מריאן הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת, ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מריאן הירש
Marianne Hirsch
Marianne Hirsch.jpg
לידה 23 בספטמבר 1949 (בת 72)
טימישוארה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, היסטוריה של התרבות
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.columbia.edu/~mh2349/
תרומות עיקריות
חתימה Hirsch signature web.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריאן הירשאנגלית וגרמנית: Marianne Hirsch‏, נולדה בשנת 1949 בטימישוארה) היא פילולוגית והיסטוריונית של התרבות אמריקאית, יהודיה ילידת רומניה, מומחית בספרות השוואתית, מחברת מחקרים על הזיכרון התרבותי והעברת הזיכרון של השואה אל הדורות הבאים. התעניינה, בין השאר, בתפקיד הצילומים המשפחתיים בבניית הזהות של פרטים ומשפחות וכמדיום לבדיקה, לשילוב ולשילוב מחדש בזהויות אלה של העבר, לרבות אירועים טראומתיים, כדוגמת השואה.

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאן הירש, נולדה כמריאנה הירש בעיר טימישוארה בדרום-מערב רומניה. הוריה, קרל הירש, יליד נובה סליציה ולוטה לבית גוטפריד מצ'רנוביץ התחתנו בגטו צ'רנוביץ. בשנת 1945 אחרי השחרור, עבור לגור זמנית בטימישוארה. גם הסבים היו יהודים תושבי בוקובינה: הסבים מצד האם היו מסדגורה, מצד האב הסב היה מוואמה, סוצ'אבה, והסבתה -מצ'רנוביץ.

מריאן הירש בילתה את ילדותה בבוקרשט, משם היגרה עם המשפחה לווינה בשנת 1961. ב-1962 המשפחה התיישבה בארצות הברית. מריאן הירש למדה באוניברסיטת בראון, שבה סיימה תואר ראשון ותואר שני, ובשנת 1975 את הדוקטורט בתחום הספרות ההשוואתית.[1]

פעילותה המדעית והדידקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשך 30 שנה בשנים 2004-1974 לימדה במכללת דארטמות', אחת האוניברסיטאות הפרטיות מליגת הקיסוס היוקרתית בארצות הברית, החל משנת 1989 כפרופסור. בשנת 1977 הייתה למשך שנה פרופסור אורח לספרות צרפתית ומדעי הרוח באוניברסיטת ואנדרבילט.

החל משנת 2000 מריאן הירש היא פרופסור לספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. היא הייתה סגן יושבת ראש ויושבת ראש של האיגוד ללשון מודרנית באמריקה . הירש פרסמה ספרים ומאות מאמרים מדעיים. .

אחד הנושאים העיקריים שהעסיקו את הירש הוא העברת הזיכרונות מדור לדור. בספרה - The Generation of Postmemory:Writing and Visual Culture After the Holocaust (דור הבתר-זיכרון: כתיבה ותרבות חזותית אחרי השואה) היא הראתה כי זיכרונם של אירועים טראומתיים שעברו ההורים, הסבים או בני משפחה אחרים, חיים בתוך צאצאיהם, כאילו אלה האחרונים חוו בעצמם את החוויות האיומות שסיפרו האחרים. לצורך הדגמה לתאוריה זו, הביאה מריאן הירש מסיפורי ניצולי השואה מצ'רנוביץ ומסיפורי צאצאיהם, כולל הרשמים המוטבעים על ידי חפצים ותמונות שנשארו מן התקופה ההיסטורית. סוג זה של זיכרון, המושפע על ידי דמיונות השלכתיים ויצירה מחדש, כונה על ידי מריאן הירש "בתר-זיכרון" או "פוסט-זיכרון" (post-memory). המושג יושם על ידי מחברים גם בסיטואציות טראומתיות, היסטוריות ותרבותיות אחרות. במחקרים אחרים (כמה מהם בשיתוף פעולה עם בעלה, לאו סיפצר) הנוגעים בתצלומים ישנים, הושפעה מריאן הירש על ידי המושג punctum של רולאן בארת ופיתחה את המושג "נקודות זיכרון" המקשר את הצילומים לזיכרון.

מריאן הירש נשואה להיסטוריון יליד בוליביה לאו סיפצר, שהוריו נמלטו מאוסטריה. שפת האם של הירש היא גרמנית, והיא מדברת גם רומנית, צרפתית ואנגלית.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Generation of Postmemory: Writing and Visual Culture After the Holocaust, Columbia University Press 2012
  • Teaching the Representation of the Holocaust (co-ed. 2004)
  • Ghosts of Home: The Afterlife of Czernowitz in Jewish Memory,(עם לאו ספיצר). University of California Press 2010
  • Grace Paley Writing the World 2009
  • Rites of Return: Diaspora, Poetics and Politics of Memory 1997
  • The Familial Gaze 1999
  • Family Frames: Photography, Narrative and Postmemory Harvard University Press 1997
  • The Mother/Daughter Plot: Narrative, Psychoanalysis, Feminism 1992 (על אמהות ובנות בספרות)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Vladimir Wertsman - Salute to Romanian Jews in America and Canada 1850-2010, Histories, Achievements and Biographies, 2010 p.137-138

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • cu Spitzer, Leo: Erinnerungspunkte. Schoahfotografien in zeitgenössischen Erzählungen. In: Fotogeschichte, Jg.25 (2005),Nr. 95, 29-44; 37.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]