מרים חד גדיא

מרים חד גדיא

חד גדיא ובתה (שנות ה-20 של המאה ה-20), תצלום מארכיון גבריאל טלפיר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
לידה	1895 האימפריה הרוסית
פטירה	1982 (בגיל 87 בערך) תל אביב-יפו (?)
מקום קבורה	מחניים
מקום לימודים	בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות
תקופת הפעילות	?–1982
תחום יצירה	ציור
בן או בת זוג	רפאל חיים אבולעפיה

חד גדיא (1895 – 1982) הוא כינויה של מרוסיה (מרים) ניסנהולץ, ציירת ישראלת ילידת רוסיה, מתלמידות בית הספר לאמנות "בצלאל" בשנותיו הראשונות.

ביוגרפיה

ניסנהולץ נולדה ברוסיה וגדלה בכפר קודמה שבקרבת אודסה. למשפחת רוקחים ציונית. האם למדה רוקחות, לאחר שקיבלה מהוריה כספי נדוניה לאחר נישואים קצרים. בעקבות תערוכת "בצלאל" שנערכה ב-1911 באודסה, נסעה לארץ ישראל ונרשמה ללימודים במחזור השלישי של "בצלאל".

קבלתה של אישה למוסד, שבו למדו עד אז גברים בלבד, עוררה תרעומת בקרב תלמידי המוסד, והתלמידים ארגנו חרם כנגד קבלתה. בנוסף לכך, הופעתה של ניסנהולץ הייתה פרובוקטיבית והיא, כפי שהעיד נחום גוטמן, "הלכה בשערות מסופרות כבחור – והייתה ראשונה לאופנה זו בכל המזרח התיכון".^{[דרוש מקור]}

על פי עדותה של ניסנהולץ, הייתה זו היא אשר המציאה את הכינוי שדבק בה – "חד גדיא", בשל זריזותה בטיפוס על הרי ירושלים. ב-1917, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נמלטה לאלכסנדריה, כיוון שלא הייתה לה אזרחות עות'מאנית. במצרים הכירה את רפאל חיים אבולעפיה, בן למשפחת אבולעפיה מראשון לציון. לזוג נולדו שתי בנות: שלומית ואורה, והם גרו בתל אביב. לאחר כ-14 שנות נישואין נפרדו בני הזוג.

ב-1921 נסעה חד גדיא לווינה, שם למדה את אמנות הבטיק. במהלך שנות ה-20 הייתה מעורבת בשורה של פרויקטים אמנותיים, כגון פתיחת בית ספר לאמנות ביפו יחד עם הפסל יוסף קונסטנט (קוסטנטינובסקי) וליב הלפרין. בין היתר הציגה אצל יעקב פרמן, ואף הייתה שותפה לקבוצת האמנים "התומר" שארגן פרמן.

בין השנים 1929–1932 חייתה בגפה בניו יורק, שם התפרנסה מציור דיוקנאות. עם שובה לארץ ישראל השתקעה בירושלים והייתה בקשרים רומנטיים עם המשורר אלכסנדר פן. מאוחר יותר נישאה לסוחר אמריקאי בשם ריצ'רד האריס, והיגרה עמו לקהיר. עם התקדמות צבאות גרמניה הנאצית אל עבר מצרים במהלך מלחמת העולם השנייה, ברחה לניו יורק.

במהלך שנות ה-50 נישאה בשלישית למאייר אמריקאי. כעבור כמה שנים נפרדה ממנו וחזרה לישראל והתיישבה בעין כרם ואחר כך במושבת האמנים בצפת. עבודותיה משנות ה-70 כללו דימויים מופשטים, העשויים מריבועים גאומטריים צבעוניים.

נקברה בבית העלמין של קיבוץ מחניים.

בשנת 2014 שונה שם הגלריה של שלוחת בצלאל, שפעלה בתל אביב-יפו, על שמה של חד גדיא ונקראה "גלריה מרים ניסנהולץ"

לקריאה נוספת

• הערך "חד-גדיא", בתוך 'נשים בישראל: לקסיקון', עמ' 67, עם עובד בשיתוף ירחון נעמת, 1991.

קישורים חיצוניים

• מרים חד גדיא, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• תמר רותם, עכבר העיר אונליין, חד גדיא: האשה שזרקה את אלכסנדר פן, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2009
• אבולעפיה מרים חד גדיא, באתר "אלבום המשפחות - עדת ראשון לציון"