מרדכי שניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מרדכי שניר (קושניר) (18941961) היה סופר וחוקר העלייה השנייה, מהוגי הדעות של תנועת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבאלטה, אוקראינה, לשיינדל ודוד קושניר. היה אחיו של שמעון קושניר, סופר ועסקן ציונ ואביו של טוביה קושניר. בשנת 1904 עלה אביו לבדו לארץ ישראל, וכעבור מספר חודשים עלתה האם עם ששת ילדיה ובהם מרדכי. במשך תקופה הם התגוררו ביהודיה, וכעבור זמן עברו לפתח תקווה. הוא למד בבית הספר החקלאי, ובין חברי כיתתו הייתה אסתר ראב, עמה שמר על קשרי ידידות.

לאחר מותו העלתה ראב זיכרונות מימי ילדותה וכתבה על שניר:

כולו עמקות, טהרת-נפש ומטען יהודי עשיר: נער צעיר, חיוור, בעל עיניים נפלאות – התרשמתי ממנו; בדור ההוא היינו כולנו 'ילדים מתבגרים לפני זמנם', אך לא היה בין בני המושבה הנאים והזקופים אחד שהיה קרוב לרוחי כמרדכי; הוא דיבר איתי על החסידות, סיפר לי על ברנר וגורדון, קרא לי מאמרים מתוך 'הפועל הצעיר', העלה בדחילו את דת-העבודה למרומי חיי, והכניס את כולי ורובי בסוד קדושת תנועת העבודה.

"דבר הפועלת", אדר א' תשכ"ב, פברואר 1962

שניר היה מקורב לקבוצת החלוצים והפועלים שהתגוררה בעין גנים, ובהם א. ד. גורדון ויוסף חיים ברנר. הוא תיעד את רצח ברנר וחבריו וטען כי לא נעשה די כדי להצילם. את הדברים פרסם בקובץ "אהל" ובספרו "בתחום הימים" שיצא בהוצאת "עם עובד" בשנת 1954. הוא גם כינס אסופת זיכרונות על ברנר והוציאם לאור בשנת 1943. מהדורה מורחבת יצאה בשנת 1971, עשור לאחר מותו, ובשנת 1991 יצא קובץ השלמות על ידי אורי ברנר ויצחק כפכפי.

שניר הוציא גם אסופת זיכרונות על רחל המשוררת ועל ברל כצנלסון. כמו כן ערך את ספרו של כצנלסון "הסולם אל החזון", שיצא בשנת 1946.

במשך שנים היה מנהל ארכיון תנועת העבודה. פרסם מאמרי הגות ופובליציסטיקה על תנועת העבודה ועל דור העלייה השנייה. בשנת 1959, שנתיים לפני מותו, הוציא את הספר "בני הדור ומוריו" על דור המייסדים של תנועת הפועלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתחום הימים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1954
  • יוסף חיים ברנר: מבחר דברי זכרונות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1943
  • רחל ושירתה: מבחר דברי זכרונות והערכות, 1946
  • על ברל כצנלסון: זכרונות ודברי הערכה, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1952
  • בני הדור ומוריו, 1959
  • דוד רמז: איש החזון והמעשה, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1962
  • דברים שלא בעיתם, ילקוט אחדות העבודה, 1970