משתמש:בן יצחקי
נפילת בראל שמואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלל משמר הגבול שנסיבות מותו עוררו ביקורת על התנהלות צה"ל
- שפה
- מעקב
- עריכה
סמ"ר בראל חדריה־שמואלי היה לוחם ימ"ס שנורה בראשו בידי מחבל פלסטיני בעת פעילות של צה"ל ומג"ב נגד התפרעות של פלסטינים בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה ב-21 באוגוסט 2021, ומת מפצעיו בבית החולים תשעה ימים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט. פציעתו ומותו עוררו מחאה ברשתות החברתיות נגד הוראות הפתיחה באש בצה"ל.
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית. | |
| תאריך | 21 באוגוסט 2021 |
| מקום | גבול ישראל–רצועת עזה |
| סוג | טרור |
מהלך האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשונה מאז בוטלו צעדות השיבה, קיים חמאס בשעות אחר הצהריים עצרת לציון יום השנה להצתת מסגד אל-אקצא, ובמהלכה מאות מפגינים התפרעו בסמוך לגדר המערכת וניסו לפגוע בכוחות צה"ל באמצעות השלכת מטענים ומספר ניסיונות ירי, במקביל להפרחות של בלוני תבערה אל עבר עוטף עזה. כוחות צה"ל ומג"ב, בהם צלפים, השיבו באש לעבר המתפרעים. הפלסטינים דיווחו על 47 פצועים מהירי, בהם שני מחבלי חמאס שמתו מפצעיהם מספר ימים לאחר האירוע. אחד מהמתפרעים, פעיל חמאס, הסתיר אקדח במכנסיו, וירה בלוחם יחידת המסתערבים של מג"ב, סמ"ר בראל חדריה־שמואלי, דרך הצוהר שממנו כיוון שמואלי את רובה הצלפים שלו. אחד הכדורים פגע בראשו של שמואלי מטווח אפס.
שמואלי נפצע קשה בראשו ואושפז בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. אלפי בני אדם השתתפו בתפילת סליחות שנערכה סמוך לבית החולים, לרפואתו. ב-30 באוגוסט 2021 נפטר מפצעיו.
לאחר התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2021 פרסם צה"ל את תחקיר האירוע, ובתגובה משפחתו של בראל דרשה הקמת ועדת חקירה. בעקבות התקרית החליט צה"ל על פעילות הנדסית רחבה כדי למנוע ממתפרעים להתקרב לגדר, וכן על עדכון הוראות הפתיחה באש במצבים שבהם אמצעים לפיזור הפגנות לא יעילים דיים לפתור את המצב. בצה"ל אישרו כי המתצפתים בגבול לא הבחינו בחמוש מתקרב אל החומה.
מחאת הוראות הפתיחה באש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחאת החיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פציעתו של שמואלי, ולאחר מכן מותו, עוררו מחאה של חיילים בשירות סדיר ומילואים ברשתות החברתיות. מאות חיילים פרסמו בחשבונות האינסטגרם שלהם טענה שהפיקוד הבכיר בצה"ל מונע מהלוחמים להגן על חייהם.
מחאה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחתו של בראל שמואלי טענה שקושרים ללוחמים את הידיים באמצעות הוראות הפתיחה באש ותקפה את הממשלה והעומד בראשה. בנוסף לא קיבלה את התחקיר הצה"לי באירוע הנפילה של בראל וערכה תחקיר חלופי. בתחקיר הצה"לי נכתב כי מדיניות האש והוראות הפתיחה באש אפשרו חופש פעולה לפגיעה במפרי הסדר הראשיים ובמסיתים, וכן צוין כי נורתה כמות ירי משמעותית יותר בהשוואה להפרות סדר קודמות.
צעדת האמהות הייתה צעדה של אמהות של לוחמים ונשים של לוחמי קבע שערכו שתי צעדות כמחאה נגד הוראות הפתיחה באש. בספטמבר הייתה צעדת האימהות לכיוון גבול הרצועה המקום בו נהרג בראל.
תגובת הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמטכ"ל אביב כוכבי דחה את הביקורת על הוראות הפתיחה באש.
בדצמבר 2021 שונתה מדיניות הפתיחה באש, ובמסגרת שינוי מדיניות הפתיחה באש הותר ירי חי לעבר מיידי אבנים או בקבוקי תבערה ובמקרים מסוימים גם לאחר היידוי.
מיכאל כרמיאל, מנהל המחלקה המשפטית בארגון "תורת לחימה" פנה אל דובר צה"ל באמצעות בקשת "חופש מידע", בדרישה לחשוף את הוראות הפתיחה באש לאחר שתוקנו. צה"ל סירב לבקשה, בטענה כי ההוראות מסווגות. לטענת הארגון הלוחמים לא מקבלים אותן בכתב, אלא בעל פה, מפקדים, רשאים רק להחמיר את ההוראות. נוצר מצב של חוסר אינפורמציה, פחד משימוש בנשק, וזאת מלבד הבעיה השורשית של כבילת ידי הלוחמים על ידי הוראות מנותקות ומוסר מעוות שמתעדף פעמים רבות את חיי האויב. לשיטתם ההוראות נלקחו מתחום השיטור מול הפגנת אזרחים, ולא מתחום הלחימה.