משה ברגובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה ברגובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 28 בדצמבר 1892
Q16689655, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוגוסט 1961 (בגיל 68)
קייב, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי, הקונסרבטוריון של מוסקבה, הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אתנומוזיקולוג, פולקלוריסט, מוזיקולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה בֶּרֶגוֹבסקי (בכתיב יידי: בערעגאָווסקי; ברוסית: Моисей Яковлевич Береговский; ‏28 בדצמבר 1892 - 12 באוגוסט 1961) היה חוקר ואספן של מוזיקה יהודית אשכנזית במזרח אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגובסקי נולד באוקראינה בשנת 1892, ונחשף למוזיקה ליטורגית בגיל צעיר דרך אביו, שהיה מורה בבית הספר היהודי למוזיקה בקייב ובעל קורא. ברגובסקי החל את הקריירה המוזיקלית שלו בקונסרבטוריונים בקייב ובלנינגרד, שם למד הלחנה אצל שטיינברג (אנ') ואצל יָבוֹרסקי (אנ'). בשנת 1917 התגייס לקטלג ולנתח את החומר המוזיקלי שנאסף מהמשלחת האתנוגרפית השנייה של הסופר אנסקי. בשנת 1919 הקים וניהל את המחלקה לתרבות יהודית בקייב, וכיהן כמנהלה עד לסגירתה בשנת 1921. לפי האנציקלופדיה היהודית, בין השנים 19301948 עמד בראש הענף האתנומוזיקולוגי לתרבות יהודית פרולטארית של האקדמיה האוקראינית למדעים. במהלך תקופה ארוכה זו פעל לאיסוף כתבי יד והקלטות שנאספו על ידי הליגה לתרבות, ש. אנ-סקי, יואל אנגל ועל ידו.

יואכים בראון הציע בספרו "Jews and jewish Elements in Soviet Music" כרונולוגיה שונה. על פי בראון, ברגובסקי כיהן כראש המחלקה למוזיקה עממית בין השנים 1928–1936. אז עבר למחלקה לפולקלור של הקונסרבטוריון של קייב, ובין השנים 1941–1949 ניהל את המחלקה למוזיקה עממית של המחלקה לתרבות יהודית של המכון לספרות באקדמיה האוקראינית למדעים.

ברגובסקי פרסם בשנת 1934 ברוסית וביידיש את הכרך הראשון של קובץ הפולקלור המוזיקלי היהודי. ב-1938 יצא לאור בקייב אוסף השירים שערך יחד עם המשורר איציק פפר לשירי עם יהודיים.

בשנת 1946 הקים ספרייה שצברה למעלה מ-7,000 פריטים ובה נכלל אוסף המוזיקה המזרח אירופאית בן חמשת החלקים המשמעותית שלו. חלק מהאוסף הזה אבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ומה ששרד אוחסן במכון לתיאטרון, מוזיקה וקולנוע (אנ') בלנינגראד. "שירי עם יידיים", הכרך השני של ברגובסקי, המוקדש לשירי העם היידיים הודפס בשנת 1938 אבל לא יצא לאור. הכרך כולל הקדמה ארוכה שנכתבה על-ידו שבה טוען ברגובסקי שאין משהו אחיד במה שמכונה 'מוזיקה עממית יהודית', בהתייחס לתוכן, נושאים וביטוי.

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

באוגוסט 1950 הוא נעצר ונשפט ל-10 שנות גלות בסיביר. ברגובסקי שוחרר בשנת 1955 מסיבות בריאותיות. רק בשנת 1956 הוא נוקה מכל אשמה.

גישתו במחקר המוזיקה היהודית בכלל, ומוזיקה עממית בפרט, שונה בצורה בולטת מגישתו של אברהם אידלסון, סמינסקי והאסכולה הקלריקלית-ציונית. ברגובסקי קידם רעיון לפיו ה"אלמנטים השאולים" מתרבות הגולה אינן תוספות זרות, אלא שינויים שאומצו והתפתחו מפרספקטיבה יהודית ייחודית ואינם גוף זר שיש לנפותו בדרך לגילוי המקור הטהור והמשותף לכל המסורות המוזיקליות היהודיות.

ברגובסקי קונן על חוסר תשומת לב לשירים עממיים מהפכניים, והקדיש חלק גדול מהקדמתו לסוגה זו של שירים, אותה חילק לשתי קטגוריות עיקריות: שירים שנוצרו לפני התארגנות העובדים ושירים שנוצרו כדי לשרת את ההתארגנות העובדים המהפכנים. ברגובסקי כלל 83 שירים עממיים מהפכניים, שאותם חילק לקבוצות הבאות: שירים על עבודה, ניצול ועוני, שירים והמנונים מהפכניים ונעימות לשירים מאת וינצ'בסקי, אדלשאט ואחרים. הוא גם כלל שירים על חיי היום יום, חיילים ומלחמה, כדי להבהיר מה הפולקלור של הפועלים הכניס למוזיקה היהודית העממית.

פרסומים של יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]