משה צדוק

דוד בן-גוריון ואלוף פיקוד הדרום משה צדוק בסיור סמוך לים המלח, 1952

משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש ההגנה ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד צפון ואלוף פיקוד דרום, ולאחר פרישתו ראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

קורות חייו

צדוק נולד ב-1 ביולי 1913 בעיירה ז'ליכוב שליד ראדום בפולין בשם משה לרר, בנם של מנדל ונחמה לרר. למד בעיירתו בית ספר יסודי ובתיכון עד כיתה י"א, ואחר כך המשיך ללימודים בבית ספר מקצועי של "אורט" בוורשה בירת פולין. כציוני, שמגיל 14 היה חבר בתנועת נוער ציונית בעיירתו, עלה לארץ ישראל בשנת 1933. מיד עם הגיעו ארצה התגייס לארגון "ההגנה", ומשנת 1936, בה סיים קורס מ"מים בג'וערה, היה חבר במנגנון הקבע של הארגון. היה מפקד מכבי האש בחיפה במסווה לפעולות ה"הגנה" בעיר, מדריך בקורסי ה"הגנה" ומפקד גליל דרום.

עם הקמת אגף כח אדם במטכ"ל ההגנה במאי 1947, מונה צדוק לעמוד בראשו, ועם הקמת צה"ל המשיך לשמש בתפקיד זה, בדרגת אלוף. בקיץ 1949 נישא להדסה פטרושקה, לה היה נשוי עד מותו. לזוג לא היו ילדים.

ב-1950 מונה צדוק לשמש כמפקח הכללי של צה"ל, ובמרץ אותה שנה מונה למפקד הפיקוד השמיני, שהוקם למטרת ארגון המילואים במרחב תל אביב. ב-17 באוקטובר 1951 מונה לתפקיד מפקד פיקוד דרום וכיהן בתפקיד זה עד ל-1 בפברואר 1954, אז מונה למפקד פיקוד צפון. בתפקיד זה שימש בתפקיד עד אפריל 1956, אז השתחרר משירותו בצה"ל לאחר 23 שנות שירות ביטחוני.

ב-1957, בהיותו בן 44, נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות והחל ללמוד בפקולטה לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית. הוא קיבל את התואר בשנת 1960. ב-1961 מונה צדוק לתפקיד ראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

משה צדוק נפטר ממחלה ב-1964, בן 50 במותו. נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

אחיו הגדול, יחיאל לרר (לערער) (1910–1943), היה משורר יידיש, ממובילי התרבות היהודית בוורשה בין מלחמות העולם ופעיל במפלגת פועלי ציון צ"ס. בגטו ורשה פעל בארגון התרבות יקא"ר (יידישע קולטור אָרגאַניזאַציע). נספה בשואה.