משה ז"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה ז"ק
הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל)
הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל)
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי, עורך עיתון עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו של משה ז"ק בבית הקברות טרומפלדור

משה ז"ק (19182001) היה עיתונאי ישראלי, עורך "מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז"ק נולד וגדל בפולין, בנם של רחל לבית קפלן וחיים צבי לבית ז"ק. הבן השלישי מתוך ארבעה. אחותו הבכורה גולדה הייתה רופאה למדה באוניברסיטה בפראג ובמלחמת העולם השנייה עזרה מאד בגטו. משה למד בגימנסיה של רשת החינוך העברית "תרבות". בשנת 1936 עלה לארץ ישראל לבדו, יחיד מכל בני משפחתו, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוריו ושלושת אחיו שנותרו בפולין נספו בשואה.

הוא החל לכתוב ב"המשקיף", ואחר כך עבר ל"מעריב" זמן קצר מעט לאחר הקמתו. נמנה עם בכירי העיתון וכתב בו במשך כל חייו. הוא שימש ככתב ופרשן מדיני, דיפלומטי ופרלמנטרי. בשנות ה-80 שימש עורך העיתון, תחת העורך הראשי שמואל שניצר.

ב-1998 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות בקטגוריית מפעל חיים.


נפטר בשנת 2001. הותיר אשה שרה (לבית ברסקי) יקירת העיר תל אביב לשנת 2014 ושלושה ילדים- איסר, רחל וזאב. בנו, ד"ר זאב ז"ק, הוא קרדיולוג, מנהל מחלקת הביומד בחברת "רוסאריו קפיטל"[1].

בשנת 2005 תרמה אלמנתו את ספרייתו העשירה למכללה האקדמית נתניה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.