טירה (עיר)
.svg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | الطيرة | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | מאמון עבד אלחי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 61 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 27,776 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 27,642 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 84 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,338 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 96 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 11,880 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 117 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   טירה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 152 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3729 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 200 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל טירה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר העירייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
טִירֶה או אל-טירה (בערבית: الطيرة, תעתיק מדויק: אלטירה, בהגייה ערבית-ספרותית: טִירַה) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז המרכז בישראל, שרבים מקרב תושביה הם בני דת האסלאם מהזרם הסוני. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש" הערביים. המוח'תאר הראשון של טירה היה עבד אלראוף סמארה.
טירה הוכרזה כעיר בשנת 1991.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר נוסד בידי תושבים מהכפר הפלסטיני באקה אל-חטב שבשומרון.[4] בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת טולכרם. בכפר פעל ועד מקומי. סקר הכפרים משנת 1945 אמד את אוכלוסיית הכפר ב-3,180 תושבים בשטח של 26,803 דונמים. אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה היהודית לפי החלטת החלוקה של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947.
במהלך מלחמת העצמאות, נמלטו חלק מתושבי הכפר הסמוך מיסכה לטירה, לאחר שב-15 באפריל 1948 הורו כנראה קציני ההגנה לתושבים לעזוב את הכפר.
קרב טירה במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית חללי מבצע מדינה נפלו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח המורכב ברובו מבני מושבי האזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח הייתה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סאבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים, לוחמים מטייבה ביחד עם לוחמים מצבא קאוקג'י.
כשהגיעו אנשי הכוח לפאתי טירה, הם צפו על הכפר ונראה להם כאילו הוא נטוש; בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נתקל הכוח בשטח פתוח באש מכל העברים, שנורתה על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, רק בודדים הצליחו לסגת, וכך הניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטולכרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.
למחרת היה כל השטח שממזרח לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר[דרושה הבהרה] על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתחו שוב הערבים בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אך ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם המגינים עוד בטרם הגיעה התגבורת לזירת הקרב.
באותו לילה, לאחר התקפת הערבים, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק אותם; במסגרת זו הוא פוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטולכרם, מיקש דרכים והטריד באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפקד הבריטי שנערך בשנת 1922 נמנו בכפר 1,582 נפשות: 767 גברים ו-845 נשים, כולם מוסלמים.[5] במפקד שנערך ב-1931 גדלה האוכלוסייה ל-2,192 נפשות: 1,115 גברים ו-1,077 נשים, כולם מוסלמים למעט שני נוצרים. הם התגוררו ב-380 בתים.[6]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2025 (אומדן), מתגוררים בטירה 27,776 תושבים, מתוכם 27,642 תושבי ישראל (מקום 84 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +1.6% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,215 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
עסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה למדי. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר בקרב המגזר היהודי. לעומת זאת, בימי שישי ובשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה[דרוש מקור].
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הקמת המסילה המזרחית מתוכננת בכניסה המזרחית לעיר תחנת הרכבת טירה – כוכב יאיר, בנוסף צפוי להיבנות לצד תחנת הרכבת מסוף תחבורה ציבורית[8].
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר מתקיים מדי שנה פסטיבל רמדאן מרקט. באוגוסט 2023 חשף אתר התחקירים "הקול היהודי" כי בפסטיבל שנערך בשנת 2022 הושמעו תכנים פלסטינים לאומניים וסגן-ראש העיר הדגיש כי העיר טירה "חלק חי, פעיל ונמרץ מעמנו הפלסטיני".[9] הזמרת למה אבו גאנם הקדישה במהלך פסטיבל רמדאן זה שירי הוקרה לאמהות המחבלים.[10]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בטירה הוא אקלים ים תיכוני. בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב אידיאלי לחקלאים, שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.
תושבים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה פדילה - אשת חינוך
- סייד קשוע - עיתונאי, תסריטאי, סופר, קולנוען ופובליציסט. החל משנת 2014 מתגורר לסירוגין גם בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר חוטקובסקי, "אני רוצה אזור תעשיה נקי כמו בכוכב יאיר", באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בספטמבר 2012
טירה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל טירה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
טירה חוברה לרשת החשמל, מרכז ההסברה, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 4:20)- גיא נרדי, עשרים שנה לשווא: החזון התכנוני של טירה כבר איננו רלוונטי, באתר גלובס, 4 בינואר 2018
אורי משגב, ותיקי הקרב על כפר טירה נאבקים על זכרונו, באתר הארץ, 19 בינואר 2018
-
בובות הדגמה עם כיסוי-ראש מוסלמי מסורתי בשוק המקומי -
אחד ממבני האבן הוותיקים ביישוב 9/09 -
הכניסה הדרומית לטירה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ Roy Marom, מרום, רועי, הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכם, 1948 1700, חיפה, 2022 (עבודת דוקטורט) Dispelling Desolation: The Expansion of Arab Settlement in the Sharon Plain and the Western Part of Jabal Nablus, 1700-1948 (PhD dissertation), הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכ, 2022-01-01, עמ' 134-127
- ^ Barron, J.B, . Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' table ix
- ^ Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 56
- ^ פרופיל טירה באתר הלמ"ס
- ^ גילי מלניצקי, אושרה תוכנית לבניית 9,000 יחידות דיור ותחנת רכבת בעיר טירה, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2017
- ^ חשיפה: בחסות תמי4: אירוע "פלסטיני" ותמיכה במחבלים • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ^ יאיר אלטמן, אירוע האדרת המחבלים שממומן על ידי שטראוס וחברות גדולות במשק, באתר עכשיו 14, 31/8/23
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
