טירה (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירה
Al Tira COA.png
מועצהמקומיתטירהבניין.JPG
שם בערבית الطـّيرة
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאמון עבד אלחי
גובה ממוצע ‎61‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 25,268 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎74
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,143 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎99
תחום שיפוט 11,790 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎114
32°14′01″N 34°57′12″E / 32.2336651159352°N 34.9532064008939°E / 32.2336651159352; 34.9532064008939
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3663
    - דירוג מדד ג'יני
‎208
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.3%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 15.5%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 5.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 11
תלמידים 5,946
 –  יסודי 2,925
 –  על-יסודי 3,021
מספר כיתות 236
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל טירה נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

קואורדינטות: 32°14′01″N 34°57′12″E / 32.2336651159352°N 34.9532064008939°E / 32.2336651159352; 34.9532064008939

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בביקור בעיר טירה מלווה בראש העירייה מאמון עבד אלחי היושב משמאלו, יולי 2015

טירהערבית: الطـّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש והעיר כפר סבא, ומדרום מערב לעיר טייבה ומחלף אייל; ונחשבת אחד מיישובי "המשולש".

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991 וראש העירייה הראשון היה טארק עבד אלחי שהיה ראש המועצה המקומית עוד משנת 1973.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בטירה הוא אקלים הים התיכון, בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב כאידאלי לחקלאים שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.

קרב טירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הנופלים במבצע מדינה היו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח שהורכב ברובו מבני המושבים באזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח היה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים ולוחמים מטייבה וכן לוחמים מצבא קאוקג'י.

כאשר הגיע הכוח לפאתי טירה, צפו על הכפר ונראה כאילו הוא נטוש. בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נלכד הכוח בשטח פתוח, באש מכל העברים על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, ורק בודדים הצליחו לסגת כך שהניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. הערבים התעללו בגופות לצהלת תושבי טירה. רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטול כרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.

למחרת היה כל השטח שמזרחה לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר[דרושה הבהרה] על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתח שוב האויב בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אולם ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם עוד בטרם הגיע הגדוד לזירת הקרב.

באותו הלילה לאחר התקפת האויב, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק את האויב ופוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטול כרם, מוקשו דרכים והוטרדו באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בטירה 25,268 תושבים (מקום 74 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לטירה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 48.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,967 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[2]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר במגזר היהודי. לעומת זאת, בשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה עד אפס מקום. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טירה (עיר) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פרופיל טירה באתר הלמ"ס