מאכלי קנאביס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משקאות קנאביס)
משקה קנאביס "פליי בראנדס" הנמכר בקליפורניה
משקה קנאביס בדמותו של גדי וילצ'רסקי

מאכלי קנאביס, מכונה גם מזון המושרה בקנאביס הוא מוצר מזון מאכל או משקה, תוצרת בית או מיוצר מסחרית המכיל תמצית קנאביס כמרכיב פעיל.[1] מאכלי קנאביס הם אחת מהדרכים לצרוך קנאביס והם עשויים להשפיע על אנשים לפרק זמן ארוך יותר מאשר עישון קנאביס.[2]

רוב המאכלים והמשקאות מכילים כמות משמעותית של THC, שיכול לגרום למגוון רחב של השפעות, כולל הרפיה, אופוריה, תיאבון מוגבר, עייפות וחרדה.[3] מאכלים המכילים THC נצרכים לרוב למטרות בילוי ורפואה.[4]

בישראל חברות רבות המייצרות ומשווקות משקאות ומאכלי קנאביס.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור המוקדם ביותר של מזון המושרה בקנאביס היה עוד בשנת 2000 לפני הספירה בהודו.[6] אחת המסורות הוותיקות המכונה "באנג" הוא משקה המכיל קנאביס העשוי יוגורט, אגוזים, תבלינים ומי ורדים. הבאנג הוא המשקה הרשמי של פסטיבל הולי הנחגג על ידי אנשי ההינדואיזם או הקאלי.[7][8]

Majoun (ריבת קנאביס) היא סוג מוקדם נוסף של אכילה שנוצרה לראשונה על ידי שבטי הברברים הנוודים של צפון אפריקה מתישהו סביב המאה ה-11. המתכון המסורתי של מג'ון דורש תמצית קנאביס, זרעי דטורה, דבש, אגוזים ולפעמים תמרים ותאנים.

במערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון למאכלי קנאביס באירופה הופיע בספר בישול בשם "De Honesta Voluptate et Valetudine", אשר מתורגם ל"על תענוג ובריאות מכובדים" שנכתב על ידי ברטולומיאו פלטינה בשנת 1465. המתכון הראשון למאכל קנאביס הופיע בארצות הברית בתחילת שנות ה-60 בספר בישול בשם "ספר הבישול של אליס ב. טוקלאס" שנכתב על ידי אליס ב. טוקלאס. המתכון נקרא "פאדג' חשיש". שמה של טוקלאס והבראוניז שלה הפכו לשם נרדף לקנאביס בשנות ה-60.[9]

בכמה מדינות בארצות הברית אשר הכשירו קנאביס, מאכלי ומשקאות קנאביס עלו דרמטית במכירות.

אפקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכת קנאביס עלולה לייצר אפקטים הנמשכים זמן רב יותר ויכולים להיות אינטנסיביים יותר משאיפת קנאביס. פורמטים אכילים שונים של קנבינואידים עשויים להשפיע על קצב העיכול והמטבוליזם של הקנבינואידים, המשתנים בין אנשים. באופן כללי, מוצרי קנאביס אכילים מתעכלים לאט יותר. מתן דרך הפה בדרך כלל מוביל לשתי שיאי ריכוז. תופעות הלוואי השכיחות של בליעת מאכלים כוללות תיאבון מוגבר, יובש בפה ועיניים אדומות.

תגובות רפואיות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלי קנאביס מכילים THC, האחראית למאפיינים הפסיכוטרופיים של תחושת נינוחות ואופוריה, והן CBD, שעשוי להיות בעל השפעות רפואיות ללא התכונות הפסיכואקטיביות. תופעות כאלה עשויות לכלול שיכוך כאבים, ירידה בדלקות והשפעות נגד התקפים. אכילת קנאביס עם CBD יכולה להפחית את הסימפטומים של פסיכוזה וחרדה. שמנים למאכל, תמיסות וכדורים נקבעו לאנשים הסובלים מסרטן בכדי לשפר את התיאבון, הכאב או הירידה במשקל.[10]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממשתמשי הקנאביס דיווחו על תופעות לוואי, כגון בלבול, הזיות, התקפי חרדה, פרנויה והשפעות פסיכוטיות אינטנסיביות. קנאביס עלול לגרום לליקויים לטווח קצר בקוגניציה, בזיכרון, בערנות, בקואורדינציה ובאיזון שיכולים להגביר את הסיכון לנפילות, במיוחד אצל אנשים מבוגרים, ולהפוך את הנהיגה ברכב למסוכנת.

מנת יתר עלולה להתרחש מכיוון שאי אפשר לקבוע את המינון של THC במאכלים ללא ציוד מעבדה מיוחד והוא משתנה ממוצר למוצר. מנת יתר עלולה לגרום לליקויים התנהגותיים, כגון פרנויה, לקות בניידות ובחילה. סיכונים אחרים, כתוצאה משימוש קבוע בקנאביס, כוללים השפעות מזיקות להתפתחות המוח, תפקוד הלב, הזיכרון והקוגניציה, ובריאות פסיכיאטרית.

שימוש ארוך טווח במריחואנה יכול לגרום לליקויים קוגניטיביים ולהוביל גם להפרעת שימוש בקנאביס (CUD).[11]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליטות אכילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גומי מאכל עם THC

הבסיס החשוב לכל אכילת המזון הוא שיש בו שומן שהוזרק ב-THC. במילים אחרות, כל מזון המכיל חמאה, שמן, חלב או כל חומר שומני יכול להפוך למאכל. דוגמאות למזונות המושרשים בקנאביס כוללים מאפים, ממתקים, תפוחי אדמה ועוד. ייתכן שלא ניתן להבחין בין מאפים רגילים לאלה המכילים קנבינואידים הנוטים להיות בעלי גוון ירוק מעט ולעיתים קרובות פולטים ריח חלש של קנאביס. טעם דשא או קנאביס עדין עשוי להיות מזוהה אם משתמשים בכמויות קנאביס מספיקות.

שתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקה המושרה בקנאביס הוא משקה המושרה ב-THC ויכול להיות חזק כמו מזון המושרה בקנאביס. במדינות ארצות הברית אשר הכשירו קנאביס לשימוש פנאי, משקאות היו כ-4% משוק הקנאביס בשנת 2014 אך ירדו לכ-1.5% מהשוק בשנת 2016. משקאות חדורי קנאביס יכולים להגיע בצורה של קפה, תה, סודה ואלכוהול.

תמיסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיסות הן תמציות קנאביס חזקות המבוססות על אלכוהול. הם נחשבים למאכל כפי שהם אמורים להיספג דרך הפה והלשון. תמיסות מונחות בדרך כלל מתחת ללשון באמצעות טפטפת כדי לאפשר לה להיספג במחזור הדם. ניתן להוסיף תמיסות לכל מזון או משקה ומספק שליטה רבה יותר על מינון הקנאביס בהשוואה למזונות או משקאות המושרשים בקנאביס.

אבקת קנבינואידים הניתנת להמסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבקת קנבינואידים הניתנת להמסה היא חסרת טעם וריח אך עדיין מספקת את היתרונות הרפואיים של קנאביס. הם מסיסים במים וניתן לערבב אותם לתוך מזון ומשקאות.

בניגוד למאכלים מסורתיים שיכולים לקחת 90 דקות להשפעה, אבקת קנבינואידים יכולה להיכנס לתוקף תוך 20 דקות עקב מסיסות האבקה, מה שמאפשר לפה, למעיים ולכבד לספוג את ה-THC מהר יותר.

אכילת CBD[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים המכילים קנאבידיול (CBD) אינם פסיכואקטיביים ואינם משכרים ומכילים 0.03% THC. סוג זה של מאכלים מספק את היתרונות הרפואיים של קנאביס ללא ההשפעות הפסיכואקטיביות של THC.

כמוסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמוסות קנאביס נחשבות למאכלות מאחר שהן גם עוברות חילוף חומרים במעיים כמוסות יכולות להכיל THC או CBD והן מהוות דרך קלה ונוחה יותר לניהול תרופות.

רכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן קנאביס הוא מוצר המשלב קנאביס עם כל סוג של שמן בישול. ניתן להשתמש בשמן קנאביס לאפייה אך הוא מעורבב בדרך כלל להכנת רטבים או מבושל עם אוכל. שמן קוקוס הוא שמן בישול נפוץ, אך אפשרויות אחרות הן שמן זית, אבוקדו ושמן אגוז.

חמאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמאת קנאביס, או קנבוט, היא חמאה לא מלוחה המעורבת בקנאביס ומים. ניצנים מנוקים ומיובשים ספוגים בחמאה מומסת או בשמן לקראת הצריכה.

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים תרופתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, קליפורניה הפכה למדינה הראשונה שהפכה את חוקי השימוש בקנאביס רפואי. החוק אושר לאחר קמפיין ציבורי רחב בו השתתפה בין היתר בראוני מרי, שנעצרה מספר פעמים על הפצת עוגיות קנאביס. עד 2016, השימוש בקנאביס הפך לחוקי ב-24 מדינות. מכיוון שקנאביס נתפס כמפחית כאב יעיל כרוני[דרושה הבהרה], הוא הוצע כחלופה לאופיואידים. מחקרים הראו כי לגליזציה של קנאביס רפואי קשורה למוות פחות ממנת יתר של אופיואידים; עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע את טיב הקשר.

בשנת 1970, חוק החומרים המבוקרים סיווג את המריחואנה כחומר לוח I, כלומר אינו מקובל כיום לשימוש תרופתי, בעל פוטנציאל גבוה להתעללות, וחוסר בטיחות מקובלת לשימוש בתרופה. בדרך כלל, המשמעות היא שאפשר לא להוציא או לרשום קנאביס; עם זאת, חוקי המדינה מאפשרים שימוש בקנאביס למרות תקנות אלה.

פנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2021, המדינות הבאות בארצות הברית הכשירו מריחואנה לבילוי: אלסקה, אריזונה, קליפורניה, קולורדו, אילינוי, מיין, מסצ'וסטס, מישיגן, מונטנה, נבדה, ניו ג'רזי, ניו יורק, ניו מקסיקו, אורגון, דרום דקוטה, ורמונט, ווושינגטון. רוב המדינות דורשות איזושהי תיוג של ההשפעות המזיקות האפשריות של שימוש בקנאביס ועובדות התזונה של מוצרים אכילים.

ב-17 באוקטובר 2018, קנדה הפכה לאומה הראשונה של ה-G7 שמאפשרת קנאביס לשימוש חיות/מבוגרים באמצעות חוק הקנאביס (החוק). באותו יום הוסר קנאביס מחוק הסמים והחומרים המפוקחים. החוק מסדיר קנאביס קמעונאי, קנאביס רפואי וקנבוס תעשייתי בקנדה.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות השליליות על הבריאות הן החשובות ביותר כאשר משתמשים בה בכמויות מוגזמות או בתדירות כבדה. מחקר במימון המכון הלאומי להתעללות בסמים בשם "טעימות THC: הבטחות ואתגרים של מאכלי קנאביס" מצא כי נראה כי שימוש כבד וקנאביס ארוך טווח מחמיר את התפתחות המוח ואת בריאות הנפש והלב. מצד שני, המחקר גילה גם כי נראה כי אכילת קנאביס אינה משפיעה על תפקוד הריאתי ואינה מגבירה את הסיכון לסרטן וזו אחת הסיבות שאנשים בוחרים במאכלי קנאביס על פני עישון קנאביס. המחקר מודה שצריכת יתר של קנאביס אינה קטלנית; עד כה, מעולם לא היה מוות הקשור לרעילות האמיתית של קנאביס. עם זאת, היה מוות אחד שכלל אכילת קנאביס.

דאגה לבטיחות בכל הנוגע למאכלי קנאביס היא צריכת יתר אשר נגרמת בדרך כלל מההשפעות המתעכבות של קנאביס שנבלע. כתוצאה מכך, אכילת קנאביס גרמה למספר הביקורים הרפואיים ביותר בהשוואה לצורות אחרות של צריכת קנאביס. בנוסף, כמות הקנאביס בכל מוצר בודד יכולה להיות משתנה מאוד וזה גורם תורם נוסף לצריכת יתר. בנוסף, לאנשים יכולות להיות תגובות שונות מאוד לאותה כמות THC כאשר 2.5 מ"ג יספיק לאנשים מסוימים שיחושו בהשפעות בעוד שאחרים נדרשים 50 מ"ג.

פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז גבוה של THC הוכח כגורם להזיות, הזיות וחרדה אצל אנשים מסוימים; לרוב, התסמינים הללו נמשכים רק כל עוד אותו אדם שיכור, אך אנשים מסוימים יכולים להיות מושפעים למשך מספר ימים.

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי קנאביס אכילים רבים בארצות הברית ארוזים באופן שפונה לילדים, יחד עם זאת מאכלי קנאביס היו הגורם העיקרי לביקורי בריאות הקשורים לצריכת קנאביס מקרית על ידי ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאכלי קנאביס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]