לדלג לתוכן

מקס מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס מאייר
Max Meyer
מאייר כשחקן שאלקה 04, 2015
מאייר כשחקן שאלקה 04, 2015
מידע אישי
לידה 18 בספטמבר 1995 (בן 29)
אוברהאוזן שבגרמניה
שם מלא מקסימיליאן מאייר
גובה 1.73 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
2000–2002
2002–2004
2004–2009
2009–2012
פ.צ. סרדניה אוברהאוזן
רוט-וייס אוברהאוזן
דיסבורג
שאלקה 04
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2013
2013–2018
2018–2021
2021
2021–2022
2022
2022–
שאלקה 04 II
שאלקה 04
קריסטל פאלאס
פ.צ. קלן
פנרבחצ'ה
מיידטלנד
לוצרן
1 (2)
146 (17)
46 (1)
10 (0)
5 (0)
8 (0)
29 (11)
נבחרת לאומית כשחקן
2014–2016 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 4 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-17 ביולי 2023

מקסימיליאן "מקס" מאיירגרמנית: Maximilian "Max" Meyer, נולד ב-18 בספטמבר 1995 באוברהאוזן שבגרמניה) הוא כדורגלן גרמני המשחק בלוצרן בעמדת הקשר.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר שיחק כילד ברוט-וייס אוברהאוזן ובדיסבורג, ובשנת 2009, כאשר היה בן 14, החל לשחק בנוער של שאלקה 04. בעונת 2011/12 זכה עם הקבוצה באליפות הליגה עד גיל 19, לאחר ניצחון בגמר 1–2 על באיירן מינכן. בעונה זו הבקיע 11 שערים ובישל 11 שערים. בזכות הצלחתו של מאייר, מהירותו הגבוהה ושליטתו בכדור, הוצע לו חוזה מקצועני בקבוצה הבוגרת עד לשנת 2015, על ידי מנכ"ל הקבוצה הורסט הלדט.

בעונת 2012/13, לאחר מעברו של לואיס הולטבי לטוטנהאם הוטספר, ופציעות של מספר שחקנים, נכלל מאייר בסגל של שאלקה לבונדסליגה ולליגת האלופות. בפברואר 2013 ערך מאייר את הופעת הבכורה בליגה, בתיקו 2-2 מול מיינץ 05, כאשר נכנס כמחליפו של רפאל ובישל את שער השוויון למישל בסטוס, ועד לתום העונה ערך סך הכל חמש הופעות. בעונת 2013/14 ערך הופעת בכורה בליגת האלופות מול פאוק סלוניקי, והבקיע את שער הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של שאלקה במסגרת הגביע הגרמני מול דרמשטאדט 98. מאייר הצטיין בליגת האלופות מול צ'לסי, שהייתה מוכנה לשלם עבורו 15 מיליון אירו. במסגרת הליגה, הבקיע מאייר בעונה זו שישה שערים. בנובמבר 2013 האריך מאייר את חוזהו בקבוצה עד 2018.

בעונת 2014/15 מאייר תפס מקום קבוע בהרכב הקבוצה, והבקיע חמישה שערי ליגה. כמו כן, מאייר הצטיין גם בליגת האלופות, בה הגיעה שאלקה עד לשמינית הגמר, והייתה קרובה להדיח את ריאל מדריד. בעונת 2015/16 שוב הבקיע מאייר חמישה שערי ליגה, ובישל שבעה שערים, כשהוא מחזיק את הקישור בצוותא עם צעירים אחרים כיוהנס גייס, לאון גורצקה, פייר-אמיל הויביאו, אלסנדרו שופף ולרוי סאנה.

ב-2 באוגוסט 2018 חתם מאייר בקריסטל פאלאס לשלוש שנים[1].

ב-15 בינואר 2021 עזב מאייר את קריסטל פאלאס לאחר שנחתם הסכם על סיום חוזהו בקבוצה.

ב-27 בינואר 2021 חתם מאייר בפ.צ. קלן עד לסוף העונה.

ב-2 בספטמבר 2021 חתם מאייר בפנרבחצ'ה לשנתיים.

ב-31 בינואר 2022 הושאל למיידטלנד הדנית עד לסוף העונה.

ב-24 באוגוסט 2022 חתם בלוצרן לעונה אחת.

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר היה חלק מנבחרת גרמניה עד גיל 17 לאליפות אירופה בכדורגל עד גיל 17 שנערכה בשנת 2012. מאייר הבקיע שלושה שערים בטורניר, בו הגיעה גרמניה עד הגמר והפסידה לנבחרת הולנד עד גיל 17 בפנדלים. למרות זאת, מאייר הוכתר כמלך השערים, נבחר כשחקן המצטיין בטורניר, ונכלל בנבחרת הטורניר. באותה שנה זכה בפעם הראשונה במדליית הכסף במסגרת פרס מדליית פריץ ואלטר, הישג אותו שחזר כעבור שנתיים. מאייר שיחק גם בנבחרת גרמניה עד גיל 19, ובנבחרת גרמניה בכדורגל עד גיל 21, במדיה ערך 17 הופעות והבקיע שישה שערים.

במאי 2014 ערך מאייר את הופעת הבכורה במדי נבחרת גרמניה הבוגרת, כאשר פתח במשחק הכנה למונדיאל 2014 נגד נבחרת פולין והוחלף על ידי מקסימיליאן ארנולד. מאייר נכלל תחילה בסגל המורחב של גרמניה למונדיאל 2014, אך נופה ממנו לבסוף על ידי המאמן יואכים לב.

בשנת 2016 השתתף מאייר עם נבחרת גרמניה האולימפית באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, ושימש קפטן בטורניר האולימפי. מאייר ונבחרת גרמניה הפסידו בגמר לנבחרת ברזיל האולימפית, וזכו במדליית הכסף.

נבחרת גרמניה האולימפית
תארים אישיים
  • אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 17 (2012): כדורגלן הזהב
  • אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 17 (2012): מלך השערים
  • אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 17 (2012): נבחרת הטורניר
  • מדליית פריץ ואלטר לשחקן המצטיין (עד גיל 17): 2012 (מדליית כסף)
  • מדליית פריץ ואלטר לשחקן המצטיין (עד גיל 19): 2014 (מדליית כסף)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס מאייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Max Meyer Joins Crystal Palace. Crystal Palace F.C. August 2, 2018


נבחרת גרמניהאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

1 הורן • 2 טוליאן • 3 קלוסטרמן • 4 גינטר • 5 זולה • 6 סוון בנדר • 7 מאייר • 8 לארס בנדר • 9 זלקה • 10 גורצקה • 11 בראנדט • 12 הות • 13 מקס • 14 באואר • 15 כריסטיאנסן • 16 פרומל • 17 גנאברי • 18 פטרסן • 22 אולשלאגל • מאמן: רובש

גרמניהגרמניה