אסמאעיל הנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסמאעיל הנייה
إسماعيل هنية
לידה 29 בינואר 1962 (בן 62)
הרפובליקה הערבית המאוחדתהרפובליקה הערבית המאוחדת שאטי, רצועת עזה תחת הכיבוש המצרי
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
השכלה האוניברסיטה האסלאמית בעזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חמאסחמאס חמאס
ראש הלשכה המדינית של חמאס
6 במאי 2017 – מכהן
(6 שנים ו־45 שבועות)
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה־5
19 בפברואר 200614 ביוני 2007
(שנה ו־16 שבועות)
ראש ממשל חמאס בעזה ה־1
14 ביוני 200713 בפברואר 2017
(9 שנים ו־35 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנייה בפגישתו עם חבר מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה, נומאן קורטולמוש

אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייהערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية; תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה, מוכר גם בכוניה "אבו אל-עבד";[1] נולד ב-29 בינואר 1962[2]) הוא ראש הלשכה המדינית של חמאס החל ממאי 2017. הוא החליף בתפקיד זה את ח'אלד משעל. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה-5, ולאחר ההפיכה בעזה המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס, ברצועת עזה, בניגוד להחלטת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שמינה כראש ממשלה את סלאם פיאד[3].

הנייה הוא אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל עזיז א-רנתיסי, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של החמאס בעזה[4], עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סנוואר.

ביוגרפיה

הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.

בנעוריו עבד בישראל כטייח כדי לסייע בפרנסת משפחתו[5]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים מבכירי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.

החל מ-1989 נשא עונש מאסר של שלוש שנים בכלא קציעות. בסיום התקופה גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס.

לאחר שחרורו של שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר.

מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.

בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מחרם כלכלי, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[6].

בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.

ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה[7]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבמהלכו נהרגו 1,166 פלסטינים, בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא נקבע שיוכם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים[8], והוחרבו כל בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך כל המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".[9]

ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים[10]. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[11].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע[12]. באותה שנה הנייה רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר"[13].

בפברואר 2017 נבחר יחיא סינוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[14], והחליף את הנייה. בין השנים נוצר נתק מוחלט, שמשפיע על הארגון[15]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר[16].

ב-25 במרץ 2019, כתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר הישראלי, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעיר עזה שברצועת עזה[17].

דעות

ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, חיסלו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח שברך על החיסול, הנייה התעקש לעמוד לצידו של בן-לאדן, כינה אותו קדוש ושהיד וגינה את חיסולו: "אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מאלוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים"[18][19].

חיים אישיים

הנייה מתגורר בדוחה, נשוי ואב ל-13. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע[20]. הונו מוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר[21].

לקריאה נוספת

  • רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27 - 32

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליאור לוי, "הסגר - הפשע הגדול בהיסטוריה". זהו מנהיג חמאס, באתר ynet, 6 במאי 2017
  2. ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
  3. ^ הנייה פוטר על ידי מחמוד עבאס, אך סירב להכיר בפיטוריו
  4. ^ אבי יששכרוף, החמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
  5. ^ החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי", באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
  6. ^ ברק רביד, ניסיון התנקשות בחייו של הנייה, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2006
  7. ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
  8. ^ אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם, אתר דובר צה"ל, 26.3.2009
  9. ^ אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
  10. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה!‏, 01 בדצמבר 2010
  11. ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  12. ^ ערוץ 7, תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2014
  13. ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
  14. ^ יאסר עוקבי, ‏איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
  15. ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018 23:26
  16. ^ אריה יואלי, ‏דיווח פלסטיני: צה"ל תוקף את ביתו של איסמעיל הנייה, באתר "סרוגים", 13 במאי 2021
  17. ^ טל לב רם, ‏צה"ל מאשר: תקפנו את הלשכה של איסמעיל הנייה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2019
  18. ^ Hamas in Their Own Words הליגה נגד השמצה, 2011
  19. ^ Bush, victims, world leaders react to bin Laden's death, nbc news, May 2, 2011
  20. ^ יעל דן, ריאיון עם אחיינו של איסמעיל הנייה. דצמבר 2018, גלי צה"ל
  21. ^ מלונות יוקרה ורכבי פאר: המיליארדרים של חמאס, ובן המנהיג שחובב אלכוהול, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023



הקודם:
אחמד קריע
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית
19 בפברואר 2006 - 14 ביוני 2007
הבא:
סלאם פיאד