יעקב פרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב פרמן

יעקב פֶרֶמֶן (פארמאן) (ט' באב תרמ"א, 4 באוגוסט 1881כ"ו באלול תש"ך, 19 בספטמבר 1960) היה פעיל ציוני, משורר והוגה דעות, חוקר מקרא, ביבליוגרף ואספן ספרים ויצירות אמנות, מומחה וחלוץ בחקר אמנות יהודית והנחלתה לציבור הרחב בארץ ישראל.

חייו ומפעליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב פרמן נולד למשפחת רבנים בעיר הפלך ז'יטומיר שבווהלין, דרום-מערב רוסיה (אוקראינה). בילדותו עברה משפחתו לאודסה. הוא למד בישיבת ווהלין ובשנת 1897 הוסמך לרבנות. לאחר מכן רכש השכלה כללית והיה לפעיל ציוני ואיש ציבור. בין השאר, היה מראשוני מפלגת "פועלי ציון" ומזכיר אגודת "ציון לפינסקר". בראשית המאה ה-20 ארגן כרוז של אנשי רוח: ח"נ ביאליק, יעקב פיכמן, שלמה צמח, ונפתלי הרץ אימבר, למען הקמת "ליגה ארצישראלית להפרחת האמנות"; הליגה פעלה באודיסה בשנים 19071917.

בראשית תקופת העלייה השלישית היה ממארגני העלייה באונייה הידועה "רוסלאן" מנמל אודסה, והוא עצמו עלה על סיפונה והגיע לנמל יפו ב-19 בדצמבר 1919. לקראת עלייתו לארץ אסף פרמן כ-200 יצירות אמנות, רובן מרוסיה, וכן ספרים רבים; ולאחר בואו ארגן תערוכה גדולה של היצירות שהביא עמו בגימנסיה הרצליה בתל אביב. ביתו הפך למרכז תרבות בשל אוספיו המרהיבים. אוצר הספרים הגדול נתרם לאחר שנים ליסוד הספרייה באוניברסיטת תל אביב.

לאחר בואו לארץ, הוא יזם את הקמתו של סטודיו וקואופרטיב "התומר", שנוסד לשם החייאת האמנות העברית בארץ ישראל. בשנים 19211922 הקים וניהל את הגלריה הראשונה בתל אביב בשם: "התערוכה האמנותית התמידית בארץ-ישראל". בגלריה הוצגו והועמדו למכירה גם עבודות של אמנים מבית הספר בצלאל. פרמן עזר בין השאר לאמן הנודע אבל פן להציג את עבודותיו בנושא התנ"ך.

בשנות העשרים ייסד יחד עם יצחק חיותמן את שכונת נווה שאנן בתל אביב.[1]

בשנת 1905 נישא לשרה שטרייכר, היה אב לארבעה: נחמן פרמן, מהנדס אזרחי ומודד; נתן פרמן, מהנדס אגרונום, מודד ושמאי מקרקעין; חוה צ'רנוב, מחנכת; ועתידה מכליס.

ב-1945 נפטרה אשתו, בגיל 65. נקברה בבית הקברות בהר הזיתים.[2]

יעקב פרמן נפטר ב-1960, לאחר מחלה קשה, בשנת השמונים לחייו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

מכתביו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקר ופרשנות תקופת המקרא
  • ספר דוד בן ישי: לקראת יובל 3000 שנה מראשית יצירתו ומלכותו: שיטה חדשה לחקר השירה המזמורית בסגנוני תהלים, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשט"ז.
  • ספר דוד בן ישי ודורו באגדות חז"ל: חומר לידע אגדות קדמוניות על חיי דוד ודורו, יצירתו ומלכותו, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשי"ז 1956.[3]
  • ספר נחום, תל אביב: הוצאת ספרים למדעי המזרח העתיק, תשט"ז.
  • תחש: הערה בלשנית, ירושלים: [חמו"ל], תש"א.
  • תמצית שיטתי בחקר גזעי לשונות שם ועבר, תל אביב: [חמו"ל], תש"ז.
  • לבני קרח מזמור: תהלים מט: השקפה קדומה בצורה פיוטית על-גורל העשירים בחייהם ובמותם,‬‫ תל אביב: (דפוס ספר), תרצ"ז.
  • מאה שנים אשורלוגיה בעולם: 1957-1857 וניצני אשורולוגיה בישראל, תל אביב: הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק, תשי"ז.
  • ספר משלי אשור ובבל: טקסט עם תרגום עברי, מבוא, הערות ומלונים, ‬תל אביב: [חמו"ל], תש"ז.
שירה
  • במורד: שירים, ב., תל אביב: הוצאת משוואות, תרפ"ז.[4]
  • חומותיך, ירושלים: שירים, תל אביב: [חמו"ל], תרצ"ה.
  • מלקוש: שירים, א., תל אביב: דפוס שהם, תרפ"ו.
  • ספר שירים, תל אביב: (דפוס אחדות), תרצ"ה.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר היובל של מפלגת רדיקל-פועלי-ציון: דיא יידישע ראדיקאל-סאציאליסטישע ארבייטער פארטיי פועלי-ציון, יוצא לאור על ידי ועד היובל לשנת העשרים וחמש מימי הועידה הראשונה של המפלגה שנתקיימה 27-31 באוקטובר שנת 1917 באודסה, תל אביב: דפוס דיג, תש"ב. ‬
  • התערוכה האמנותית הראשונה בארץ ישראל / בהשתתפות ב"כ ה’ליגה הארצי-ישראלית להפרחת האמנות’ וקבוצת האמנים ’התמר’, מסדרי התערוכה יעקב פרמן ויוסף קונסטנטינובסקי. אביב, שנת תר"פ, יפ: דפוס א’ איתן וס’ שושני, [תר"ף].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי הערכה: לכבוד יעקב פארמן בן ה-75 להארת פעלו; מנחת יובל מאת הוצאת ספרים בישראל למדעי המזרח העתיק,‫ תל אביב: (דפוס הפועל המזרחי), תשט"ז–תשי"ז.
  • מרדכי עומר, מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב 1920–1932 (קטלוג), מוזיאון תל אביב, 2002.
  • בתיה דונר, 'מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב', מכירה פומבית: הירחון הישראלי לאספנות ולאמנות 32 (2002), 8–15.
  • גילה בלס, אוסף יעקב פרמן וראשית הציור המודרני בארץ-ישראל (1920–1922), קתדרה 7 (תשל"ח), 177–202.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פרמן והקמת שכונת נווה שאנן באתר ארכיון עיריית תל אביב.
  2. ^ שרה פרמן, דבר, 19 בינואר 1945 (מודעה).
  3. ^ על הספר: פתחי ספרים, דבר, 15 במרץ 1957.
  4. ^ על הספר: בעולם הספרות: במורד, דואר היום, 8 באפריל 1927.