חיים מחוץ לכדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בול של ברית המועצות המציג "לוויין של ציוויליזציה" מחוץ לכדור הארץ

שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, ובפרט חיים תבוניים, מעסיקה את האדם שנים רבות. לנושא זה השלכות פילוסופיות ותאולוגיות מרחיקות לכת על שאלת מהותם של החיים (והחיים התבוניים) כתופעה חד-פעמית ויוצאת דופן, או כתופעה רגילה ושכיחה. אמונה בחיים מחוץ לכדור הארץ מבטאת לעיתים אמונה בדבר התפתחות החיים כתופעה טבעית ושכיחה, או להפך - כתופעה כל כך יוצאת דופן, עד שלא ייתכן שהחיים בכדור הארץ נוצרו מאליהם - ומכאן שהגיעו "מבחוץ".

בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים "רגילים", במחקרם עוסק תחום האסטרוביולוגיה, לעומת חיים תבוניים. שאלת ייחודו של האדם מושפעת מעיקר מזו האחרונה. גם דרכי החיפוש אחר חיים משני הסוגים שונות: החיפוש אחר הסוג הראשון מתבטא בעיקר בניסיון איתור תנאים אשר מתאימים, לפי אמונת מדענים כיום, להתפתחותם של חיים באופן טבעי (דהיינו, מקומות הדומים לכדור הארץ). מדידות אמפיריות של חיים ממש כמעט אינן ישימות, והן מתבטאות בעיקר בבדיקתם של מטאוריטים שונים או כוכבי לכת קרובים, במטרה לחפש אם הם נושאים את אבני היסוד של החיים כפי שאנו מכירים - חומצות אמינו. החיפוש אחר הסוג השני מאפשר יתר מקוריות, ומבטא ניסיון "לאותת" לתרבויות אחרות על קיומנו, או למצוא איתותים כאלה (מודעים ושאינם כאלה), המעידים על תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרהורים על עולמות אחרים ועל יצורים חיים בהם הועלו כפי שידוע על ידי הפילוסופים ביוון העתיקה.

"גוף מרעהו יצמיח הטבע, דבר ממשנהו...", כך כתב המשורר הרומאי לוקרטיוס ביצירתו הגדולה "על טבע היקום". מכאן אנו למדים שהתפיסה בדבר אוניברסליות החיים, וכי חיים התפתחו מחיים, ומחיים שלא בהכרח מוצאם מהאדמה, הייתה קיימת כבר אצל הוגי הדעות בעת העתיקה.

טיעונים חזקים בדבר קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ הושמעו מיד לאחר המהפכה הקופרניקאית, כשהבולט בין המעלים רעיון זה היה ג'ורדנו ברונו, שכפירתו במרכזיותו של כדור הארץ ביקום הביאה לכך ששילם בחייו כשהועלה על המוקד על ידי הכנסייה הקתולית.

קרל פרידריך גאוס (1777–1855) שהיה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים, חשב על קיום ישויות נבונות מחוץ לכדור הארץ ועל האפשרות להעביר אליהן מסר. הוא היה הראשון שהעלה רעיון קונסטרוקטיבי להעביר מסר אופטי אליהם (על תקשורת רדיו לא דובר אז, שכן זה היה הרבה לפני גילוי גלי הרדיו). הרעיון שהציע היה לטעת במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורה של תרשים משפט פיתגורס, ואז אם יבחינו אותם יצורים נבונים בטלסקופים שלהם בצורה הזו, הם יבינו כי הסבירות שהיא מקרית שואפת לאפס, ויבינו שיצרו אותה יצורים נבונים.

הסופר אריך פון דניקן פרסם ספרים שמנסים להוכיח (בעיקר בעזרת תאוריות והוכחות פסאודו-מדעיות) את נוכחותם של חייזרים על פני כדור הארץ בעבר. בספרו הראשון, מרכבות האלים, מנסה דניקן להוכיח שהאלים המופיעים בדתות השונות היו למעשה חייזרים. פון דניקן הודה שזייף חלק מן הראיות שלו[1]. חרסים עם ציורי עב"מים, אשר טען כי באו מחפירות ארכאולוגיות, נוצרו למעשה על ידי קדר בן-זמננו. כאשר הציגו לפון דניקן את הראיות למעשה-הרמייה שלו, הוא טען שהזיוף היה מוצדק משום ש"יש אנשים אשר יאמינו רק אם יראו הוכחות במו-עיניהם".

החוקר פרופ' מיצ'יו קאקו מדבר על חייזרים (בשנת 2016) לא כאפשרות או הנחה, אלא כאמת מדעית מוחלטת.

בדצמבר 2018 טען מדען אמריקאי העובד בנאס"א כי החוצנים הם יצורים תבוניים, וכי הם כבר ביקרו בכדור הארץ, אך בשל העובדה כי בני האדם כבר החליטו - בעיקר בעקבות סרטי מדע בדיוני - כיצד אמורים להיראות חוצנים, לא שמו לב אליהם.[2]

קיימות מספר כתות הטוענות לקיום של חייזרים, כמו הראלים, סיינטולוגיה ופאלון גונג.

חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

.משנוכח האדם מה גדול היקום, כשהתפיסה שמערכת השמש היא למעשה חלק של קבוצת שמשות עצומה, "שביל החלב", וששביל החלב הוא חלק ממערכת גלקסיות רבות אחרות, הוחל במאה העשרים לחשוב ברצינות על אפשרות של חיים מחוץ לכדור הארץ. גם ההתפתחות הטכנולוגית שבאה לידי ביטוי בשליחת גשושיות לכוכבי לכת במערכת השמש, גרמה להתפתחות הנושא. עיקר חיפוש חיים נעשה במאדים באמצעות שתי חלליות ויקינג, אשר ממצאיהן שנשלחו לכדור הארץ לא פסלו את האפשרות שאי פעם היו חיים על המאדים, ברמה המיקרוביולוגית. משימת קאסיני לירחי שבתאי וממצאיה עוררו עניין במחקר גם שם, בעקבות כך הועלתה הצעה לשיגור צוללת לחקר הירח טיטאן.

התפתחות הרדיו טלסקופ נתנה דחף לחיפוש חיים אי שם ביקום, ואפילו הביאה לפרויקט של חיפוש ציוויליזציות זרות "פרויקט סט"י (SETI)".

חריטת הדיסקית שעל פיוניר 10

שילוח חללית פיוניר 10 היווה דוגמה בולטת לביטוי האמונה בדבר חיים אינטליגנטים ביקום. החללית שנשלחה במטרה לצאת ממערכת השמש נשאה עליה דיסקית (ראו תמונה משמאל) ובה מסר לחייזרים כתוב בשפת סימנים אוניברסלית. את הדיסקית תכננו המדענים קרל סייגן שאשתו ציירה את הדסקית ופרנק דרייק מפתח נוסחת ההסתברות למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ. בין המדענים בישראל שהתענינו בנושא היה פרופ' דרור שדה.

בגלל המרחקים העצומים ביקום בכלל ואף בגלקסיית שביל החלב לבדה, הרי שכל ניסיון לתקשורת פיזית עם יצורים אינטליגנטים הופך להיות בלתי מעשי. חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ באמצעות חללית מאוישת הוא נושא מתחום המדע הבדיוני. גם שיגור חללית לא מאוישת למטרה זו, הוא מבצע יקר ומוגבל. שיטה לחיפוש ציוויליזציות זרות במרחבי החלל שמימושה ניתן לביצוע בתקציב סביר ובמסגרת הטכנולוגיה הקיימת היא האזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל, כדרך ליצירת קשר רדיו עם חיים מחוץ לכדור הארץ. השימוש בטכנולוגיית הרדיו כדאִי בעקבות מהירות גלי הרדיו, שמהירותם כמהירות האור, אך מציאת מחזוריות זו עלולה גם להביא לתוצאות מטעות[3]. בהאזנה לאותות רדיו המגיעים מהחלל, עוסקים פרויקט SETI ו-SETI@home.

ניסיון נוסף לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ הוא חיפושם של כוכבי לכת דמויי ארץ, כלומר כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ במאפיינים כמו גודל, אטמוספירה, טמפרטורה, הרכב כימי ועוד. במידה וימצא תאום לכדור הארץ, הסיכוי למצוא עליו חיים גדל. הנחה זו מתבססת על הרעיון שלאנושות ידועה ציוויליזציה תבונית אחת בלבד שקיימת, והיא קיימת על כדור הארץ, לכן סביר יותר למצוא חיים תבוניים על כוכב לכת שדומה לו. כמו כן, חקר הרכב אטמוספירות של כוכבי לכת כאלו עשוי לספק ראיה לקיומם של חיים בהם, במידה ויימצא הרכב הדומה לזה של כדור הארץ, הכולל גזים הנוצרים כתוצאה מפעילות ביולוגית (אחוזים גבוהים של חמצן).

הרעיון בעולם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון קרם עור וגידים בכינוסי מדענים, ובאחד מהם יצר האסטרונום פרנק דרייק נוסחה הנקראת "נוסחת דרייק". הרבה מהגורמים בנוסחת דרייק אינם ידועים (למשל, מה הסיכוי שלכוכב דומה מספיק לשמש שלנו יהיו פלנטות). מהצבת הניחוש הטוב ביותר שקיים בגורמים השונים במשוואה, עולה מהנוסחה כי בגלקסיה שלנו, שביל החלב, יש בין כמה עשרות לכדי אלפי ציוויליזציות, שהגיעו לרמה טכנולוגית כזו שהן מסוגלות ליצור עמנו תקשורת.

פרדוקס פרמי מבטא את גישת השוללים חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. משנשאל אנריקו פרמי מה דעתו בנוגע לאפשרות של חיים תבוניים אחרים ביקום ענה בשאלה "אם כן, היכן הם?". כלומר: אילו אכן היו מיליוני ציוויליזציות מעין אלו, רבות מהן קדומות לנו ועל כן מפותחות מאתנו, לא סביר שאף אחת מהן לא ניסתה אף פעם לנסות ליצור קשר עם תרבויות אחרות - ובתוכן גם כדור הארץ. ומכיוון שלא ראינו אות חיים או תקשורת מהם, ועל אף שנים של חיפוש מצדנו (מבלי להתייחס לתופעת העב"מים), הרי שנוסחת דרייק שגויה, או שיש טעות יסודית בנוגע לאחד או כמה מהערכים שאנו מציבים בה.

כמענה לשאלה זו של פרמי נוסחו כמה תשובות, כגון השערת גן החיות, המעלה את ההיפותזה שהוחלט על ידי אותן תרבויות לבודד אותנו במודע, במעין גן חיות או שמורת טבע, או השערה כי כל תרבות המגיעה לשלב מתקדם בהתפתחותה משמידה את עצמה, באמצעות פצצות אטום או בכלי נשק אחרים. על השערות אלו נמתחה ביקורת קשה, עקב היותן מניחות הנחות יסוד יוצאות דופן באי-סבירותן, רק כדי לשמר את האמונה בדבר נפוצותם של החיים ביקום.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חוצנים במדע הבדיוני

אף על פי שטרם נמצאו סימני חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ, רעיון זה זכה לפריחה בספרות מדע בדיוני, בסרטי קולנוע וטלוויזיה, ואף תאוריית קשר לפיה יצורים מחוץ לכדור הארץ באים לביקור בכדור הארץ, אך הדבר מוסתר על ידי השלטונות (ראו: גברים בשחור).

תאוריות קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגה תאוריות הקשר הבריטי דייוויד אייק, טוען כי שבט של חייזרים רפטיליאנים בשם "ארכונים" (Archons) או "אנונאקי" (Annunaki) פלשו לפני אלפי שנים לכדור הארץ ממימד הבית שלהם, ושחוצנים כאלה, שנודעים ביכולות שינוי הצורה שלהם לדמות אדם, מפעילים אגודות סודיות כגון האילומינטי ושולטים במוקדי הכוח בעולם כדי לשעבד את האנושות.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, בימי הביניים הייתה מקובלת תפיסת הפיזיקה של אריסטו, שהובילה אותו לשלילה של קיום אדמה מחוץ לכדור הארץ.[4] למרות זאת, רבי סעדיה גאון (במאה ה-10) ורבי חסדאי קרשקש (במאה ה-14) הציעו שקיימים בקוסמוס שלנו עולמות רבים הדומים לכדור הארץ.[5] רבי יהודה בן ברזילי (במאה ה-12) דן בשאלה האם היצורים החיים שם קיבלו תורה ומצוות.[6] הם מציינים בהקשר זה את דברי חז"ל על שמונה עשר אלף עולמות מלבד העולם הזה.[7]

רבי יוסף שלמה דלמדיגו (במאה ה-16) נחשף לגילויי האסטרונומיה החדשה ואף למד אצל גלילאו גליליי. הוא מתייחס בשמחה לגילויים שהרחיקו את מיקום כוכבי השבת והגדילו את גבולות הקוסמוס, ומציע שגם בכוכבים נמצאים יצורים הדומים לבני אדם או שונים מהם. לדבריו הדבר מרחיב את גדולתו של הבורא, שאינו מצמצם את כוחו לעולם אחד בלבד, כשם שדברי המקובלים על ארבעה עולמות ועשר ספירות מרחיבים את גדולת האלוקים.[8] הוא מציין בהקשר זה את דברי חז"ל על שלוש מאות ועשר עולמות.[9]

במאות הבאות היו עוד שניסו למצוא סימוכין להימצאות חוצנים בספרות חז"ל ובמדרשים, כמו גם כאלה שניסו להפריך כל אפשרות כזו.[10] טוביה הרופא שלל בספרו מעשה טוביה (1706) קיום של חיים בכוכבים אחרים, על סמך פסוקים מהמקרא. לדבריו שאר הכוכבים לא ראויים לחיים, בשל סיבות כמו חום או קור קיצוניים מדי.[11]

רבי דוד ניטו כתב בספר כוזרי שני (1714) שלדעתו אין ליהדות עמדה בשאלת קיומם של יצורים חיים מחוץ לכדור הארץ. לפיכך הוא אינו נמנע מלקבל את דברי המדענים החדשים, הסוברים שגם הכוכבים האחרים מיושבים, וראה אותם כמשכנעים. הוא מזכיר את דברי חז"ל על על שלוש מאות ועשר עולמות, אך מסתפק שמא הכוונה לעולמות רוחניים.[12]

בעל ספר הברית (1719) סבר שקיימים יצורים בכוכבים אחרים, וייתכן שאף חיים תבוניים. עם זאת לדעתו הם אינם בעלי בחירה חופשית, בשל הרכבם הפיזי השונה.[13] הרב דוב בער טורש ביקר עמדה זו בספר גנזי המלך, וסבר שייתכנו יצורים בעלי בחירה בכוכבים אחרים, ואולי אף חיים אינטלגנטיים יותר מבני אדם, שקיבלו תורה ומצוות משלהם. הרב אבטליון למפרונטי (1819) שלל קיום חיים בכוכבים אחרים, בעקבות טוביה הרופא. מנגד, דוד פריזנהויזן בספרו מוסדות תבל (1820) חייב את קיומם של חיים בכוכבים אחרים, מסיבות תאולוגיות. הרב מנחם מנדל שניאורסון שלל כל קיום של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ (ולא רק יצורים בעלי בחירה חופשית), אך קבע שלפי התורה ייתכנו חיים נחותים יותר.[10]

אחת ההוכחות שהביאו התומכים בקיום חיים בכוכבים, ביניהם בעל ספר הברית והרב מנחם מנדל שניאורסון, היא קללתה של דבורה הנביאה את מרוז. בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת מהי מרוז, ולאחת השיטות שם - מדובר בשם של כוכב.[14] בהמשך הקללה כתוב ”אורו מרוז אמר מלאך ה' ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת ה'.[15] מכאן משמע שבכוכב מרוז יש יצורים (יושביה) שלא באו להילחם נגד סיסרא (לעומת כוכבים אחרים שעליהם נאמר "הכוכבים ממסילותם נלחמו"). הרב ראובן לנדאו בספרו מהלך הכוכבים (1882) דחה ראיה זו בהסתמך על הזוהר, שמסביר את את המילה 'יושביה' כ'סיעתו' של מרוז, כלומר ככוכבי הלכת שלו.[16]

הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב בצעירותו מאמר בו הוא מיישב את מרכזיות האדם ועם ישראל עם קיומם של חייזרים בכוכבים אחרים, כשלדבריו חז"ל ידעו על עובדת קיומם (בהסתמך על דרשת הפסוק "אורו מרוז"). במאמר זה הוא אומר שהאמת היא כדעת המקובלים שהאדם הוא תכלית הבריאה, ולא כדעת הרמב"ם ומספר ראשונים נוספים.[17] במאמר מאוחר יותר הוא כותב שאין להכריע בין שתי השיטות בדבר מרכזיות האדם.[18]

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אמר שייתכן שאלוקים ברא צורות חיים אחרות על כוכבים אחרים, ושאין בכך בעיה עבור היהדות. לדבריו, הסיבה שהאדם אוהב לחשוב שהוא הישות הנבראת היחידה ביקום היא אגואיזם. הוא הסביר שהתורה נכתבת מנקודת המבט של מערכת השמש שלנו, ואפילו קיומו של עם נבחר בגלקסיה אחרת לא פוגעת במושג העם הנבחר ביחס לעם ישראל, המתייחס רק לאזור החלל שלנו.[10]

הרב מרדכי שרעבי והראשון לציון הרב מרדכי אליהו גרסו על פי הקדמת הספר תיקוני זוהר הנקראת פתיחת אליהו, שלא ייתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ. שכן רשום שם: ”ובראת שמיא וארעא, ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי, ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן (ועשבין) וחיוון ועופין ונונין ובני נשא” ובתרגום לעברית: "בראת שמים וארץ, והוצאת מהם שמש וירח וכוכבים ומזלות. ובארץ יש אילנות ודשאים... וחיות ועופות ודגים ובני אדם". ומכאן שהללו קיימים רק בארץ ולא במקומות אחרים.[19]

הרב שלמה אבינר פרסם שיעור בנושא "האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ", ודעתו היא שאין לשלול זאת, אך אין, מבחינת המדע וההלכה הוכחות ממשיות לכך.[20]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.skepdic.com/vondanik.html
  2. ^ חוקר נאס"א טוען: חייזרים תבוניים כבר ביקרו בכדור הארץ - ולא שמנו לב, וואלה! חדשות, ‏2018-12-09
  3. ^ אתר למנויים בלבד דוד פולישוק, המדענים שגילו "תשדורות של יצורים תבוניים", הדגימו בעיקר מהו מדע רע, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016
  4. ^ אריסטו, על השמיים, ספר ראשון, חלק שמיני. ראו למשל: רבי סעדיה גאון, האמונות והדעות, מאמר א, פרק א
  5. ^ הרב יוסף קאפח (עורך), ספר יצירה (כתאב אלמבאדי): עם פירוש הגאון רבנו סעדיה בן רבי יוסף פיומי - מקור ותרגום, עמודים כג-כד, באתר אוצר החכמה. רבי חסדאי קרשקש, ‏אור ה', מאמר רביעי, דרוש שני, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  6. ^ רבי יהודה בר ברזילי הברצלוני, פירוש ספר יצירה, עמודים 174-171. בסוף דבריו הוא אף מצטט את דברי רס"ג המוזכרים מעלה.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ג', עמוד ב'. בתי מדרשות כרך א, סדר רבה דבראשית, עמוד לא. בתי מדרשות כרך ב, מדרש אלפ"א ביתו"ת, עמוד תכה
  8. ^ רבי יוסף שלמה דלמדיגו, גבורות ה' (חלק רביעי מספר אילם), הקדמה (עמודים 292-293)
  9. ^ משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב
  10. ^ 1 2 3 A Study on the Rabbinic Perspective of Life and Living Beyond Earth https://hakirah.org/vol27Roth.pdf
  11. ^ טוביה כץ, מעשה טוביה, כרך א, חלק שלישי, פרק ראשון, באתר HebrewBooks
  12. ^ רבי דוד ניטו, מטה דן - כוזרי השני, אותיות קי-קלט (עמודים 78-76)
  13. ^ הרב פינחס אליהו הורביץ, ספר הברית, חלק א, מאמר ג, פרקים ב-ד, באתר HebrewBooks
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד א'
  15. ^ ספר שופטים, פרק ה', פסוק כ"ג
  16. ^ הרב ראובן לנדא, מהלך הכוכבים, חלק שני, פרק ז, סימן ד, דף כה, עמוד א, באתר HebrewBooks
  17. ^ אוצרות הראי"ה (ב), עמודים 284-279, באתר HebrewBooks
  18. ^ מאמרי הראיה/לאחדותו של הרמב"ם
  19. ^ הרב מרדכי אליהו, עלון קול צופייך פרשת מקץ תשס"ו; הרב מרדכי אליהו, עלון קול צופייך פרשת שמיני תשס"ח; הרב שמואל אליהו, אביהם של ישראל על התורה, כרך ספר דברים, עמ' 197
  20. ^ האם אנו לבד ביקום?, באתר מקור ראשון