מרת'ר טידוויל

**מרת'ר טידוויל**
**Merthyr Tydfil**
	בניין העירייה
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	ויילס
מחוז	מרת'ר טידוויל
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	43,820 (2011)
קואורדינטות	51°44′50″N 3°22′41″W / 51.747263°N 3.3779499°W
אזור זמן	UTC
	http://www.merthyr.gov.uk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; מרת'ר טידוויל

ערך זה עוסק בעיירה בשם מרת'ר טידוויל. אם התכוונתם למחוז בעל אותו השם, ראו מרת'ר טידוויל (מחוז).

מרת'ר טידוויל (באנגלית: Merthyr Tydfil, בוולשית: Merthyr Tudful) היא עיירה בוויילס והמרכז המנהלי של המחוז העירוני מרת'ר טידוויל.

במהלך המאה ה-19 מרת'ר הפכה למרכז תעשייתי חשוב, היא נודעה בתור "בירת הפלדה העולמית" והייתה לעיירה הגדולה ביותר בוויילס. למרות המורשת התעשייתית הניכרת של העיירה, דעיכה וסגירה של מפעלים ומכרות רבים באזור במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הובילו לדעיכה ניכרת במספר התושבים ובמצבם הסוציו-אקונומי. בשנת 2006 ערוץ 4 הבריטי הכתיר את מרת'ר במקום השלישי ברשימת המקומות הכי גרועים למגורים בממלכה המאוחדת, אם זאת בעשור השני של המאה ה-21 מספר תוכניות לעידוד תיירות ופיתוח סביב העיירה הובילו לשיפור באיכות החיים במרת'ר ועלייה במחירי הנכסים בעיירה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שם העיירה הוא "מקדש" או "בית תפילה לקדוש" (Merthyr) ו-"טידוויל" (Tydfil) וככל הנראה קרוי על שם הקדושה טידוויל, ביתו של בריכן, מלך ממלכת ברכיניוג שהתקיימה באזור בימי הביניים המוקדמים. המונח הוולשי מרת'ר דומה למונח מרטיר ("קדוש מעונה"), אך מתבסס על המונח הלטיני "מרטיריום" (Martyrium), אשר מתייחס למקום תפילה או מקדש שניצב במקום נפילתו של הקדוש. במקרה זה מדובר בבית תפילה שהוקם במקום נפילתה של הקדושה טידוויל בידי פורעים פגאנים סביב שנת 480.

ההיסטוריה של מרת'ר התחילה בתקופה שלפני הכיבוש הרומי של בריטניה, כאשר באזור שכן שבט הסילורים הקלטי. עם הכיבוש הרומי של האזור סביב שנת 50 לספירה, הוקם מבצר רומאי בפנידרן סמוך לנהר הטף על דרך שחיברה את רצועת החוף בדרום ויילס צפונה למרכז ויילס. עד לימי הביניים לא הוקמה במקום התיישבות קבע ניכרת, עת החלה להתפתח באזור תעשיית ברזל מצומצמת.

בתחילת המאה ה-19 הפכה מרת'ר למרכז חשוב של תעשיית הפלדה עם פתיחת מפעל הפלדה פנידרן, ב-1804 התקיימה במקום נסיעת רכבת הקיטור הראשונה בהיסטוריה בין המפעל לתעלת גלמורגנשייר, קו הרכבת (באורך 14 ק"מ) ביחד עם התעלה חיברו את מפעלי הפלדה לנמל בקארדיף ומשם יוצאה הפלדה לרחבי העולם. סקר אוכלוסין מ-1851 מצא כי ויילס הפכה לאומה המתועשת הראשונה בעולם, זאת משום שיותר אנשים עסקו בתעשייה על פני חקלאות, בתקופה זו מרת'ר גדלה לכ-50,000 תושבים והיא נחשבה לעיירה הגדולה ביותר בוויילס. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-19 תעשיית הפלדה באזור החלה לדעוך, אך האוכלוסייה המשיכה לגדול מתוך הצורך בעובדים למכרות באזור, כך הגיעה מרת'ר לשיא של כ-81,000 תושבים ב-1911.

לאחר מלחמת העולם הראשונה מפעלי הפלדה נסגרו סופית וגם תעשיית הפחם סביב מרת'ר היו בדעיכה, בתחילת שנות ה-30 אחוז ניכר מעובדי מרת'ר היו מובטלים ובתקופה זו כ-27,000 תושבים אף עזבו את מרת'ר בחיפוש אחר מקורות פרנסה. בשנות ה-40 וה-50 מספר חברות הקימו מפעלים במרת'ר, בהן חברת חברת הובר שהקימה מפעל לייצור מכונות כביסה, המפעל העסיק כ-5,000 עובדים בשנות ה-70 והפך למעסיק הגדול ביותר במחוז.