אסמאעיל הנייה
.jpg) | |||||
| לידה |
29 בינואר 1962 שאטי, רצועת עזה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
31 ביולי 2024 (בגיל 62) טהראן, איראן | ||||
| מקום קבורה |
 לוסייל, קטר | ||||
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||
| השכלה | האוניברסיטה האסלאמית בעזה | ||||
| מפלגה |
 חמאס | ||||
| השקפה דתית |
אסלאם  | ||||
| בת זוג | עמל הנייה (1980–2024) | ||||
| ילדים |
Abed al-Salam Haniyeh, Hazim Haniyeh, Amir Haniyeh, Mohammad Haniyeh | ||||
| מספר ילדים | 13 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייה (בערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية, תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה; 29 בינואר 1962[1] – 31 ביולי 2024), המוכר גם בכינוי "אבו אל-עבד" (ابو العبد), היה פוליטיקאי פלסטיני וממנהיגי חמאס. כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית החמישי (2006–2007) ולאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ב־2007 הודח מראשות הממשלה בידי נשיא הרשות הפלסטינית אך המשיך לעמוד בראש ממשלה מתחרה ברצועת עזה עד 2014. במאי 2017 נבחר לראש הלשכה המדינית של חמאס, תפקיד בו החזיק עד מותו.
הנייה היה מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי ב-2004, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של הארגון בעזה[2], עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סינוואר. לאחר שסיים את תפקידו בעזה ב-2017 עבר להתגורר בקטר.
הנייה נהרג בהתנקשות ב-31 ביולי 2024 בבית הארחה בטהראן[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה, שהייתה באותה עת בשלטון מצרים. אביו היה דייג ממשפחה שברחה מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.
בנעוריו עבד בישראל כטייח באשקלון במשך 9 שנים כדי לסייע בפרנסת משפחתו[4][5]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה, ואף הנהיג את הגוש האסלאמי, תנועת הסטודנטים של חמאס[6]. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים ממנהיגי תנועת פת"ח[6]. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.
החל מ-1989 ריצה הנייה עונש של שלוש שנות מאסר בכלא קציעות. עם שחרורו גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי[6]. הנייה הגיש את מועמדותו בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס שהחרימה את הבחירות.
לאחר שחרור שייח' אחמד יאסין מהכלא הישראלי ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו[6]. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד להרוג את מנהיגי חמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר הישראלי[7].
מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין ולאחר שמרבית צמרת חמאס נהרגה על ידי ישראל. באפריל 2004, לאחר הריגתו של ראש הזרוע המדינית של חמאס ברצועה עבד אל-עזיז א-רנתיסי, מונה מחמוד א-זהאר כמחליפו והנייה כסגנו[8].
בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח וב־19 בפברואר 2006 הציג את ממשלתו בפני המועצה המחוקקת והושבע כראש ממשלת הרשות הפלסטינית[9]. ב-2 ביולי 2006 משרדו של הנייה בעזה נהרס על ידי מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר שירו שני טילים אל הבניין בו שכנה לשכתו[10].
בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מעיצומים כלכלים, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[11].
בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי-מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.
ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב ההשתלטות חמאס על רצועת עזה, ומינה במקומו את סאלם פיאד[12]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לעמוד בראשות ממשלה מתחרה ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבו נהרגו 1,166 פלסטינים והוחרבו מרבית בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר – הניצחון שלנו על הציונים קרוב"[13].
ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים[14]. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[15].
באפריל 2014 חתם הנייה על הסכם פיוס מול משלחת אש"ף.[16] כחלק מההסכם הוקמה ב־2 ביוני 2014 ממשלה פלסטינית חדשה בראשות ראמי חמדאללה, שכיהן כראש ממשלת הרשות המזוהה עם פת"ח מיוני 2013. הממשלה הוגדרה כממשלת אחדות וקיבלה את תמיכת חמאס מבחוץ.
ב-29 יולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע[17].
ב-29 בינואר 2016 אמר במהלך הדרשה השבועית שלו בתפילת יום שישי בעזה כי כוחות החאמס מפתחים אמצעי לחימה וחופרים מנהרות בהיערכות לעימות עתידי עם ישראל[18]. במאי 2016, באירוע שבתרבות, אמר חבר הכנסת אביגדור ליברמן שאם ימונה לשר ביטחון, איסמעיל הנייה ימות בתוך 48 שעות[19]. ביולי 2019, לאחר ששימש בתפקיד שר הביטחון במשך שנתיים והתפטר אמר ליברמן כי הגיש תוכנית להתנקשות בהנייה אך ראש הממשלה בנימין נתניהו עצר אותה[20].
בפברואר 2017 נבחר יחיא סינוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[21], והחליף את הנייה. בין השניים היו חיכוכים[22]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר[23].
ב-25 במרץ 2019, בתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר, לצד מטרות נוספות, את לשכתו של הנייה בעזה[24].
ב-20 במאי 2024, התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים קאן, ביקש להוציא צו מעצר להנייה, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ומוחמד דף. במקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט[25].
ב־31 ביולי 2024 נהרג יחד עם שומר ראשו מפיצוץ חדרו בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהראן, לשם הגיע כדי להשתתף בטקס ההשבעה של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן[3]. חמאס ואיראן טענו כי ישראל עמדה מאחורי ההתנקשות, ובדצמבר 2024 אישר זאת שר הביטחון ישראל כ"ץ[26]. הלווייתו נערכה במסגד האימאם מוחמד אבן עבד אל-והאב, והוא נקבר בקטר.
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחס לישראל וליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2006, זמן קצר לאחר שנבחר כראש ממשלת הרשות, אמר הנייה בראיון לעיתון וושינגטון פוסט: כי אם ישראל תיסוג לגבולות 1967, נסכים לכונן שלום בשלבים, שבשלב הראשון ימסד מצב של הודנה. בנוסף אמר: "אין לנו רגשות עוינים כלפי היהודים, אנחנו לא רוצים לזרוק אותם אל הים. כל מה שאנו רוצים הוא לקבל את אדמותינו בחזרה ולא לפגוע באף אחד"[27]. אולם כמה ימים אחר כך הכחיש את הדברים[28]. מאז אמר הנייה מספר פעמים כי חמאס לעולם לא תכיר בישראל, למשל בזמן ביקור באיראן ב-2006[29] וגם ב-2012[30].
ב-28 בינואר 2006, עם הניצחון של חמאס בבחירות ברצועת עזה, העניק איסמעיל הנייה ריאיון לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר, בו אמר שאינם עוינים את היהודים מכיוון שהם יהודים, אלא מכיוון שהם כבשו את אדמתם[31]. ב-31 במאי 2006 אמר בראיון לסוכנות הידיעות הגרמנית, כי הפלסטינים ותנועת חמאס לא רואים ביהודים בהיותם יהודים - אויבים של העם הפלסטיני וכי הסכסוך בין שני העמים מתמקד בגלל ה"כיבוש והכוח הצבאי שגורם לעם הפלסטיני לסבול". בנוסף אמר שוב כי "נסיגה לקווי 67' כולל מזרח ירושלים ושחרור האסירים יכולים להיות פתח לרגיעה ארוכת טווח עם ישראל" [32].
ב-8 בנובמבר 2008 אמר הנייה, במפגש עם משלחת של 11 חברים בפרלמנט האירופי בעזה, שממשלתו מוכנה לקבל פתרון של מדינה פלסטינית שתוקם בגבולות 1967 ושישראל היא זו שדחתה את היוזמה לפתרון זה[33].
בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמר כי חמאס מוכן לדון בפתרון שתי המדינות בהינתן תנאים שכוללים הפסקת אש, וסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה[34].
על פיגועי 11 בספטמבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הרגו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח, שבירך על הריגת בן לאדן, הנייה כינה את בן לאדן קדוש ושהיד, וגינה את הריגתו: ”אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מאלוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים”[35][36].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנייה התגורר בעזה עד 2017, ולאחר מכן עבר לדוחה. היה נשוי ונולדו לו 13 ילדים. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע[37]. הונו הוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר[38].
ב-2014 רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומר אל-מוח'תאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר[39]. באותה שנה טופלה בתו של הנייה בבית החולים איכילוב בתל אביב. לפי הדיווחים בתקשורת, היא אושפזה בבית החולים במשך שבוע לאחר שסבלה מסיבוכים של הליך רפואי שגרתי ונזקקה לטיפול דחוף[40].
בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו נכדו הגדול ונכדתו[41]. באפריל 2024 נעצרה אחותו שגרה בתל שבע בחשד לקשר עם מחבלי חמאס והסתה לטרור[42]. באותו חודש שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים שאטי[43]. ב-25 ביוני נהרגה גם אחותו, בתקיפה במחנה שאטי[44].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אסמאעיל הנייה נפגש עם עלי ח'אמנאי, 12 בפברואר 2012 -
אסמאעיל הנייה עם משלחת חמאס ברוסיה, 13 בספטמבר 2022 -
מנהיגי חמאס, 2012, הנייה שלישי משמאל
.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27–32
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסמאעיל הנייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אסמאעיל הנייה, באתר Last.fm (באנגלית)- שלומי אלדר, ראיון בלעדי עם אסמאעיל הנייה, באתר nana10, 7 באוקטובר 2008
- ראיון עם אסמעיל הנייה (בערבית), אל-ג'זירה (2022)
- 62 שנות טרור: חייו ומותו של אסמאעיל הנייה - מספר שתיים בארגון חמאס, באתר i24news, 31 ביולי 2024
- עינב חלבי, ירון דרוקמן, יד ימינו של יאסין, מיליארדר, "הפנים הקשוחות של חמאס" | איסמעיל הנייה - פרופיל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
- אסמאעיל הנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
- ^ אבי יששכרוף, החמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
- ^ 1 2 נדב איל, עינב חלבי, ליאור בן ארי, איסמעיל הנייה חוסל בטהרן, חמאס מאשים את ישראל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
- ^ החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי", באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
- ^ יניר יגנה, "איסמאעיל הנייה עבד אצלי 9 שנים, היה בחתונה של הבת שלי", באתר וואלה, 31 ביולי 2024
- ^ 1 2 3 4 ארנון רגולר, מסטודנט לספרות ערבית ליד ימינו של השייח אחמד יאסין, באתר הארץ, 28 בינואר 2006
- ^ עמוס הראל, נכשל ניסיון התנקשות בבכירי חמאס, בהם השייח אחמד יאסין, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2003
- ^ ארנון רגולר, מנהיג חמאס ברצועת עזה: מחמוד א-זהאר; איסמעיל הנייה סגנו; א-סיאם מספר שלוש, באתר הארץ, 26 באפריל 2004
- ^ ארנון רגולר, הנייה מונה להרכיב הממשלה מטעם חמאס, באתר הארץ, 16 בפברואר 2006
דני רובינשטיין, עמירה הס וסוכנויות הידיעות, חמאס יציג היום ממשלתו: ימנה אנשיו לשרים בכירים, באתר הארץ, 18 במרץ 2006 - ^ אבי יששכרוף ועמוס הראל, צה"ל הרס בטילים את משרדו של הנייה בעזה, באתר הארץ, 3 ביולי 2006
- ^ איי.פי, ניסיון התנקשות בראש הממשלה הנייה: בנו נפצע, באתר ynet, 14 בדצמבר 2006
דיווח: אחד משומרי ראשו של הנייה נהרג ואחר נפצע, באתר ynet, 15 בדצמבר 2006 - ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
- ^ אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
- ^ הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה, 1 בדצמבר 2010
- ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
- ^
ג'קי חורי וברק רביד, פתח וחמאס חתמו על הסכם פיוס: "סוף תקופת הפיצול הפלסטיני", באתר הארץ, 23 באפריל 2014
- ^ צה"ל תקף 50 יעדים ברצועה, 17 הרוגים בבית ספר של אונר"א, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
- ^ ג'קי חורי, איסמאעיל הנייה: חמאס חופר מנהרות ועושה ניסויים בטילים בהכנה לעימות עתידי, באתר הארץ, 30 בינואר 2016
- ^ עודד ירון, האם איסמעיל הניה מת כבר. קום?, באתר הארץ, 29 במאי 2016
- ^ אריק בנדר, ליברמן: "הגשתי תוכנית לחיסול הנייה - ונתניהו עצר אותה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2019
מורן אזולאי, ליברמן על האפשרות של חיסול הנייה: "הגשתי תוכניות, נתניהו מנע", באתר ynet, 22 ביולי 2019 - ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ איתמר אייכנר, דיווח: חילוקי דעות בין סינוואר להנייה סביב העסקה שגובשה בפריז, באתר ynet, 2 בפברואר 2024
- ^ אריה יואלי, דיווח פלסטיני: צה"ל תוקף את ביתו של איסמעיל הנייה, באתר "סרוגים", 13 במאי 2021
- ^ טל לב רם, צה"ל מאשר: תקפנו את הלשכה של איסמעיל הנייה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2019
- ^ עומר שחר, חמאס: "מכינים תגובה משפטית לבקשת צווי המעצר של האג", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביוני 2024
- ^ מורן אזולאי, כ"ץ מודה לראשונה שישראל חיסלה את הנייה - ומאיים על מנהיגי החות'ים: "נערוף גם את ראשיהם", באתר ynet, 23 בדצמבר 2024
- ^ אלוף בן, ארנון רגולר ושירות הניו יורק טיימס, איסמעיל הנייה: אם ישראל תיסוג לגבולות 1967, נסכים לכונן שלום בשלבים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2006
- ^ תנועת החמאס מכחישה כי הנייה הביע נכונות להכיר בישראל, באתר ynet, 26 בפברואר 2006
- ^ איי.פי, הנייה: לעולם לא נכיר בישראל, באתר ynet, 8 בדצמבר 2006
- ^ איסמעיל הנייה בטהרן: לעולם לא נכיר בישראל, המאבק יימשך, באתר ynet, 11 בפברואר 2012
- ^ הצינור, 8 בנובמבר 2023, עם מיקרופון של ערוץ עשר, כאחד האדם - שלומי אלדר בראיון פנים מול פנים עם אסמאעיל הנייה, ויותר מפעם אחת, באתר אינסטגרם, נובמבר 2023.
- ^ ג'קי חורי, איסמעיל הנייה: היהודים אינם אויבים; ארה"ב מושפעת מהיהודים, באתר הארץ, 1 ביוני 2006
- ^ עמירה הס, איסמעיל הנייה: ממשלת חמאס מוכנה לקבל מדינה פלשתינית בגבולות 67, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2008
- ^ Haniyeh says Hamas ready for negotiations on a two-state solution if Israel stops war on Gaza Ahram Online, Wednesday 1 Nov 2023
- ^ Hamas in Their Own Words הליגה נגד השמצה, 2011
- ^ Bush, victims, world leaders react to bin Laden's death, nbc news, May 2, 2011
- ^ יוסי מלמן, דיווח: שלוש אחיות של רה"מ הפלשתיני הן אזרחיות ישראל, באתר הארץ, 2 ביוני 2006
יעל דן, ריאיון עם אחיינו של איסמעיל הנייה. דצמבר 2018, גלי צה"ל - ^ מלונות יוקרה ורכבי פאר: המיליארדרים של חמאס, ובן המנהיג שחובב אלכוהול, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל"ן, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
- ^ עידו אפרתי, בתו של הנייה טופלה החודש בבית החולים איכילוב בתל אביב, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2014
- ^ ישראל לפקוביץ, דיווח: נכדו של מנהיג חמאס חוסל בתקיפה ישראלית - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
- ^ שב"כ והמשטרה עצרו את אחותו של איסמעיל הנייה - תושבת הנגב, באתר עכשיו 14, 1 באפריל 2024
- ^ שלושה מילדיו של איסמעיל הנייה חוסלו בעיר עזה, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ אחותו של איסמעיל הנייה נהרגה בתקיפה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2024
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
- ראשי ממשלת הרשות הפלסטינית
- חברי הלשכה המדינית של חמאס
- חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית
- עצירים מנהליים בישראל
- מגורשי חמאס ללבנון
- ראשי ארגוני טרור אסלאמי
- ראשי ארגוני טרור פלסטיני
- רצועת עזה: אישים
- פלסטינים שהופיעו ברשימת טיים 100
- בוגרי האוניברסיטה האסלאמית בעזה
- פעילי טרור שנהרגו
- מחבלים עולמיים שהוכרזו באופן מיוחד
- פעילי חמאס שנהרגו במלחמת חרבות ברזל
- פלסטינים שנולדו ב-1962
- פלסטינים שנפטרו ב-2024