מרטין ריס
לידה |
23 ביוני 1942 (בן 82) יורק, הממלכה המאוחדת |
---|---|
ענף מדעי | אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | דניס סיאמה |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | ג'יימס א. פרינגל, Zdenka Kuncic, Susan Stepney, Mitchell C. Begelman, Martin Haehnelt, E. Sterl Phinney, אלכסנדר קשלינסקי, ברנרד ט. ג'ונס, רוג'ר בלנדפורד, רייצ'ל ובסטר, ניק קייזר |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | קרוליין האמפרי (1986–?) |
www | |
מרטין ג'ון ריס (באנגלית: Martin John Rees; נולד ב-23 ביוני 1942) הוא האסטרונום המלכותי של בריטניה ומחברם של כמה ספרים חשובים בתחום הקוסמולוגיה.
אחד מספריו המפורסמים נקרא "רק שישה מספרים: הכוחות העמוקים שמעצבים את היקום" (Just Six Numbers: The Deep Forces That Shape the Universe), ובו הוא מראה שכל נתוני היקום שלנו נובעים משישה קבועים פיזיקליים התחלתיים. ריס מראה שאם הקבועים היו שונים רק במעט, הכוכבים והחיים לא היו קיימים. למשל אם הכוח הגרעיני החזק היה שונה במקצת ממה שהוא, או שהיה ביקום רק אטומי מימן ולא היו חיים, או שבעירת הכוכבים הייתה נגמרת הרבה יותר מהר ולא היו חיים.
אילו היה קְבוע הגרביטציה שונה אפילו במעט מערכו, היקום היה מתרחב או קורס באופן שלא היה מאפשר היווצרות כוכבים וכוכבי לכת.
ריס זכה בפרס וולף לשנת 2024[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריס נולד ב-23 ביוני 1942 ביורק, אנגליה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוריו, שניהם מורים, התיישבו עם ריס, בנם היחיד, בחלק כפרי של המחוז שרופשייר ליד הגבול עם ויילס. שם הקימו הוריו את "בדסטון קולג'", פנימייה המבוססת על תפיסות חינוכיות מתקדמות. ריס התחנך בבדסטון קולג', ולאחר מכן בגיל 13 עבר לבית הספר שרוסברי. הוא למד עבור הטריפוס המתמטי בטריניטי קולג', בקיימברידג', וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר מכן עסק במחקר לאחר התואר בקיימברידג' ובשנת 1967 השלים תואר דוקטור בהנחיית הפיזיקאי דניס סיאמה. עבודתו של ריס לתואר שני באסטרופיזיקה באמצע שנות ה-60 עלתה בקנה אחד עם מספר תגליות חדשות, החל מאישור המפץ הגדול, גילוי כוכבי נייטרונים וחורים שחורים, ועוד שורה של גילויים.
קריירה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שמילא תפקידי מחקר פוסט-דוקטורט בבריטניה ובארצות הברית, כיהן כפרופסור באוניברסיטת סאסקס, בשנים 1972–1973. מאוחר יותר הוא עבר לקיימברידג', שם היה ראש הקתדרה הפלומיאנית לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג' עד 1991, ומנהל המכון לאסטרונומיה (IoA).
בשנת 1975 התמנה לפרופסור לאסטרונומיה בגרשם קולג' בלונדון. והפך לעמית של החברה המלכותית בשנת 1979. מ-1992 עד 2003, הוא היה פרופסור למחקר של החברה המלכותית, ומ-2003 פרופסור לקוסמולוגיה ואסטרופיזיקה. בין השנים 2004–2012 היה המנהל של טריניטי קולג', קיימברידג'. הוא עמית כבוד של דרווין קולג', קינגס קולג', קלייר הול, רובינסון קולג' וג'יזס קולג', קיימברידג'.
ריס הוא מחברם של יותר מ-500 מאמרי מחקר, והוא תרם תרומה משמעותית למספר תיאוריות ביניהם לגילויה של קרינת הרקע הקוסמית, הסברים לצבירות והיווצרות גלקסיות. ומחקריו על התפלגות הקוואזרים הובילו להכחשה סופית של תאוריית המצב היציב.
הוא היה מהראשונים שהציעו כי חורים שחורים עצומים מפעילים קוואזרים, וכי ניתן להסביר תצפיות אסטרונומיות על- לומינליות כאשליה אופטית הנגרמת על ידי עצם הנע בחלקו לכיוון הצופה.
מאז שנות ה-90, ריס עבד על התפרצויות קרני גמא, במיוחד בשיתוף פעולה עם פיטר מסזארוס, ועל האופן שבו הסתיימו "העידנים האפלים הקוסמיים" כאשר הכוכבים הראשונים נוצרו. מאז שנות ה-70 הוא מתעניין בהיגיון אנתרופי, ובאפשרות שהיקום הגלוי שלנו הוא חלק מ"רב -יקום" רחב יותר.
ריס הוא מחברם של ספרים על אסטרונומיה ומדע המיועדים לציבור הרחב ומעביר הרצאות ושידורים פומביים רבים. בשנת 2010 הוזמן להעביר את הרצאות ריית' עבור ה-BBC, שפורסמו לאחר מכן כ- "מכאן לאינסוף: אופקים מדעיים". ריס חושב שהחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא כדאי, וכיהן כיו"ר המועצה המייעצת לפרויקט "האזנה פורצת דרך", תוכנית של חקירות SETI במימון המשקיע הרוסי אמריקאי יורי מילנר.
בנוסף להרחבת תחומי העניין המדעיים שלו, ריס כתב ודיבר רבות על הבעיות והאתגרים של המאה ה-21, ועל הממשקים בין מדע, אתיקה ופוליטיקה. הוא חבר במועצת המנהלים של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ובבית הספר של אוקספורד מרטין. היה שותף להקמת המרכז לחקר סיכון קיומי ומכהן בוועדה המייעצת המדעית לעתיד החיים במכון. בעבר כיהן כנאמן של המוזיאון הבריטי, מוזיאון המדע, קרן גייטס קיימברידג' והמכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR).
בשנת 2007, העביר את הרצאות ג'יפורד על "מדע המאה ה-21: פרספקטיבה קוסמית ואתגרים יבשתיים" באוניברסיטת סנט אנדרוז.
באוגוסט 2014, ריס היה אחד מ-200 אישי ציבור שחתמו על מכתב לגרדיאן המביע את תקוותם שסקוטלנד תצביע להישאר חלק מהממלכה המאוחדת במשאל העם שנערך בספטמבר בנושא זה .
בשנת 2015, היה מחבר שותף של הדו"ח שהשיק את תוכנית אפולו העולמית, הקוראת למדינות מפותחות להתחייב להוציא 0.02% מהתמ"ג שלהן למשך 10 שנים, כדי לממן מחקר שיהפוך את עלות האנרגיה המתחדשת למשתלמת יותר מחשמל המבוסס על שריפת דלק מאובנים עד שנת 2025.
הדוקטורנטים שלו כללו את רוג'ר בלנדפורד, קרייג הוגאן, ניק קייזר, פרייאמוודה נטרג'אן וג'יימס א. פרינגל .
לציון יום השנה ה-300 של מועצת האורך ב-2014, הוא הקים תוכנית של פרסי אתגר חדשים של 5–10 מיליון ליש"ט תחת השם 'פרס אורך 2014', והוא מכהן כיושב ראש המועצה המייעצת. הנושאים של שני הפרסים הראשונים הם הפחתת שימוש לא הולם באנטיביוטיקה, ושיפור הבטיחות והעצמאות של הסובלים מדמנציה. פרס קו האורך לדמנציה הוכרז לאחרונה בשנת 2022.
בכתביו הכלליים ובבית הלורדים ההתמקדות שלו הייתה בשימושים ובניצול לרעה של טכנולוגיה מתקדמת ובנושאים כמו סיוע למות, שימור שמיים אפלים ורפורמות להרחבת תוכניות הלימודים לאחר 16 ותואר ראשון בבריטניה. הוא גם חבר כיום בוועדת המדע והטכנולוגיה של בית הלורדים.
כבוד ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטין שימש כנשיא האגודה המלכותית לאסטרונומיה (בין השנים 1992–1994) ונשיא איגוד המדע הבריטי (1995–1996), כיהן כחבר מועצת המוסד המלכותי של בריטניה עד 2010. ריס קיבל תוארי כבוד ממספר אוניברסיטאות כולל האל, סאסקס, אופסלה, טורונטו, דרהאם, אוקספורד, קיימברידג', הרווארד, ייל, מלבורן וסידני. הוא שייך למספר אקדמיות זרות, כולל האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הרוסית למדעים, האקדמיה האפיפיורית למדעים, האקדמיה המלכותית לאמנויות ומדעים של הולנד, האקדמיה למדעים של טורקיה והאקדמיה של יפן. התמנה לנשיא החברה המלכותית ב-1 בדצמבר 2005 וכיהן עד תום חגיגות יום השנה ה-350 של החברה בשנת 2010. בשנת 2011 הוענק לו פרס טמפלטון. בשנת 2005, ריס קיבל את התואר לורדים לימי חייהם, והוא יושב בבית הלורדים בתור "הברון ריס מלודלו, מלודלו שבמחוז שרופשייר". בשנת 2005 הוענק לו פרס קראפורד. פרסים ותארים אחרים כוללים:
- 1975 – נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים
- 1982 – נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים
- 1984 – פרס היינמן
- 1987 – מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- 1989 – פרס בלזן לאסטרופיזיקה
- 1992 – Knight Bachelor
- 1993 – מדליית ברוס
- 1993 – נבחר לחברה הפילוסופית האמריקאית
- 1995 – דוקטור לשם כבוד מהפקולטה למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת אופסלה, שוודיה
- 1999 – פרס לוח הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים
- 2000 – פרס ברונו רוסי
- 2001 – פרס גרובר בקוסמולוגיה
- 2003 – פרס אלברט איינשטיין העולמי למדע
- 2004 – תואר ההרצאות של הנרי נוריס ראסל של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה
- 2004 – פרס השומר של קרן סירות ההצלה
- 2004 – פרס מייקל פאראדיי של החברה המלכותית של לונדון
- 2005 – לורדים לימי חייהם
- 2005 – פרס קראפורד, עם ג'יימס גאן וג'יימס פיבלס
- 2007 – מסדר ההצטיינות – המתנה האישית של המלכה
- 2007 – מדליית קיירד של המוזיאון הימי הלאומי
- 2007 – עמית כבוד של האקדמיה המלכותית להנדסה
- 2011 – פרס טמפלטון
- 2012 – מדליית אייזק ניוטון
- 2013 – מדליית דיראק ICTP
- 2016 – דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת הרווארד (הוענק בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית ב-26 במאי 2016)
- 2017 – פרס לילינפלד
- 2020 – פרס פריץ צוויקי לאסטרופיזיקה וקוסמולוגיה
- 2020 – נבחר לעמית מורשת של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה.
- 2023 – מדליית קופלי
האסטרואיד ריס 4587 והמלגה האקדמית סר מרטין ריס בבית הספר הבינלאומי שרוסברי נקראים לכבודו.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריס התחתן עם האנתרופולוגית קרוליין האמפרי בשנת 1986. ריס מגדיר את עצמו אתאיסט אך מתח ביקורת כנגד אתאיסטים מיליטנטיים על היותם עוינים מדי לדת. ריס הוא תומך של מפלגת הלייבור, אך אין לו שיוך מפלגתי כאשר הוא יושב בבית הלורדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרטין ריס
- מרטין ריס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מרטין ריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- נשיאי החברה המלכותית
- חברים במסדר ההצטיינות
- אבירים בריטים
- עמיתי החברה המלכותית
- פיזיקאים בריטים
- אסטרונומים בריטים
- אסטרופיזיקאים בריטים
- אסטרונומים מלכותיים
- סגל אוניברסיטת קיימברידג'
- זוכי פרס גרובר בקוסמולוגיה
- זוכי מדליית אונסק"ו ע"ש נילס בוהר
- זוכי פרס קראפורד באסטרונומיה
- זוכי מדליית אוסקר קליין
- בריטים שנולדו ב-1942
- זוכי מדליית קופלי
- זוכי פרס דיראק