה המסורתית, שמטרתה לרוב ליצור חלקים מורכבים וגדולים אך בעלי הקלקה יחידה, שיטה 2-3 בשימוש לרוב בחיבורים בין שני חלקי מבנה מורכב יותר, וגודל ההקלקה יהיה לרוב מינימלי. גם כאן החיבור נעשה על ידי הצמדה של החלקים כך שבכל אחד מהצירים במרחב יהיה מספר מקליקונים בחלוקה של 4, 2, 1.

לצורך הדוגמה, נניח בציר ה-z מקליקון יחיד שאורכו 5 יחידות (סגול), ומשני צדדיו נניח בציר ה-y שני חלקים באורך 3 יחידות (תכלת). לאחריו מכן, נניח בציר ה-x שני מקליקונים באורך 7 יחידות (אדום) משני צדדיו של המקליקון הסגול, כך שהם יונחו על המקליקון הסגול יחידה אחת מעל המקליקונים התכולים. לבסוף נניח שני חלקים באורך 9 יחידות (כחול) משני צדדיו של המקליקון הסגול בציר ה-x בין המקליקונים התכולים לאדומים, כך שייווצר צליל ה-'קליק'.

בדומה לשיטת החיבור המסורתית, גם כאן אפשר להוסיף חלקים לצורה המינימלית, אך כאן ההוספה מתאפשרת רק בצירים z ו-y, ביחידים או בזוגות, ובתנאי שהמינימום של שני חלקי תכלת וחלק סגול יחיד ישמר בצירים אלו.

חיבורים סמי-מוקלקים

לשיטה 2-3 ישנן מספר תולדות של הקלקות סמי-חזקות, משמע שיטות הקלקה שהן אינן חזקות כמו השיטות האחרות, ומכה אינטנסיבית עלולה לפרק אותן (להבדיל ממבנה שאינו מוקלק, ואותו מכה קלה עלולה לפרק), ולעיתים אפילו הרמה לא נכונה מהמשטח.

בהמשך לדוגמה שהובאה לשיטה 2-3, השיטה הראשונה מוסיפה מספר זוגות של חלקים סגולים ותכולים בצירים המתאימים, ומסירה זוג אחד של מקליקון כחול ומקליקון אדום מאחד הצדדים של המקליקון הסגול. לשיטה זו אין שימוש ממשי בבניית דגמים מתקדמים, בעיקר משום שהיא אינה חזקה כמו השיטה המסורתית ושיטת 2-3.

שיטה שנייה משמרת את מספר החלקים המינימלי, אך מחליפה את אחד החלקים התכולים בחלק סגול נוסף בציר ה-z, כך ששני החלקים הסגולים עוטפים את החלק התכול היחיד. בצורה זו, ישנם מספר חלקים סגולים גדול ב-1 ממספר החלקים התכולים. שיטה זו נתמכת מאוד בקיבועם של חלקים הכחולים במקומם ועל כן חלשה מאוד, וכמו השיטה הראשונה אין לה שימוש ממשי בבנייה של דגמים.

שיטה שלישית מזכירה את שיטת ההקלקה המסורתית, אך בה מוסיפים חלק נוסף בציר ה-z, ואת אחד החלקים בציר ה-x נעביר לצידו השני של החלק החדש שהוספנו, כך שארבעת החלקים בציר ה-x יצרו צורה של האות T. שיטה זו אינה חזקה במיוחד, והיתרון העיקרי שלה הוא בעיצוב של פלטות מתקדמות, אך מעבר לכך השימוש בה אינו נפוץ.

חיבורים מרחפים

שמם של החיבורים המרחפים נובע מהאשליה שהם יוצרים שהחיבור אינו מוקלק וחלק מהחלקים המעורבים בהקלקה לכאורה אינם חלק ממשולש הנעילה.

בתיאוריה, החלק בחיבור/הקלקה שנראה כ-'מרחף' יכול להיות בכל אחד מהחלקים בחיבור, ובייחוד בחלקים החיצוניים (הירוקים, בתמונה), ומספר החלקים האלו בהקלקה יחידה אינו מוגבל. לצורך הדוגמה, ניצור בסיס מוקלק ויציב (סגול ותכלת) שממנו נזקרים שני חלקים באורך 5 יחידות (סגול). משני הצדדים של שני העמודים הסגולים נניח בצורה רופפת שני חלקים באורך 11 יחידות (ירוק) ועליהם בניצב חלק אדום יחיד באורך 7 יחידות (אדום). על החלק האדום נניח במקביל לחלקים הירוקים עוד זוג חלקים ירוקים, וכך נשלים את צורת ההקלקה המסורתית, אך לפני שנקליק הכל ביחד נדאג שאחד או שני החלקים הירוקים התחתונים מונח על הבסיס הסגול. נחבר יחד את שאר החלקים ונקבל הקלקה.

הנעילה המתבצעת בשיטה זו אינו שונה משאר שיטות ההקלקה, וגם היא מתבססת על נעילה משולשת בשלושה מימדים; אך הפעם הנעילה בציר של המקליקונים הירוקים מתבצע בעזרת דחיקה של המקליקון האדום כלפי מעלה כנגד הבסיס הסגול. דחיקה זו מדמה באופן כמעט זהה את מקומו הרגיל של המקליקון ה-'מרחף', וכך נוצרת האשליה שהחלקים הירוקים התחתונים אינם מחוברים כלל.

שיטה זו אינה נכללת בשיטות הסמי-מוקלות משום שהיא חזקה במיוחד, ועל אף שהיא נותנת את האשליה של חולשה יחסית.

מבנים

ללא שיטת ההקלקה יכולות הבנייה מוגבלות, ולרוב נעצרות בבתים פשוטים או רהיטים.

בדומה למשחקי הרכבה נוספים, גם כאן מספר האפשרויות הוא בלתי-מוגבל. הדגמים המובאים בחוברת ההוראות מתחילים מאופנוע פשוט ועד מכוניות, משאיות, רכבות, מטוסים ואפילו חיות.

באינטרנט ניתן למצוא הוראות ודוגמאות נוספות לדגמים^[5]^[6].

תמיכות ופלטפורמות

על מנת להרכיב דגמים מורכבים יותר, בייחוד כאלה שבמהלך הבנייה חלקים מסוימים מהמודל נמצאים באוויר לפני ההקלקה, יש צורך בתמיכות ופלטפורמות תמיכה. תמיכות פשוטות נעשות לרוב באמצעות שני מקליקונים מוארכים יחסית לגודל הדגם ותומכים בו מתחת. שימוש בתמיכות כאלה לרוב נעשה בבנייה של פלטות בנייה ובשלדים בסיסיים של דגמים מורכבים או בעלי מספר חלקים שיתחברו יחד.

פלטפורמות תמיכה בצורתן הפשוטה לרוב יהיו מורכבות ממקליקונים בעלי אורך דומה או זהה שמונחות בזוגות בצורת שתי וערב כך שהן יוצרות מגדל קטן שאינו 'מוקלק'. השימוש בפלטפורומות הוא לרוב בדגמים שבהם יש צורך בתמיכה במספר מקליקונים בו-זמנית, והם אינם מונחים על המשטח. פלטפורמות מורכבות יותר, שמטרתן לתמוך במספר מקומות, לרוב בעלות שימוש כאשר בונים פלטות בנייה בצורה אנכית.

פלטות בנייה

בדגמים רבים נעשה שימוש בפלטות בנייה. פלטת בנייה עושה שימוש בשיטת ההקלקה, שכן גם בה נוצר חיבור קבוע בשלושה צירים. בבסיס הפלטה ישכבו צמודים מספר מקליקונים (שאורכם אינו בהכרח זהה, ונתמכים בעזרת תמיכה של שני מקליקונים מתחתיהם) ובניהם ישתלבו בצורה אנכית, במעין היטל, מקליקונים נוספים בתור רציף. משני צידי התור יהיו שני מקליקונים שאורכם זהה למספר המקליקונים השוכבים, ולבסוף ינעלו המקליקונים העומדים בעזרת שני מקליקונים נוספים שיקבילו למקליקונים השוכבים.

לשיטה זו פיתוחים נוספים, כמו יצירת צורות גאומטריות בעזרת המקליקונים העומדים, יצירת קופסאות שונות, ואף יצירות אומנות. יצירות אומנות, לדוגמה, ניתן ליצור בעזרת המקליקונים העומדים, כאשר אם נשים מספר מקליקונים באורכים שונים ובמיקומים שונים בפלטה, כך כשנהפוך את הפלטה נקבל תמונה צבעונית המורכבת מהמקליקונים העומדים.

פלטות בנייה מורכבות או רב ממדיות, לרוב נבנות בצורה אנכית, כך שהמקליקונים השוכבים נערמים אחד על גבי השני ובניהם מונחים המקליקונים העומדים גם בצורה שוכבת ואנכית למקליקונים השוכבים. בשיטה זו ניתן לבנות פלטות מורכבות יותר עם מקליקונים מסוגים ואורכים רבים יותר ביתר קלות, ואף ליצור פלטות שהמקליקונים העומדים בולטים משני צדדיה, לשימושים שונים.

גומיות

בדגמים מורכבים, או דגמים שבנייתם דורשת בנייה של פלטת בנייה מורכבת או גדולה במיוחד, לעיתים נעשה שימוש בגומיות על מנת להחזיק יחד את החלקים לפני פעולת ההקלקה^[7]^[8]. בעזרת גומיות ניתן להימנע מהצורך בתמיכות ופלטפורמות, ובבנייה של יצירות אומנות בעזרת מקליקונים ישנו שימוש רחב בגומיות.

גשרים

גשר מקליקונים הוא מבנה לא מחוזק (ללא הקלקות) שלרוב עומד על שתי רגליים עיקריות, ונשאר יציב בעזרת רצף של מקליקונים שנשענים אחד על השני. הגשר הבסיסי מורכב משתי מסגרות בצורת האות ח' משולבות אחת בשנייה, כך שהראש של כל ח' נשען על רגליה של ה-ח' למולה. את הגשרים ניתן להרחיב ולהגביה בעזרת שימוש באותה טכניקה שכל חלק נתמך על חלקים אחרים ותומך בחלקים מנגד.

אחד הצעדים העיקריים שחוברת ההוראות המקורית המליצה לחדשים בתחום הבנייה המורכבת היה אתגר לבנות גשר מקליקונים גבוה ככל שניתן, וארוך ככל שניתן. הדעה הרווחת כיום היא שגודל הגשר המקסימלי תלוי בחוזק הפיזי של החוליה החלשה (משמע, נקודת השבירה שלה), היציבות האופקית שלו, וברמת החיכוך בין החלקים. התלות ברמת החיכוך בין החלקים נובעת בעיקר מהסיבה שחוזק ההקלקות שמוסיפים לגשר גדול במיוחד תלוי ברמת החיכוך שבין החלקים בהקלקה.

צירים

כאשר בונים שני חלקים לדגם ובניהם מחבר מקליקון יחיד נוצר ציר סיבוב. השימוש בציר יכול לשמש לצורך בניית פרופלורים, צירי הרמה, דלתות, גלגלים, ועוד. השימוש בצירים הוא לרוב בדגמים מתקדמים יותר. בנייה של ציר לרוב נעשית על ידי הקלקה של שניים, או יותר, חלקים במבנה על מקליקון יחיד, כאשר נוצר בניהם תזוזה חופשית.

תכנון ובניית מודלים

תכנון טוב של המודל מקנה את היכולת ליצור מודלים מדויקים. חשוב לשים לב לגובה, לרוחב, והפרטים התכנוניים והתכליתיים, ובבנייה במקליקונים - בייחוד לעיצוב. לתכנון של מודלים מורכבים יש שלוש גישות מרכזיות.

פירוק לגורמים

בגישת הפירוק לגורמים לוקחים את המודל הרצוי ומפרקים אותו לחלקיו, ולבסוף דואגים לחיבור ביניהם. שיטה זו יעילה במיוחד כאשר בונים מודלים שמטרתם לדמות דגמים של עצמים שבעצמם בנויים ממספר חלקים, כמו למשל מסוק, טנק, טרקטור, תחת רוח והליקופטר. ניקח לדוגמה הליקופטר, ונחלק אותו למספר חלקים - פרופלור, זנב, גוף מרכזי ומגלשיים. נבנה את כל אחד מהחלקים בנפרד ונחבר אותם בעזרת אחת משיטות ההקלקה בצורתן המינימלית. לבסוף, נוסיף על הדגם תוספות משלימות.

פירוק לשכבות

בגישה זו התכנון מורכב במיוחד ודורש הבנה עמוקה של המודל ושל שיטות החיבור בין החלקים בו. לפי גישה זו מפרקים את המודל לפי שכבות (כדוריות או 'פלטות') כאשר שבכל שכבה יש תיאור של החלקים שנמצאים בה והחיבור שלהם לבסיס הדגם^[8]. נמשיך עם הדוגמה של ההליקופטר - נתחיל מבסיס כמעט מופשט של כמה חלקים מחוברים יחדיו בצורה שנראית כמו כדור קוצים, כאשר חלק ארוך מופנה כלפי מעלה, חלק ארוך נוסף לאחור, וכמה נוספים קצרים יותר לשאר הכיוונים. על בסיס זה נבנה את השכבות הנוספות, תחילה מגוף ההליקופטר, ואז את הפרופלור, הזנב, המגלשיים ושאר החלקים.

בבנייה בשכבות 'פלטות', נעבוד מלטה למעלה. לרוב ההתחלה תהיה פלטת בנייה מתקדמת עם אורכים שונים, ועליה יתווספו חלקים שכבה אחר שכבה שיתחברו לפלטת הבסיס.

השקמה

לפי גישה זו (שנקראת גם 'שיפור חיזוקי'), בונים מבנה בסיסי (בדרך כלל גדול ומאסיבי) ללא הקלקות, ולאחר מכן מוסיפים חלקים במקומות אסטרטגיים במודל שיחזקו אותו וישאירו אותו יציב. השימוש בגישה זו אינו נפוץ, שעל כן ניתן להשיג תוצאות דומות או אף טובות יותר בעזרת הגישות האחרות.

חברת Popular Playthings

מעל ל-20 שנה ש-Popular Playthings^[9] מפתחת ומייצרת צעצועים לכל הגילאים. חזון החברה הוא ליצור הזדמנות מגיל צעיר להתנסות בצעצועים שמפתחים את החשיבה המרחבית והמוטורית של ילדים, תוך דחיפת החשיבה היצירתית כמה שלבים קדימה. בשנים האחרונות החברה התחילה בתהליך של שילוב חומרים ממוחזרים בפסי הייצור, ולפי דוחות אחרונים (2023) 20% מהמוצרים עשויים מחומרים ממוחזרים.

ערכות

נכון להיום יש 11 סוגי ערכות שונים בפס הייצור המקורי.

סוגי הערכות
שם ערכה	מספר חלקים	תיאור	הערות
Playstix 150 Piece Set	150	הערכה הקלאסית עם 7 סוגי החלקים המקוריים	הערכה הנמכרת ביותר
Playstix 211 Piece Set	211	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים וגלגלי ספוג
Playstix 80 Piece Starter Set	80	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים וגלגלי ספוג	ערכה למתחילים
Playstix 68 Piece Flexible Set	68	ערכה עם 6 סוגי החלקים המקוריים, חלקים גמישים וחלקי ראש ורגליים	ערכת הרחבה לערכות הבסיסיות
Playstix 400 Piece SUPER Set	400	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים, חלקים גמישים, חלקי ראש ורגליים, גלגלי ספוג ופרופלורים	הערכה הרשמית הגדולה ביותר
Playstix 141 Piece Master Set	141	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים, חלקי מכונה מסוגים שונים, גלגלות וכף טרקטור
Playstix 130 Piece Vehicle Set	130	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים וגלגלי ספוג
Playstix 80 Piece JUMBO Set	80	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים וגלגלי ספוג	החלקים בערכה גדולים פי 20 מהחלקים בערכות הרגילות
Playstix 105 Piece Translucent Set	105	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים וגלגלי ספוג	החלקים בערכה שקופים למחצה
Clipstix 100 Piece Set	100	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים, גלגלי פלסטיק, חלקי מכונה מסוגים שונים, וקליפסים ייעודיים^[10]
Clipstix Deluxe 150 Piece Set	150	ערכה עם 7 סוגי החלקים המקוריים, גלגלי פלסטיק, חלקי מכונה מסוגים שונים, קליפסים ייעודיים, גלגלות וכף טרקטור

בנוסף לערכות ישנו לוח בנייה ייעודי עם תאורה, לרוב בשימוש עם הערכה Playstix 105 Piece Translucent Set שחלקיה שקופים למחצה ומעבירים את האור מהמשטח.

למקליקונים ישנם הרבה מוצרי חיקוי ברחבי העולם, כמו ערכות מיניטוריות של דגמים ספציפיים (Megamil Playstix), ערכות נושא, ערכות תוספים, לוחות בנייה מסוגים שונים, ערכות גדולות במיוחד, ערכות בצבעים מעורבים ועוד.