טירה (עיר)

טירה
שם בערבית	الطـّيرة
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מאמון עבד אלחי
גובה ממוצע	‎61‏ מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017‏
- אוכלוסייה	25,721 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	‎74
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2017
- צפיפות אוכלוסייה	2,182 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	‎99
תחום שיפוט	11,790 דונם
- דירוג שטח שיפוט	‎114
(למפת נתניה מוגדלת)   טירה (למפת נתניה רגילה)   טירה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טירה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טירה 32°14′01″N 34°57′12″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3687
- דירוג מדד ג'יני	‎207
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.9%   ערבים-נוצרים: 0.1%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.4% גילאי 5 - 9 8.9% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 10.0% גילאי 20 - 29 17.5% גילאי 30 - 44 19.2% גילאי 45 - 59 15.7% גילאי 60 - 64 3.4% גילאי 65 ומעלה 6.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך סה"כ בתי ספר 16 –  יסודיים 9 –  על-יסודיים 11 תלמידים 5,892  –  יסודי 2,837  –  על-יסודי 3,055 מספר כיתות 239 ממוצע תלמידים לכיתה 24.7 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל טירה נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בביקור בעיר טירה מלווה בראש העירייה מאמון עבד אלחי היושב משמאלו, יולי 2015

טירה (בערבית: الطـّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש".

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991 וראש העירייה הראשון היה טארק עבד אלחי שהיה ראש המועצה המקומית עוד משנת 1973.

אקלים

האקלים בטירה הוא אקלים הים התיכון, בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב כאידיאלי לחקלאים שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.

קרב טירה

מרבית הנופלים במבצע מדינה היו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח שהורכב ברובו מבני המושבים באזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח היה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים ולוחמים מטייבה וכן לוחמים מצבא קאוקג'י.

כאשר הגיע הכוח לפאתי טירה, צפו על הכפר ונראה כאילו הוא נטוש. בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נלכד הכוח בשטח פתוח, באש מכל העברים על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, ורק בודדים הצליחו לסגת כך שהניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. הערבים התעללו בגופות לצהלת תושבי טירה. רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטול כרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.

למחרת היה כל השטח שמזרחה לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר^{[דרושה הבהרה]} על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתח שוב האויב בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אולם ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם עוד בטרם הגיע הגדוד לזירת הקרב.

באותו הלילה לאחר התקפת האויב, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק את האויב ופוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטול כרם, מוקשו דרכים והוטרדו באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בטירה 25,721 תושבים (מקום 74 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לטירה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 54.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 6,221 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עסקים

בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר במגזר היהודי. לעומת זאת, בשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה עד אפס מקום. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה.

ערים תאומות

• בורג, גרמניה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טירה (עיר) בוויקישיתוף

• פרופיל טירה נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס

• טירה חוברה לרשת החשמל, מרכז ההסברה, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 4:20)
• גיא נרדי, ‏עשרים שנה לשווא: החזון התכנוני של טירה כבר איננו רלוונטי, באתר גלובס, 4 בינואר 2018
• אורי משגב, ותיקי הקרב על כפר טירה נאבקים על זכרונו, באתר הארץ, 19 בינואר 2018

• 

  בובות הדגמה עם כיסוי-ראש מוסלמי מסורתי בשוק המקומי

• 

  אחד ממבני האבן הוותיקים ביישוב 9/09

• 

  הכניסה הדרומית לטירה