משתמשת:Adi Antebi/בוק סרפינג
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בוק סרפינג (מאנגלית: book surfing) הוא מיזם חינמי, חברתי ותרבותי, מבוסס פייסבוק, במסגרתו נפגשים זרים, מקריאים טקסטים ומשוחחים עליהם. הרעיון צמח וצבר תאוצה בישראל מיוני 2013, ומאז התפשט למכסיקו, תאילנד, בודפשט, ברלין וארצות הברית, כאשר בכל מקום אותם חוקים בסיסיים נשמרים. כל מפגש בוק סרפינג כולל מנחה, כ-5-12 משתתפים, מתוכם לפחות אחד שעדיין לא היה בבוק סרפינג ואחד שאינו מוכר לשאר המשתתפים. כל משתתף מקריא טקסט. הטקסטים יכולים להיות מכל סוג, ללא מגבלה.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון לשם הוא שילוב של מועדוני הקריאה השמרניים משם נלקחה הצורה - מפגשים אינטימיים מבוססי ספרים (על משקל book club), יחד עם couchsurfing, משם נלקח המפגש האקראי עם זרים.
ההתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוק סרפינג נהגה על ידי הסופר רז ספקטור. ב-6 ביוני 2013 נערך מפגש בוק סרפינג הראשון בתל-אביב. במהלך השנה הראשונה נערכו כ-150 מפגשים, תחילה בתל אביב ובירושלים, ולאחר מכן התפשטו המפגשים לרחבי הארץ.
תחילה נערכו המפגשים במרחבים ציבוריים כגון בתי קפה וחנויות ספרים, ובהדרגה עברו לבתים פרטיים של המשתתפים. כמו כן, נערכים מפגשים גם בספריות עירוניות.
עד כה היו רוב המפגשים בארץ בעברית, אבל כבר נערכו גם מפגשים בשפות זרות: באנגלית, בספרדית ובצרפתית. כיום דף הפייסבוק של בוק סרפינג כולל מעל 2,000 איש, וסך האנשים בקבוצות האזוריות השונות נמנה על כ-1,500 איש. החל מינואר 2014 נערכו מפגשי בוק סרפינג גם במכסיקו. באפריל נערך המפגש הראשון בסיאטל. לאחרונה נפתחו קבוצות פייסבוק לארגון מפגשים בתאילנד ובהונגריה, ובמדינות נוספות בעולם.
כחלק מההתפתחות התוכנית של בוק סרפינג, נקבעו מפגשים בעלי נושא קבוע מראש, כגון שקט, שואה, חירות, אוכל, תיאטרון, התחלות, אהבה, וכל נושא אחר לבחירת המנחים.
בהשראת בוק סרפינג, פיתח בית המדרש לציונות (מבית המכון לאסטרטגיה ציונית) אירועים חודשיים בשם "קריאה בתורות", כאשר שם הנושא קבוע מראש: ציונות.
בזמן קיומו, הצליח בוק סרפינג להגיע לחלקים נרחבים באוכלוסייה ולהפגיש ביניהם. לדוגמה, החלו מפגשים בין רואים, עיוורים וכבדי ראייה במרכז מרש"ל, המציע חוגים לעיוורים בתל-אביב, וכן מפגשים במועדונית של אנוש בירושלים המשלבים פגועי נפש. בבוק סרפינג השתתפו גם אנשי תרבות מזרמים שונים, כגון הסופרים ליאת רוטנר, יפה בן-כנען ויואב בלום, והמשוררות גילית חומסקי, ענבל אשל-כהנסקי, יהודית דריגס ודפנה ערוד.
מפגשי יהודים-ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע צוק איתן, שהתרחש בקיץ 2014, הביא עמו אווירה פלגנית בתוך ישראל: אם זה ימין מול שמאל ואם זה התחזקות גילויי גזענות בין יהודים וערבים. כל אלו חיזקו את הצורך במשהו שיכול לאחד ולקרב בני אדם כבני אדם.
לאחר שבוק סרפינג הוכיח עצמו כדרך להפגיש בני אדם מתרבויות ורקעים שונים בהצלחה רבה, תוך הכלה של האחר, עלה הרעיון להשתמש במפגשים כדרך להכיר ולקרב בין סוגי האוכלוסיות, אשר בפועל כמעט ואין ביניהן קשר - למרות הקרבה הפיזית.
במהלך חודש אוגוסט 2014 התקיימו מפגשים שהזמינו באופן מיוחד ערבים להשתתף בהם – באבו גוש, חיפה, טירה, באקה אל-גרבייה ועוד, כאשר המטרה הסופית היא שלא יהיה צורך במפגשים "מיוחדים" לשם כך, כיוון שערבים ירגישו בנוח להגיע למפגשים גם ללא הכותרת הזאת.
מהלך המפגשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אדם המעוניין לארח מפגש יוצר "אירוע" בפייסבוק, בקבוצות הבוק סרפינג המקומיות. באיוונטים מצוין לרוב מיקום וזמן המפגש, האם יהיה לו סגנון מיוחד או נושא מרכזי, והאם נדרש להביא כיבוד כלשהו. המפגש עצמו מתחיל בקריאת טקסט על ידי אחד המשתתפים שהתנדב לכך. לאחר הקריאה, מתנהל דיון שיכול להתפתח לכיוונים שונים אודות הטקסט, ולאחריו המקריא הראשון מעביר את הקריאה לאחד המשתתפים האחרים, לבחירתו, וכך הלאה. בסוף הסבב הראשון יש הפסקה ובה מחליטים האם נותר זמן לסבב הקראות נוסף. ביום המחרת, נהוג שהמנחה מעלה את סיכום/פרוטוקול הפגישה בקבוצה בפייסבוק. המשתתפים בתגובתם מצרפים את שמות הקטעים שקראו, ורשמים מהמפגש.
הכללים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבוק סרפינג יש כמה כללים מרכזיים שעוזרים לשמור על זהות בין המפגשים השונים ברחבי התבל.
- כדי להרחיב כמה שיותר את מעגל המשתתפים, בכל מפגש בוק סרפינג צריך להיות מישהו שחווה בוק סרפינג בפעם הראשונה.
- כדי שלא ייווצרו קבוצות קבועות שיהפכו למועדונים סגורים, בכל מפגש צריך להיות נוכח מישהו שאינו מוכר לשאר המשתתפים.
- מכיוון שההתמקדות היא בהקראה, הטקסטים לא נמצאים מול העיניים של כל המשתתפים. לכן כדי לשמור על מיקוד, הטקסטים המובאים מוגבלים באורכם לעמוד וחצי של ספר רגיל, כ- 450 מילים.
- הטקסט מובא בשפה אחידה עליה נקבע מראש (בישראל, לרוב, עברית).
- מלבד מגבלות האורך והשפה, ניתן להביא כל סוג של טקסט.
- לכל מפגש יש מנחה שמנווט את הדיון ושומר על אווירה המכבדת את המשתתפים.
- לאור הניסיון המצטבר של המנחים, המספר המשתתפים המומלץ במפגש הוא 6-8.
החזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפגשי בוק סרפינג נועדו לקרב בין אנשים שלא תמיד נפגשים בדרך אחרת – באמצעות טקסטים, בחינם, ובאווירה ידידותית. אנשים בעלי נקודות מבט שונות על החיים מביאים איתם את הטקסטים שלהם ופותחים צוהר לעולם שממנו באו. דרך החוויה הזאת ניתן לשלב בטבעיות גם קבוצות מוחלשות בחברה.