לדלג לתוכן

שעשועי לשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משחקי לשון)

שעשועי לשון ומשחקי מילים הם מגוון השימושים הנעשים בשפה לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה, וגם כאמצעי ספרותי בשירה או בפרוזה.

שעשועי לשון עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעשועי לשון מתחלקים לחידות ומשחקים, ולמשחקי מילים בהם מובא חידוד לשוני המשחק עם המילים, הכתיב וההגייה.

חידות ומשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תשבץ ותשחץ: שעשוע הלשון הנפוץ ביותר. תשבץ או תשחץ רגילים מתבססים על אוצר המילים של הפותר ועל הידע שלו.
  • תשבץ היגיון: דומה לתשבץ אך מתבסס יותר על וירטואוזיות לשונית של המחבר ושל הפותר, משום שהגדרותיו מרומזות ומתחכמות.
  • חידות לשוניות: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר ואת אוצר המילים שלו, כמו גם את חריפותו.
דוגמה: קפד ראשו - לוקחים מילה, מורידים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת, למשל: פרח סתווי, קפד ראשו - בעל חיים איטי, תשובה: חצב - צב. כמו כן קיימת גרסה שונה במקצת, "קפד זנבו", ובה מורידים את האות האחרונה.
  • חידות כפל לשון ו"תרתי משמע": חידות בהן מוצג איור שניתן לתארו בביטוי בעל משמעות כפולה או שנשמע גם כמו צירוף מילים אחר המתאר את האיור.
  • "פירמידה" - סוג של תשבץ המורכב מסדרה של הגדרות המסודרות בקומות. התשובה להגדרה בקומה מסוימת הוא מילה שאותיותיה הן כאותיות הקומה שמעליה בסדר שונה ובתוספת אות חדשה.
  • שבץ נא: משחק לוח בו על המשתתפים לשבץ אותיות על פני לוח משבצות ולהרכיב מילים במטרה לצבור כמה שיותר נקודות. הכישורים הלשוניים הנדרשים הם אוצר מילים גדול ויצירתיות טקטית כדי ליצור מספר מילים במשבצות בונוס בו זמנית.

משחקי מילים וחידודים לשוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בדיחות לשוניות שההומור בהן מתבסס על משחקי מילים, כפל משמעות, לשון נופל על לשון, הגייה דומה וכו'. ספריו של לואיס קרול מלאים בבדיחות כאלה.
  • פלינדרום: מילה או משפט שניתן לקרוא אותם בה במידה מימין לשמאל ומשמאל לימין והתוצאה דומה, למשל: "ילד כותב בתוך דלי", או הסיפור "עגיל זמן מזל יגע".
  • ליפוגרמה: השמטה עקבית של אות או אותיות מסוימות מתוך טקסט ספרותי.
  • אנגרמה: ערבוב סדר האותיות במילה לשם קבלת מילה חדשה. שימוש נרחב באנגרמות נעשה בהגדרות של תשבצי היגיון. לדוגמה, "מכנסי בתוכה = מכונת כביסה".
  • יצירת ראשי תיבות: יצירת ראשי תיבות כך שתתקבל מילה בעלת משמעות הקשורה לביטוי המלא שראשי התיבות מייצגים ויצירת ראשי תיבות בדיעבד. לעיתים קרובות יוצרים ראשי תיבות פיקטיביים לשם השעשוע. שימוש בראשי תיבות ופארודיות על כך נפוצים בעיקר בארגונים ביטחוניים וצבאות, ובפרט בצה"ל. דוגמה לכך היא פצצת Massive Ordnance Air Blast שנקראת בראשי תיבות MOAB, אך בשל היותה הפצצה הקונבנציונלית הגדולה והכבדה ביותר של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, החיילים פרשו בהומור את ראשי התיבות כ-Mother Of All Bombs.
  • לשון נופל על לשון: שימוש במילים בעלות צליל דומה בסמיכות, אף כי משמעותן אינה דומה.
  • שוברי שיניים: משפטי שעשוע אשר נוצרו לשם האתגר שבהגייתם, למשל "שׂרה שׁרה שׁיר שׂמח".
  • משמעות כפולה. למשל: המילה "נעים" שפירושה או "טוב, נחמד", או "זזים". וכן המילה: "מועד", שפירושה או "חג", או "נופל".
  • צלילים דומים ("מלך המלח" משירו של יהודה עמיחי). משיק מילים זה הביא ליצירת סדרה של שמות אנשים המעידים על המקצוע של בעליהם, למשל תמיר לי-פרנק הוא חלפן ועלמה נדבר היא פסיכולוגית. פעמים אחדות אמצעי תקשורת מחוץ לישראל לא הבינו שמדובר בשעשוע, ופרסמו שאת המסוק שבו נהרג נשיא איראן, אבראהים ראיסיף הטיס סוכן "המוסד" אלי קופטר,[1], שההתנקשות באסמאעיל הנייה נעשתה בידי סוכן "המוסד" עמית נקש,[2] ועוד.[3]
  • חריזה: שתי מילים המסתיימות בצליל דומה. נפוצה בעיקר בשירה ופזמונאות. החריזה משמשת גם כשעשועי לשון לילדים, וידועים בנושא זה ספריה של דתיה בן-דור בהם "שטוזים" (הלחם של שטויות וחרוזים) שכוללים דבר אבסורדי עם חריזה, למשל: "ראיתי פרה שעפה כמו דבורה".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Tony Augarde, The Oxford Guide to Word Games, OUP, 1984

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.