גדר המערכת סביב רצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדר המערכת בסמוך למעבר קרני
דחפור D9R משוריין של צה"ל מבצע חישוף ואיתור מטעני חבלה בציר הוברס סביב גדר המערכת

גדר המערכת סביב רצועת עזה היא מכשול מעבר בין רצועת עזה לישראל שנבנה לראשונה על ידי ישראל בשנת 1994 ומהווה כיום את גבולה של מדינת ישראל עם רצועת עזה. בנוסף למכשול בין ישראל לעזה, בשנת 2005 נסתיימה בניית תוספת למכשול זה במטרה להפריד בין רצועת עזה למצרים.

הגדר עוברת לאורך כל הגבול היבשתי של רצועת עזה[1] ומורכבת מגדרות תיל רגישה למגע וחיתוך, חיישנים ואזורי חיץ בשטחים הגובלים בישראל ובקטע הגובל עם מצרים ההפרדה נעשית עם בטון וקירות פלדה. בעקבות ירי צלפים, מקלעים ונ"ט אל עבר נתיב העשרה קטע הגדר סביב יישוב זה כולל חומת בטון ומגדלי שמירה ופילבוקסים. הציר הביטחוני המקיף את הגדר נקרא ציר הוברס.

מעברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לרצועת עזה מהיבשה מתבצעת דרך חמישה מעברים:

ציר הוברס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר הוברס הוא שם הקוד הצבאי של הציר (כביש הביטחון ומערכת הביצורים שסביבו) המקיף את גדר המערכת של רצועת עזה, מהים התיכון בצפון, עד ציר פילדלפי בדרום.

חיל ההנדסה הקרבית ואגף בינוי של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה עוסקים בבניית הביצורים ומערכת ההגנה בציר הוברס. מערך ההגנה, שכולל ביצורים, מערכות תצפית והתרעה, מערכות הגנה אקטיבית ושמירה על ידי כוחות קרביים, נקרא בצה"ל מערך "בני קשת". ציר הוברס כולל מערכת הגנה דו-שלבית: ציר הוברס א' וציר הוברס ב'. כל ציר אמור לכלול גדר התרעה אלקטרונית ודרך טשטוש על מנת למנוע פיגועי חדירה.

כיום[דרושה הבהרה] קיים רק ציר הוברס א' הכולל גדר תיל, ובמרחק 20 מטר ממנה גדר התרעה אלקטרונית, שהוקמה עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20 בהוראת ראש ממשלת ישראל דאז יצחק רבין. בעקבות תוכנית ההתנתקות החל צה"ל בהכשרת שטח סביב הגדר על מנת להפכה לגבול בר הגנה. עבודת ההכנה כללה סלילת כביש פטרולים, הכשרת דרך טשטוש והקמת סוללות עפר בצד הישראלי של הגדר וחישוף צמחייה בצד העזתי של הגדר. ב-2014 נכנסה לשימוש משאית המרססת את אזור הגדר בקוטלי עשבים על מנת למנוע גידול צמחייה ועשבים ליד הגדר שמשמשים מסתור למחבלים ולמטעני חבלה.[3] מאחר שתוכנית התנתקות כללה גם את הריסת היישובים בצפון הרצועה - ניסנית, אלי סיני ודוגית - הפך היישוב נתיב העשרה ליישוב גבול. בקטע זה הוקמה חומת בטון ומוצב. לצד הגדר הוקמו עמדות פילבוקס ומגדלי תצפית. כמו כן, הוצבו לאורך הגדר מצלמות בשלט רחוק המעבירות מידע בזמן אמת למרכז בקרה המאויש על ידי תצפיתנים.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נוספו למערך "בני קשת" מקלעים בשלט רחוק המאפשרים השבת אש מתוך מרכז הבקרה (מערכת "רואה-יורה") וכלי רכב בלתי מאוישים (כרב"מ) מסוג גארדיום (בצה"ל נקרא "שותף נאמן") המפטרלים סביב הגדר. במהלך העשור השני של המאה ה-21 יצא הגארדיום משירות והוחלף בשומר גבולות (שג"ב), כלי רכב בלתי מאויש על בסיס טנדר פורד.

המכשול התת-קרקעי נגד מנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה

ב-2017 החלה ישראל בהקמת המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, המכונה גם "מכשול הקב"א". המכשול יכלול חומת בטון בגובה 6 מטר מעל הקרקע, קיר שיגומים מבטון מזוין מתחת לקרקע ואמצעי חישה לגילוי מנהרות חדירה וטרור.

הכוחות בציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שותף נאמן" - גארדיום - כלי רכב בלתי מאויש שנועד לסייר על ציר הוברס, ובהמשך הוחלף בשומר גבולות.
טנק מרכבה סימן 4מ עם "מעיל רוח" מסייר על הציר

את הציר מחזיקה אוגדת עזה כאשר את הציר החזיקו חטיבת גבעתי וגדודים מחטיבת גולני עד 2009, אז הוחלפו בידי חטיבת הנח"ל. את הפעילות ההנדסית בציר מבצעות פלוגות אבירי הפלדה (צמ"ה עזה דרום) וחתולי הפלדה (צמ"ה עזה צפון), כשלצידן גדודי הנדסה קרבית סדירים המתחלפים בתדירות קבועה.

את אחזקת הגדר עצמה מבצעת יחידת קומץ של חיל החימוש שאחראית על התקנת ותחזוקת החיישנים האלקטרוניים וכן תיקון הגדר עצמה.

בנוסף, בציר הוברס סביב הגדר מפטרלים כלי רכב בלתי מאוישים, בהתחלה מדגם גארדיום (שותף נאמן) וכיום מדגם שומר גבולות (כרב"ם).

עד ביצוע ההתנתקות החזיקו את הציר חטיבת גבעתי (חיל הרגלים הישראלי) וגדוד להב (603) של חיל ההנדסה הקרבית שחיסל למעלה מ-70 מחבלים בשנים 20042005. את כוחות היבשה מגבה חיל האוויר באמצעות מערכי הכטב"מים ומסוקי הקרב.

לצד פטרולים סביב הגדר, ביצעו הכוחות גם כניסות לשטח רצועת עזה, בעיקר לניקוי זירות מטענים שהוטמנו סביב הגדר, חישוף שטחים, מארבים למחבלים ומרדפים אחרי מחבלים שירו אל הגדר. עשרות מחבלים נורו למוות אחרי שהתקרבו אל הגדר במטרה לבצע פיגועים.

התקפות ופיגועי טרור על גדר המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחבלים פלסטינים תוקפים את הגדר והכוחות המתחזקים אותה באופן קבוע. ההתקפות נעשות בירי מנשק קל, ירי רקטות נ"ט והטמנת מטעני חבלה ליד הגדר. עשרות מחבלים נהרגו על ידי כוחות צה"ל כאשר ניסו לחצות את הגדר, לחבל בה או להניח מטענים סמוך לה. יעדים נוספים ופופולריים להתקפות מצד ארגוני הפלסטינים הם המעברים סביב הגדר: מעבר ארז ומעבר קרני.

בצד ההתקפות הישירות על הציר, נעשו ניסיונות פלסטינים לעקוף את הגדר, בעיקר באמצעות ירי תלול מסלול (רקטות קסאם ופצצות מרגמה), ובאמצעות חפירת מנהרות תת-קרקעיות, כדי לבצע פיגועי חדירה ביישובי עוטף עזה.

ב-15 באוגוסט 2007 נחשפה מנהרת טרור בצפון רצועת עזה, שיועדה לביצוע פיגוע חדירה ביישובי עוטף עזה.[4] צה"ל העריך שיש עוד כ-20 מנהרות כאלה בשלבי חפירה שונים.

ב-25 באוגוסט 2007 חדרו שני מחבלים לנתיב העשרה כאשר טיפסו על חומת הבטון, אך כוח גולני שהוזעק למקום הצליח להרגם.[5]

ב-9 באפריל, נהרג בקרבות ברצועה חייל צה"ל, ובצהריים שני אזרחים נהרגו בפיגוע ירי במעבר קרני שבוצע על ידי ועדות ההתנגדות העממית, הג'יהאד האסלאמי וגדודי המוג'אהידין של הפת"ח. טנק של צה"ל השיב אש והרג שני מחבלים, ושניים אחרים שנמלטו חוסלו בתקיפה אווירית.[6]

השופל הפלסטיני אחרי שהושמד על ידי טנק של צה"ל

ב-12 ביוני 2008 צה"ל סיכל ניסיון חדירה של יעה אופני (שופל) ממולכד בחסות ירי כבד של מרגמות ורקטות אל עבר כוחות צה"ל ויישובי עוטף עזה. השופל הושמד על ידי פגז של טנק מרכבה סימן 4.[7]

בדצמבר 2010 נורה לראשונה טיל קורנט באזור רצועת עזה לעבר טנק מרכבה של צה"ל וחדר את השריון שלו, אך לא גרם לנפגעים בנפש.[8][9] כעבור ארבעה חודשים נורה טיל קורנט מעזה לעבר אוטובוס ילדים, בו היו ילד אחד ונהג. כתוצאה מכך נפצע הילד באורח קשה (ונפטר לאחר עשרה ימים מפצעיו) והנהג נפצע קל.[10] בגלל הימצאות טילי נ"ט מתקדמים כמו הקורנט בידי חמאס, החליט צה"ל להעביר לקו טנקי מרכבה סימן 4 המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". ב-11 במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט בכורה מוצלח כאשר השמידה רקטה נגד טנקים שנורתה על טנק שסייר סמוך לניר עוז.[11][12]

ב-1 ביוני נרצח לוחם מחטיבת גולני באזור כיסופים על ידי מחבל שחדר מרצועת עזה.[13]

ב-24 בדצמבר 2013 נרצח אזרח עובד צה"ל בפיגוע ירי כאשר נורה בציר הוברס סמוך לרצועת עזה על ידי צלף טרור פלסטיני.[14]


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן

במהלך 2017 ו-2018 צה"ל חשף וניטרל מספר מנהרות טרור שנחפרו אל תוך שטח ישראל. המנהרות אותרו באמצעות מודיעין צבאי וטכנולוגיה מסווגת.

בסוף מרץ 2018 החלו העימותים בגבול ישראל-עזה (2018) במסגרת "צעדת השיבה הגדולה". העימותים מגיעים לשיאם מידי יום שישי במהומות אלימות ופיגועים נגד הגדר. כ-110 פלסטינים נהרגו מאש צה"ל, מהם לפחות 80 פעילי טרור.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר Boston.com
  2. ^ כתבה באתר הניו יורק טיימס
  3. ^ דניאל חסון, ‏"מדבירת הגדרות" תטפל בעשבים השוטים בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 בפברואר 2014(הקישור אינו פעיל, 1.04.2018)
  4. ^ נחשפה מנהרת טרור בצפון רצועת עזה, ויקיחדשות, 15 באוגוסט 2007
  5. ^ צה"ל סיכל פיגוע בנתיב העשרה, ויקיחדשות, 25 באוגוסט 2007
  6. ^ אמיר בוחבוט וירון ששון, שני הרוגים בחדירת מחבלים למעבר קרני, nrg, ‏9 באפריל 2008.
  7. ^ חנן גרינברג צה"ל: סוכל פיגוע בחסות הירי מהרצועה, ynet, ‏12 ביוני 2008. ראו גם: תמונות של השופל אחרי השמדתו.
  8. ^ רוני סופר, הרמטכ"ל: לראשונה חדר לטנק בעזה טיל "קורנט" באתר ynet
  9. ^ תלם יהב, קסאם? קטן עליהם. הארסנל של חמאס. דו"ח מצב באתר mako
  10. ^ רוני דניאל, טיל קורנט נורה על אוטובוס ילדים באתר ערוץ 2
  11. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, לראשונה: מערכת "מעיל רוח" מנעה פגיעה בטנק, באתר ynet, 1.3.2011
  12. ^ יירוט מבצעי ראשון ל"מעיל רוח": הישג היסטורי לצה"ל, דובר צה"ל, 2 במרץ 2011
  13. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, לוחם נהרג ליד גבול עזה; צה"ל: נמנע פיגוע גדול, באתר ynet, 1 ביוני 2012
  14. ^ ישראלי נהרג מירי סמוך לרצועת עזה, nrg מעריב, 24 בדצמבר 2013.
  15. ^ ב-14 במאי מתוך 60 הרוגים 50 היו אנשי חמאס: https://www.mako.co.il/news-military/security-q2_2018/Article-6f9dc7559096361004.htm