משה ברגובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

משה בֶּרֶגוֹבסקי (בכתיב יידי: בערעגאָווסקי; ברוסית: Моисей Яковлевич Береговский; ‏28 בדצמבר 1892 - 12 באוגוסט 1961) היה חוקר ואספן של מוזיקה יהודית אשכנזית במזרח אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוקראינה בשנת 1892, ונחשף למוזיקה ליטורגית בגיל צעיר דרך אביו, שהיה מורה בבית הספר היהודי למוזיקה בקייב ובעל קורא. ברגובסקי החל את הקריירה המוזיקלית שלו בקונסרבטוריונים בקייב ובלנינגרד, שם למד קומפוזיציה אצל שטיינברג (אנ') ואצל יָבוֹרסקי (אנ'). בשנת 1917 התגייס לקטלג ולנתח את החומר המוזיקלי שנאסף מהמשלחת האתנוגרפית השנייה של אנסקי. בשנת 1919 הקים וניהל את המחלקה לתרבות יהודית בקייב וכיהן כמנהלה עד לסגירתה בשנת 1921. לפי האנציקלופדיה היהודית, עמד בראש הענף האתנומוזיקולוגי לתרבות יהודית פרולטארית של האקדמיה האוקראינית למדעים בין השנים 1930–1948. במהלך תקופה ארוכה זו פעל לאיסוף כתבי יד והקלטות שנאספו על ידי הליגה לתרבות, ש. אנ-סקי, יואל אנגל ועל ידו.

יואכים בראון הציע בספרו "Jews and jewish Elements in Soviet Music" כרונולוגיה שונה. על פי בראון, ברגובסקי כיהן כראש המחלקה למוזיקה עממית בין השנים 1928–1936. אז עבר למחלקה לפולקלור של הקונסרבטוריון של קייב, ובין השנים 1941–1949 ניהל את המחלקה למוזיקה עממית של המחלקה לתרבות יהודית של המכון לספרות באקדמיה האוקראינית למדעים.

ברגובסקי פרסם בשנת 1934 ברוסית וביידיש את הכרך הראשון של קובץ הפולקלור המוזיקלי היהודי. ב-1938 יצא לאור בקייב אוסף השירים שערך יחד עם המשורר איציק פפר לשירי עם יהודיים.

בשנת 1946 הקים ספרייה שצברה למעלה מ-7,000 פריטים עם האוסף המשמעותי בן חמשת החלקים שלו של מוזיקה יהודית מזרח אירופית. חלק מהאוסף הזה אבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ומה ששרד אוכסן במכון לתיאטרון, מוזיקה וקולנוע (אנ') בלנינגראד. "שירי עם יידיים", הכרך השני של ברגובסקי, המוקדש לשירי העם היידיים הודפס בשנת 1938 אבל לא יצא לאור. הכרך כולל הקדמה ארוכה שנכתבה על-ידו ושבה ברגובסקי טוען שאין משהו אחיד במה שמכונה מוזיקה עממית יהודית בכל מה שמתייחס לתוכן, נושאים וביטוי.

באוגוסט 1950 הוא נעצר ונשפט ל-10 שנות גלות בסיביר. ברגובסקי שוחרר בשנת 1955 מסיבות בריאותיות. רק בשנת 1956 הוא נוקה מכל אשמה.

גישתו במחקר המוזיקה היהודית בכלל, ומוזיקה עממית בפרט, שונה בצורה בולטת מגישתו של אברהם אידלסון, סמינסקי והאסכולה הקלריקלית-ציונית. ברגובסקי קידם רעיון לפיו ה"אלמנטים השאולים" מתרבות הגולה אינן תוספות זרות אלא שינויים שאומצו והתפתחו מפרספקטיבה יהודית ייחודית. הם אינם גוף זר שיש לנפותו בדרך לגילוי המקור הטהור והמשותף לכל המסורות המוזיקליות היהודיות.

רגובסקי קונן על חוסר תשומת לב לשירים עממיים מהפכניים, והקדיש חלק גדול מהקדמתו לסוג זה של שירים, אותה חילק לשתי קטגוריות עיקריות: שירים שנוצרו לפני התארגנות העובדים ושירים שנוצרו כדי לשרת את של העובדים המהפכנים המאורגנים. ברגובסקי כולל 83 שירים עממיים מהפכניים, שאותם הוא מחלק לקבוצות הבאות: שירים על עבודה, ניצול ועוני, שירים והמנונים מהפכניים ונעימות לשירים מאת וינצ'בסקי, אדלשאט ואחרים. הוא גם כולל שירים על חיי יום יום, חיילים ומלחמה כדי להבהיר מה הפולקלור של הפועלים הכניס למוזיקה היהודית העממית.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יידישע אינסטרומענטאלע פאלקס מוזיק / מ. בערגאווסקי. 1937.
  • יידישע פאלקס-לידער / צונויפגעשטעלט מ. בערעגאווסקי אונ אי. פעפער. 1938.
  • פראבלעמעס פונ פאלקלאריסטיק / אונטער דער רעדאקציע פונ מ. ווינער; זאמלונג. 1932.
  • Moshe. Old Jewish Folk Music : The Collections and Writings of Moshe Beregovsky / Edited and Translated by Mark Slobin. 1982. .
  • Jewish wordless tunes (ברוסית), "Kompozitor" Publishing, Russia, 1999
  • Jewish Instrumental Folk Music (edited by Mark Slobin, Robert Rothstein, Michael Alpert) Syracuse University Press, 2001
  • Purimshpils (ברוסית) (compiled by E. Beregovska), "Dukh i litera" Publishing, Kiev, 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]