לדלג לתוכן

מרזייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרזייה
مرضیه
Marzieh
לידה 22 במרץ 1924
טהרן איראןאיראן איראן
פטירה 13 באוקטובר 2010 (בגיל 86)
פריז צרפתצרפת צרפת
שם לידה אשרף א-סאדאת מורתזאאי
שם במה Marzieh
מקום קבורה אובר-סור-אוּאז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות טהרן, פריז
תקופת הפעילות 1936–2010 (כ־74 שנים)
עיסוק זמרת
סוגה
  • שירה קנונית מסורתית אירנית
  • עממית
  • קלאסית
סוג קול מֶצו-סופרן
שפה מועדפת פרסית
חברת תקליטים קלטקס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים
  • Ali Tajvidi
  • Parviz Yahaghi
  • Homayoun Khorram
  • Rahim Moeini Kermanshahi
  • Bijan Taraghi
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרזייהאנגלית: Marzieh ; בפרסית: مرضیه, נולדה בשם "אשרף א-סאדאת מורתזאאי" - اشرف‌ السادات مرتضایی, 22 במרץ 1924 - 13 באוקטובר 2010) הייתה זמרת איראנית ששרה מוזיקה פרסית מסורתית(אנ')[1].

מרזייה החלה את הקריירה שלה בשנות ה-40 של המאה העשרים, ברדיו טהראן ושיתפה פעולה עם כמה מלחינים ותמלילנים פרסים ידועים כמו עלי Tajvidi (אנ'), פרויז Yahaghi(אנ'), הומאיון Khorram (אנ'), רחים Moeini Kermanshahi (אנ') וביג'אן Taraghi. מרזייה שרה גם עם "תזמורת פארבי" ,[2] בניצוחו של מורטזה חננה (אנ'), מחלוצת המוזיקה והשירה הקנונית העממית (הפוליפונית) הפרסית, בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. ההופעה הפומבית הגדולה הראשונה שלה הייתה ב-1942, כאשר, אף על פי שעדיין הייתה נערה, היא שיחקה את התפקיד הראשי של שירין (אנ') בבית האופרה ג'אמעה ברבוד (חברת ברבוד) באופרטה הפרסית ח'וסרו ושירין.[3]

בעקבות המהפכה האסלאמית של 1979 נאסרו על הסף לעשר שנים הופעות ושידורים פומביים של אלבומי תקליטים של זמרות ששרו סולו. האייתוללה חומייני קבע: "אין לשמוע את קולן של נשים על ידי גברים מלבד בני משפחותיהן".[3]

מרזייה סיפרה לעיתון דיילי טלגרף שכדי להמשיך את התרגול הקולי שלה היא נהגה ללכת בלילות מביתה שבניאוורן (אנ') למרגלות ניאוורן ההיסטורית, שמצפון לטהרן אל הבקתה שלה בהרים, שם הייתה שרה ליד מפל מים שוצף: "אף אחד לא יכול לשמוע אותי. שרתי לכוכבים ולסלעים."[4]

לאחר מותו של חומייני, המנהיגים שבאו אחריו הציעו למרזייה שהיא תוכל לחדש את השירה שלה, בתנאי שהיא תתחייב לעולם לא לשיר למען גברים. היא סירבה והצהירה, "תמיד שרתי רק עבור כל האיראנים".

בשנת 1994, מרזייה עזבה את איראן לנצח עקב הדיכוי הפוליטי, והפכה את ביתה שבפריז לביתה החדש.[4]

היא הופיעה במספר קונצרטים בלוס אנג'לס, קליפורניה וברויאל אלברט הול (לונדון) ב-1993, 1994 ו-1995. המלחין הפרסי הגולה, מוחמד שמס (אנ') וסולן הטאר הפרסי חמיד רזא טהרזאדה היו המוזיקאים העיקריים שעבדו עם מרזייה בגלות. הקונצרט האחרון של מרזייה בוצע באולם אולימפיה, פריז ב-2006.

ערוץ החדשות והבידור בטלוויזיה France 3, השווה את קול השירה של מרזייה לקולן של הזמרות האגדיות אדית פיאף ומריה קאלאס.[5] מצד שני, העיתונות האירופית גם השוותה אותה לוונסה רדגרייב ומלינה מרקורי בשל נכונותה לשים את האמונות הפוליטיות וזכויות האדם לפני הקריירה שלה, ואפילו לפני הביטחון שלה.[3]

ארונה של מרזייה בבית הקברותAuvers-sur-Oise שבפריז ב־18 באוקטובר 2010

מרזייה מתה מסרטן בפריז ב-13 באוקטובר 2010, בגיל 86.[6][7][8][1][9] מרים רג'אווי, מנהיגה משותפת של המוג'אהדין העממי של איראן, נשאה את הספד.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרזייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Adam Bernstein, "Persian songstress a voice of Iranian political dissent," וושינגטון פוסט, 15 October 2010. Accessed 26 October 2010
  2. ^ hatef, کنسرت بین المللی ارکستر فارابی؛ ترویج فرهنگ نیکوکاری و نوع دوستی- Farabi International Orchestra, سايت خبری تحليلی موسيقی پارس :: اخبار موسيقی :: گزارش کنسرت, ‏2015-05-02 (ב־)
  3. ^ 1 2 3 Trevor Mostyn, "Marzieh obituary", The Guardian, 19 October 2010, Accessed 26 October 2010.
  4. ^ 1 2 "Diva defied Iran's Mullahs", Daily Telegraph, 21 October 2010. Accessed 26 October 2010
  5. ^ "French TV covers Iranian singer Marzieh's Funeral", National Council of Resistance of Iran, 20 October 2010. Accessed 26 October 2010
  6. ^ Marzieh Passes Away in Exile (Iranian.com, in English)]
  7. ^ Diva of Persian music passes away (Swedish Friends of Free Iran / FOFI)
  8. ^ אתר למנויים בלבד Marzieh (Obituary), The Telegraph, 21 October 2010
  9. ^ Margalit Fox,"Marzieh, Iranian Singer and Voice of Dissent, Dies at 86", New York Times, 16 October 2010. Accessed 26 October 2010
  10. ^ Maryam Rajavi, "Message of Mrs. Rajavi". 13 October 2010. Accessed 26 October 2010