World ORT

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אורט עולמי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הסמל של ארגון אורט העולמי

ארגון World ORTרוסית, ראשי תיבות של Общество Ремесленного Труда, "איגוד עובדי הכפיים", בתעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רֶמֵסְלֶנוֹבוֹ טרוּדַה) הוא ארגון א-פוליטי, שלא למטרת רווח אשר פעל בעבר ובהווה ביותר ממאה מדינות. מטרתו של הארגון היא הקניית חינוך והכשרה לנוער היהודי ברחבי עולם.

ארגון World ORT הוא הגוף המתאם בין ארגונים מדינתיים ברשת הפועלים ב-58 ארצות שונות. התקציב הגלובלי השנתי של ORT עובר את ה-250 מיליון דולר. הפעילות של World ORT נתמכת על ידי ממשלות וסוכנויות ברחבי העולם, ועל ידי קרנות מתרומות אשר נאספו על ידי תתי-הארגונים בארצות השונות.

כיום הארגון פועל באפריקה, מזרח אסיה, אוסטרליה, חבר המדינות, המדינות הבלטיות, ישראל, אמריקה הלטינית, צפון אמריקה ומערב אירופה.

עד לשנת 2007 נכללה במסגרת World ORT גם רשת בתי ספר שבה למדו למעלה מ-90,000 תלמידים אשר רוכשים השכלה או הכשרה ב-159 בתי ספר, מכללות ומוסדות. ב-2007 הופרדה רשת בתי הספר בישראל לארגון עצמאי בשם "אורט ישראל". הפעילות של World ORT בישראל נמשכת תחת השם "קדימה מדע".

נכון לשנת 2016, נשיא הארגון הוא מאוריציו מריקנסקס והמנכ"ל הוא שמואל סיסו.

מקורו של ארגון World ORT[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת תחום המושב

ארגון ORT צמח מתוך התנאים הקשים של האוכלוסייה היהודית ברוסיה בסוף המאה ה-18.

הסיפוח של פולין לרוסיה גרם לגידול חד במספר היהודים ברוסיה וב-1794 נגזר על מרבית היהודים לחיות ולעבוד אך ורק בתחום המושב. היהודים לא הורשו לעזוב את תחום המושב או להחזיק בבעלותם אדמות מחוץ לאזור זה. הם סולקו מבתיהם ומן הכפרים שלהם לאזור זה ולאחר שהתמקמו הם נאלצו לעבוד בכמות מצומצמת של מקצועות. התנאים הצפופים והמחסומים אשר נקבעו לפי החוק אשר הגבילו אותם מלהגשים את עצמם הובילו להחרפת העוני למיליון התושבים היהודים בתחום המושב.

אחרי הרפורמות של הצאר אלכסנדר השני, המצב השתפר לחלק מהיהודים אבל אלו אשר נשארו בתחום המושב היו לכודים במצוקה כלכלית ותנאים עגומים. אנשים מובילים בקרב החברה היהודית ידעו כי חייבים לעשות דבר מה לשיפור המצב ובשנת 1880 שלושה מהם, שמואל פוליאקוב, הברון הוראצי גינצבורג וניקולאי באקסט עתרו לצאר אלכסנדר השני כדי שיעניק רשות להקמת קרן אשר תעזור לשפר את חייהם של מיליוני היהודים הרוסיים אשר חיו בעוני. הקרן נועדה להעניק חינוך והכשרה במקצועות מעשיים כגון מלאכת יד ומיומנויות חקלאיות ונועדה לעוזר לאנשים לעזור לעצמם - ובכך לספק לא רק פרנסה אלא גם כבוד.

הרשות לפתוח את הארגון ניתנה מן הצאר ובעקבות כך נשלחה פנייה לציבור הרחב, חתומה על ידי פוליאקוב, גינזבורג כמו גם אברהם זק, ליאון רוזנטל ומאיר פרידמן אשר זכתה להצלחה מידית. ההצלחה הובילה את הרשויות הרוסיות להקים את "Obschestvo Remeslenovo i. Zemledelcheskovo Trouda" (האגודה לעבודה מקצועית וחקלאית). על אף שבמשך השנים השם המלא של הרשת השתנה אך מראשי התיבות של השם המקורי נגזר השם אורט (ORT) אשר קיים עד היום.

ב-25 השנים הראשונות של הארגון, הועלו הסטנדרטים והארגון הקנה הכשרה ל-25,000 יהודים ברחבי האימפריה הרוסית. אנשים הוכשרו כנפחי זכוכית, למדו לתפור, למדו גננות, הוכשרו כמכונאים, יוצרי רהיטים, ומעצבי רהיטים.

היסטוריה של ארגון World ORT[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניות הראשונות אשר גובשו על ידי ארגון World ORT - והמסגרת הארגונית אשר ממשיכה לפעול עד היום - הוכתבו בהתאם לדרישות השוק. בשנת 1909 התיעוש ברוסיה יצר צורך באומנים רבים - ולכן זה היה בדיוק מה ש-World ORT הכשיר את תלמידיהם לעשות. הם פיתחו קורסים לחשמלאים בוילנה שם הוצגו לראשונה מכוניות חשמליות. הם הציעו קורסי מכונאות בסנקט פטרבורג כאשר המכונית החלו להיות פופולריות שם ב-1910. תוכניות ההכשרה של ORT השתנו כדי שיותאמו לצרכים של היהודים במקומות בהם הם חיו ולפי הפערים אשר היו קיימים בכוח העבודה. גמישות וגיוון זה הובילו לכך שארגון World ORT הפך למובילים בהכשרה בתחומים רבים תוך תקופה קצרה מאז הוקם הארגון.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הפך הארגון לגלובלי. בהתחלה התרחב הארגון לאירופה, שם ORT פתחו בתי ספר חקלאיים ומקצועיים, אשר סיפקו את הכלים, ההכשרה - אפילו הזרעים - כדי לעודד התרחבות חקלאית. הארגון עצמו התרחב גם כן. המטה של הארגון עבר, בראשונה לברלין, לאחר מכן לצרפת ולבסוף לז'נבה. קבוצות מקומיות - כמו ORT אמריקה, ORT אמריקה לנשים, ORT קנדה וORT בריטניה - נוצרו כדי לתמוך ברשת הגדלה של הפעילויות. בשנת 1938 אף על פי כן, הסטליניסטים סגרו את הפעילויות של ORT בתחום ברית המועצות. מאז חלפו כמעט 60 שנה עד אשר הארגון היה מסוגל לחזור לפעול באזור זה.

במשך מלחמת העולם השנייה, ארגון World ORT המשיך לשרת קהילות יהודיות, כולל אלו אשר חיו תחת הכיבוש נאצי. בגטו ורשה, הרשויות הגרמניות נתנו רשות לארגון ORT לפתוח קורסי הכשרה מקצועיים. הקורסים הללו המשיכו לפעול לאורך כל תקופת המלחמה עד לחיסול הגטו על ידי הנאצים. הם שימשו כבסיס לתוכניות דומות במרכזים היהודיים בלודז' ובקובנה.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, התברר היקף הנזק לו גרמה מכונת המלחמה הנאצית ושוב, ארגון ORT התאים עצמו לצורכי הקהילה שלו. תוכניות שיקום הוקמו לשורדים, מרכזי הכשרה מקצועית הוקמו ב-78 מחנות העקורים וכמעט 85,000 אנשים רכשו מקצועות וכלים אשר עזרו להם לבנות מחדש את חייהם.

כאשר הוקמה ישראל ב-1948, ארגון World ORT הקים את אורט ישראל והחל לפעול ביפו וירושלים. אף על פי שמסך הברזל הוביל לסגירת פעילויות של ארגון World ORT במזרח אירופה, ביתר העולם, כולל במערב אירופה, אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, איראן והודו, הפעילויות של World ORT התחזקו.

במשך החצי השני של המאה העשרים ארגון World ORT המשיך להקנות חינוך ושירותי הכשרה לקהילות היהודיות בישראל, אפריקה ואסיה בעוד שבאותו הזמן פותחו גם תוכניות חדשות אשר נועדו לשרת את הקהילות היהודיות באמריקה הלטינית - בארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי. תלמידי World ORT בכל המקומות הללו הוכשרו לעמוד בדרישותיהם של מקומות העבודה המודרניים עם חינוך טכנולוגי ואוניברסיטאי מתקדם. בשנות התשעים המוקדמות ארגון ORT חזר לפעול בברית המועצות ובמדינות הבלטיות וכיום הוא משרת כ-27,000 תלמידים ב-58 בתי ספר ומוסדות חינוכיים מדי שנה.

בשנת 2000 ארגון World ORT חגג את 120 שנות קיומו.

בשנת 2007 נפרדו World ORT ורשת בתי הספר אורט ישראל על רקע סכסוך שמקורו בהיבטים שונים הנוגעים להתנהלותם של שני הגופים, והחל לפעול בישראל תחת השם "קדימה מדע". פעילות הארגון בישראל מתמקדת ביישובי הפריפריה, מתוך מטרה לגשר על הפערים לעומת מרכז הארץ ולהנגיש גם לתושבי הנגב והגליל חינוך מדעי-טכנולוגי ברמה גבוהה.

כיום בתי ספר יהודים רבים לWorld ORT, בין היתר בבואנוס איירס, מקסיקו סיטי, שטרסבורג, מוסקבה ועוד. World ORT מגייס תרומות לקהילות יהודיות ברחבי העולם ומסייע גם לקהילות לא יהודיות הזקוקות לסיוע, כמו למשל בהאיטי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]