האומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg האומה
שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010
שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010
תדירות רבעון
עורך ראשי יוסי אחימאיר
תאריכי הופעה 1962–הווה (כ־60 שנה)
שפה עברית, רוסית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
misdar-jabo.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962. עד כה יצאו 228 גיליונות[1]. מאז גיליון 220 נכנסה עמותת שלטון בית"ר לשותפות בהוצאת כתב העת, והוקמה מועצת מערכת חדשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורך הראשון היה דוד ניב, ההיסטוריון של האצ"ל ועורך דברי הכנסת. אחריו ערכו: חיים מילקוב, משה גולד, אברהם הלר, משה בלע, יוסף כרוסט ואפרים אבן. מאז 1999 עורך אותו יוסי אחימאיר, שהוא גם ראש מכון ז'בוטינסקי.

"האומה" עוסק במנעד שאלות עיוניות ואידאולוגיות, במורשת זאב ז'בוטינסקי, הגות, עיון, מחקר, תיעוד, ביקורת וספרות. מאמרים ואיגרות רבים של ז'בוטינסקי פורסמו ומתפרסמים לראשונה בעברית ב"האומה".

בדצמבר 2012, צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת. הוא נתמך במיוחד על ידי קרן הכט, הנושאת את שמו של ד"ר ראובן הכט ז"ל.

בכל גיליון משתתפים בין 20 ל-30 כותבים - חוקרים, מדינאים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, שירים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת. כל גיליון כולל כ-152-128 עמודים. ואולם הגיליון ה-150 והגיליון ה-200 היו מוגדלים במיוחד.

מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב תש"ע 2010, ראה אור גיליון שהוקדש לזאב ז'בוטינסקי. בדרך כלל לאחר כל גיליון מתקיים אירוע "האומה" בעל-פה, בהשתתפות העורך ומרצה מרכזי. עם משתתפי "האומה" הבולטים: יורם ארידור, אריה נאור, אמיר גולדשטיין, אליעזר שביד, יוסף קיסטר, שרה אוסצקי-לזר, יואב גלבר, נורית גוברין, גרשון הכהן, משה יגר, מרדכי קידר, אריה אלדד, עדו נתניהו, אורי שטרוזמן, עירית אמינוף, יצחק בן ישראל, נתן ברון, שלמה נקדימון, גרשון סתיו, שולה אברמסקי, מירון איזקסון, משה ארנוולד, צבי צמרת, אביתר בן צדף, חבצלת פרבר ורבים אחרים.

"האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון לערוץ 7, בשנת 2012, לציון יובל שנים להופעת "האומה", אמר העורך יוסי אחימאיר: "יש עיתונות ליומה ויש עיתונות כמו 'האומה', שהיא עיתונות המופיעה אחת לשלושה חודשים עם מאמרי עומק ואיכות, אלה הם מאמרים שלא קיימים רק ליומם, אלא מנתחים מצבים עקרוניים חשובים ומביאים את העמדות הלאומיות הנכונות. הם נותנים לקורא להתעמק במשהו עמוק יותר וממשי יותר".

בסוף 2016 בחרה שרת התרבות והספורט מירי רגב לפרסם את משנתה בגיליון 203 של העיתון, במאמר "כתונת הפסים הישראלית: קולות רבים – עם אחד"[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "האומה", גיליון 212. מתוך אתר "מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי"
  2. ^ מירי רגב, ‏כתונת הפסים הישראלית:קולות רבים – עם אחד, האומה 203, ספטמבר 2016