צליפה בצה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צליפה בצה"ל, שורה עליונה ימין: צלפי חי"ר עם רמינגטון M24 קלאסי. שורה עליונה שמאל: צלפי חי"ר עם M24 צה"לי משודרג. שורה תחתונה ימין: צלף ארוך טווח עם רובה ברק (HTR 2000) ולצידו מאתר. שורה תחתונה שמאל: צלף לוט"ר וכוחות מיוחדים עם בארט MRAD ולצידו מאתר.

צה"ל מפעיל מערך צליפה בחיל הרגלים וביחידות מובחרות ומיוחדות. צלפי צה"ל מאומנים בקליעה מדויקת למרחקים קצרים, בינוניים וארוכים, ובשדאות, ניווט והסוואה צבאית. צה"ל הפעיל צלפים עוד ממלחמת העצמאות, אך תחום הצליפה סבל מהזנחה שנים רבות, עד שבוצעו בו רפורמות ושתי מהפכות גדולות: האחת בשנות ה-90 של המאה ה-20 והשנייה בעשור הראשון של המאה ה-21. במהפכות אלה נוסד בית הספר לקליעה וצליפה צבאית כמרכז ידע לאומי בנושא הצליפה, הכשרת הצלפים שופרה באופן ניכר, נרכשו רובי צלפים ייעודיים אחידים ומדויקים, וכן נרכש ציוד צליפה הכולל כוונות טלסקופיות, תחמושת צליפה, עזרים טקטיים וחליפות הסוואה. כיום מפעיל צה"ל צלפי חי"ר שדה וטווח ארוך (בחיל הרגלים, ובעבר גם בחיל ההנדסה הקרבית) וצלפי לוט"ר וסער (ביחידות המיוחדות).

סוגי קלעים וצלפים בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף ומאתר של צה"ל עם מערכת נשק צלפים "ברק" לצליפה לטווח ארוך, באליפות הצליפה של צה"ל.
צלף לוט"ר של צה"ל חמוש במערכת נשק צלפים בארט MRAD ולצידו מאתר, באליפות הצליפה של צה"ל.

בצה"ל כל הלוחמים מאומנים בקליעה בסיסית. עם זאת, ישנם מקצועות קליעה וצליפה בהם הלוחם זוכה להכשרה ואימונים נרחבים יותר על מנת לשפר את יכולותיו ולהעניק לו מיומנות ויכולת קליעה לטווחים רחוקים יותר מלוחם החי"ר הבסיסי.

קלעים ו"צלפים-למחצה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקצועות הבאים מוכשרים ומאומנים בקליעה מדויקת, מעבר להכשרת החי"ר הבסיסית, אך לא נחשבים לצלפים.

צלפים "אמיתיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל ישנם 4 סוגי צלפים: צלף שדה, צלף לטווח ארוך, צלף סער וצלף כוחות מיוחדים/לוט"ר. כל צלף בצה"ל יכול לשמש הן כצלף יורה והן כמאתר. חלק מהצלפים משמשים גם כמדריכי צליפה בבית הספר לקליעה ולצליפה שבמתקן אדם.

צלף ומאתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף ומאתר של צה"ל עם מערכת נשק צלפים "ברק".

צלפים כמעט תמיד עובדים בזוגות, ויש חלוקה של תפקידים: צלף ומאתראנגלית Spotter, נקרא בצה"ל גם "צופה" ו"בקר ירי"). תפקיד המאתר/צופה הוא חשוב מאוד וכולל מספר תפקידים:

  • חיפוי על הצלף והגנה עליו באמצעות ירי בטווח קצר ובינוני.
  • סריקת השטח ואיכון מטרות לצלף.
  • הצופה מחשב עבור הצלף את המרחק למטרה, מהירות וכיוון רוח, היסטים ועוד. תפקידו של הצופה לאפשר לצלף להתמקד רק במה שקשור לירייה עצמה, כדי לבצע ירי בדיוק מקסימלי.
  • לאחר הירי הצופה מדווח לצלף על פגיעה במטרה, או במקרה של החטאה על צורך בתיקון מהיר של הירי בהתאם למקום הפגיעה שזיהה הצופה.

בצה"ל, מאתר/צופה הוא גם צלף בהכשרתו, שכן הוא נדרש להכיר את עבודת הצלף כדי לתת לו את הנתונים המתאימים בזמן הנכון. הצופה מצויד בדרך כלל במשקפת תואמת לכוונת של הצלף, וכן ברובה סער או אקדח להגנה עצמית. לעיתים הצופה חמוש ברובה קלעים המאפשר לו להשלים את יכולותיו של הצלף, שבדרך כלל חמוש ברובה בריחי ארוך טווח (בצה"ל מדובר ברובי רמינגטון M24 וברק HTR 2000 במערך החי"ר, ובארט MRAD ומקמילן TAC-50 ביחידות המיוחדות).

בנוסף לקליעה מדויקת, הן הצופה והן הצלף משמשים גם כתצפיתנים שמעבירים מודיעין חזותי ומודיעין טקטי על תנועת האויב והמטרות.

לעיתים צלף ומאתר מחליפים ביניהם בתפקידים בעת משימה ממושכת, וזאת על-מנת שבעת ביצוע הירי הצלף יהיה רענן ולא שחוק פיזית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלף ארוך טווח של חטיבת גבעתי עם רובה ברק 338.
צלף יחידת דובדבן מתאמן במטווח במתקן אדם. הצלף חמוש ברובה צלפים "ברק" ולידו נמצא מאתר שמאכן לו מטרות.
צלף של יחידת אגוז חמוש ברמינגטון מודל 700 משופר, 1997.

לקראת מלחמת העצמאות, זימנה מחלקת ההדרכה של המטכ"ל את חיילי ומפקדי כיתות הצלפים של הבריגדה היהודית לאור הידע והניסיון שרכשו בחזית האיטלקית. יוצאי הבריגדה קיבלו על עצמם להקים את בית הספר הראשון למדריכי צלפים בכפר שמריהו.[1] קבוצה של בוגרי בית הספר, ובראשם נתנאל לירם, הקימה בירושלים יחידת צלפים שפעלה במלחמת העצמאות והמשיכה לפעול עד מלחמת יום הכיפורים. במלחמת העצמאות הסבה יחידת הצלפים הירושלמית אבדות כבדות לחיילי הלגיון הערבי של ירדן, ושיתקה מספר עמדות צלפים ירדניות בחומות העיר העתיקה.[2] באחד המקרים, ב-1948, חיסלו צמד צלפים של היחידה הירושלמית 35 חיילי אויב תוך 48 שעות במחיר 50 כדורים בלבד.[3]

בקרב על גבעת התחמושת, במלחמת ששת הימים, הייתה פלוגה של צלפים שנפרשה על גגות שכונת שמואל הנביא. אולם, תרומתם לקרב הייתה זניחה ביותר. אחת הסיבות לכישלון הייתה שהפלוגה לא הספיקה לאפס את כלי הנשק שלה, מבעוד מועד. בעקבות המקרה, מפקד הפלוגה, אלכס אלירז, המציא מכשיר הקרוי על שמו, שבעזרתו אפסנאי יכול לתאם כוונות של כלי נשק רבים בפרק זמן קצר, תוך היעזרות בחייל אחד בלבד. המכשיר מוכר בצה"ל, והשימוש בו נעשה לעיתים במטווחים.

במלחמת ההתשה התעורר צורך ניכר בצלפים, עקב הופעתם של "הקופים" - צלפים מצרים שנתלו מעצים וגרמו לאבדות במעוזים על קו בר-לב. בשל הזנחת הצליפה, צה"ל נאלץ לגייס קלעים ספורטיביים על מנת להשלים את מכסת הצלפים הדרושה. הצלפים, שכללו צלפים מיחידת הצלפים הירושלמית ומיחידת הצלפים של גוש תל חי, הטמינו מארבים לצלפים המצריים וחיסלו רבים מהם, כאשר במספר לא קטן של מקרים חיסולים אלה גררו הפגזה ארטילרית כתגובה מצד המצרים.[4]

במלחמת יום הכיפורים התנדב אלכס אלירז לסייע לצלפים והשתמש במכשיר האלירז על מנת לאפס מהר את רובי הצלפים בכל החזיתות.[5]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט בצה"ל לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע לצליפה, על מנת לשפר תחום זה שסבל מהזנחה רבה. תורת הלחימה (שיטת הפעלת הצלפים) ומערך ההדרכה נכתבו מחדש. בנוסף, נוצר בצה"ל מקצוע חדש בשם קלע סער, שנועד לפעול בפער שבין רובאי רגיל לבין צלף מקצועי ובכך להשלים את יכולת הקליעה של יחידת החי"ר. רובי הצלפים השונים שהיו בשירות, ביניהם רובי ה-M-14 וגליל צלפים, הוחלפו ברובה בריחי מדגם רמינגטון M24 (רובה הצלפים הסטנדרטי של צבא ארצות הברית עד 2010) הידוע בדיוקו ואמינותו. לצד רובי ה-M24 נכנסו לשירות גם רובי בארט M82A1 בקליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 אינץ') לירי ארוך טווח במיוחד ונגד מטרות חומר כגון מטעני חבלה או כלי רכב, ורובי SR-25 לירי מהיר בטווחים בינוניים וללוחמה בשטח בנוי. ביחידות מובחרות בצה"ל נרכשו רובי צלפים יקרים יותר ומדויקים מאוד במגוון דגמים, כגון מאוזר 86SR,‏ PGM Ultima Ratio, מקמילן TAC-338, מקמילן TAC-50 ו-AWM.

בתקופת האינתיפאדה השנייה הפעיל גם חיל ההנדסה הקרבית צלפים, חלקם במסגרת מחלקות הסיור (הנחשבות ליחידות המובחרות של גדודי ההנדסה) ויהל"ם. הצלפים השתמשו בעיקר ברובי רמינגטון M24 ובארט M82A1, אך לעיתים גם ברובים "אקזוטיים" יותר כגון SVD דרגונוב. צלפי מחס"ר גדוד 603 הצטיינו במהלך הקו שתפס הגדוד ברצועת עזה והיו שותפים להישג של המחס"ר שחיסלה למעלה מ-70 מחבלים בשנים 20032005. צלפי המחס"ר התאמנו במיוחד בצליפת יום ולילה, ובצליפה תוך שימוש בצייני אינפרא-אדום והציבו מארבים רבים למחבלים. באחד המקרים חיסלו הצלפים חוליית טרור שהטמינה מטעני חבלה באמצעות ירי מדויק ממרחק 600 מטר.[6]

תפקוד מערך הצליפה בצה"ל במלחמת לבנון השנייה נחשב לכישלון.[7] כתוצאה מכך פתח צה"ל בתחקיר מקיף להפקת לקחים וביצוע רפורמות שישפרו את מערך הצליפה, הכשרת הצלפים וניצולם בשטח באופן מיטבי. בשנת 2008, בעקבות תהליך הפקת לקחים הנ"ל, התקבלה בזרוע היבשה החלטה לבצע שורה של שינויים במערך הצליפה של צה"ל[8]:

  • בחינת פעילות צה"ל במלחמת לבנון השנייה והפעילות המבצעית הממושכת ברצועת עזה (לפני ואחרי המלחמה) הביאה למסקנה שיכולות הצלפים לא מוצו באופן מיטבי בשל חוסר מודעות של מפקדי הכוחות הלוחמים. לפיכך הוחלט ליזום פעילות הסברתית להגברת מודעות המפקדים בצה"ל ליכולות הצלפים. כמו כן, הוחלט לקיים הכשרה למפקדי צוותי צליפה שתתמקד בדרכי הפעלת הצלפים.
  • שיטת העבודה בפעילות מבצעית הוחלפה לשיטה המקובלת - עבודה בצמדים של יורה ומאתר (כאשר המאתר הוא צלף ותיק שבנוסף לתפקודו כמאתר, הוא חונך את הצלף המתלמד). ההוראות שונו כך שלצלפים בתנועה יותר לשאת נשק נוסף מלבד רובה הצליפה.
  • מדור הצלפים הוכרז כמוקד ידע לאומי בתחום הצליפה - מלבד האימונים וההכשרות לצלפים בסדיר, במילואים וביחידות המיוחדות, המדור החל לקיים הכשרות ליחידות משטרת ישראל, גופי מודיעין ומשלחות מצבאות זרים.
  • מעבר לרובה הצליפה אוהד (H-S Precision Pro Series 2000 HTR, בהמשך שונה שמו ל"ברק") לצד הרמינגטון M-24 וה-SR-25, והוצאת הבארט ממערך הצליפה.
  • הכשרת הצלפים הוארכה ל-5 שבועות במטרה לאפשר הכללתם של תכנים ערכיים בהכשרה וכן לאפשר התנסות בפעילות מבצעית. כמו כן, הוחלט לפשט את המבדקים המתמטיים בשלב האיתור.
  • הקמת מחלקות מחזוריות בגדודי החי"ר גרמה לגידול במספר הצלפים בצה"ל. בעקבות גידול זה, הוחלט לקיים קורס פיקוד חדש וכן לשלב באופן שגרתי מש"קי צליפה בפעילות מבצעית (עד להחלטה זו שולבו מש"קים ומדריכים באופן ספונטני). הצעד האחרון תורם לשיפור בקיאות הסגל בתכני ההדרכה וחיבור התכנים לתנאי המציאות.

במבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014) הוכיחו הצלפים בצה"ל יכולת דיוק גבוהה, כולל צלפים סדירים של חטיבות חיל הרגלים שהראו יכולת דיוק ברמה של יחידות מיוחדות. נכון ל-2017 צלפים סדירים בצבא נחשבים לאיכותיים ברמה עולמית.[דרוש מקור]

ב-2017 רכש צה"ל 800 כוונות טלסקופיות חדשות מדגם לאופולד Mark 6. זוהי כוונת טלסקופית בעלת הגדלה של X3-X18[9] ולוח שנתות משופר, שהותאמה לדרישות צה"ל.[10] הכוונת נכנסה לכלל מערך הצליפה בצה"ל, כולל החי"ר, הצליפה לרחוק והלוט"ר.[11] ב-2018 רכש צה"ל רובי בארט MRAD ליחידות המובחרות בעקבות המלצת הימ"מ. הרובים יחליפו את רובי המאוזר 86SR השחוקים שיוצאים בהדרגה משירות.

בחודשים מרץ-אוקטובר 2018 הפעיל צה"ל עשרות צלפים כדי לעצור את המהומות האלימות בגבול ישראל-רצועת עזה בהם ניסו אלפי פלסטינים לחבל ולפרוץ את גדר המערכת של רצועת עזה ולחדור לשטח ישראל כדי לבצע פיגועי טרור. הצלפים נטרלו בירי מדויק מאות מחבלים ומתפרעים אלימים, והרגו למעלה מ-205 פלסטינים, מתוכם לפחות 80% זוהו כפעילים בארגוני טרור ובעלי רקע פח"עי, רובם מחמאס.[12][13] הצלפים העידו שהפלסטינים השתמשו בילדים, נשים וזקנים כמגן אנושי ושבמקרים כאלו הם נמנעו מירי לעברם.[14]

ב-12 ביולי 2018 ארגן בית הספר ללוחמה בטרור, קליעה וצליפה אליפות צליפה בינלאומית, שכללה צלפים ממספר צבאות בעולם בהם צלפי יחידות עילית כגון אריות הים (Navy SEALs) ויחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית. בתחרות זכתה יחידת מגלן של צה"ל בבית היחידות המיוחדות, וגדוד 890 של חטיבת הצנחנים בבית גדודי חיל הרגלים ובסיכום הכולל.[15]

ב-2020 החלו להיקלט בצה"ל רובי M24 משודרגים עם מעצה מודרני.[16] ב-2021 החלו להיקלט בצה"ל רובי בארט REC10 במטרה להחליף את רובי ה-SR-25 Mk 11 השחוקים בתפקיד רובה צלפים חצי-אוטומטי.

מערך הצליפה בצה"ל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת נשק צלפים "ברק" הכוללת רובה צלפים H-S Precision Pro Series 2000 HTR לטווחים ארוכים, שתוכנן על ידי חברת H-S Precision לפי מפרט של צה"ל, שדרש רובה צלפים בריחי מדויק ואמין לטווחים של עד 1200 מטר. לצד הרובה ישנם כוונות טלסקופיות, אמצעי ראיית לילה ומשקפת למאתר.
מערכת נשק צלפים הסטנדרטית של צלפי חיל הרגלים של צה"ל כוללת רובה צלפים רמינגטון M24, כוונת טלסקופית (לרוב מדגם ליאופולד סימן 4 X10 או ליאופולד סימן 6 X3-X18), דורגל ותחמושת צליפה של IMI. ציוד נוסף כולל הסוואה צבאית לצלף ואמצעי איכון ומטאורולוגיה.

כיום בצה"ל, קיימים צלפים בחיל הרגלים ויחידות מובחרות (בעבר היו גם בחיל ההנדסה הקרבית). סוגי הצלפים בצבא מתחלק לשני סוגים - צלפי חי"ר (הכולל גם תת-סוג של "צלפים לטווח ארוך") וצלפי יחידות מיוחדות (הכולל שני תתי-סוגים: צלפי לוט"ר וצלפי סער).

כאמור, כיום עיקר ההדרכה בנושאי צליפה נעשית בבית הספר לקליעה וצליפה צבאית שבמתקן אדם. צלפי החי"ר (בעיקר צנחנים, גבעתי וגולני) בצה"ל נחשבים למקצועיים יותר יחסית לעבר ובעלי יכולת דיוק גבוהה, אך סובלים מחוסר ניסיון מבצעי (שכן הם משרתים רק 3 שנים שירות סדיר, בניגוד לצלפים אחרים בעולם שמשרתים בתפקיד בקבע שנים רבות). עם זאת, נמתחה ביקורת על חוסר ידע בהפעלת צלפים יעילה על ידי המג"דים של גדודי חיל הרגלים וכן על מחסור באימוני צליפה סדירים בתדירות גבוהה.[7]

רובי הצלפים התקניים של צלפי החי"ר הם הרמינגטון M24 - רובה בריחי לצליפה צבאית כללית בטווחים של 100–800 מטר, SR-25 Mk 11 - רובה חצי-אוטומטי לצליפת לש"ב בטווחים של עד 500 מטר, ברק 338 - רובה בריחי לצליפה צבאית בטווחים ארוכים של 1200 מטר, ובארט M82A1 - רובה חצי-אוטומטי כבד המשמש בעיקר כרובה נגד חומרים ולסילוק פצצות בחיל ההנדסה הקרבית.[17]

צלפי יחידות מובחרות ומיוחדות בצה"ל משתמשים גם ברובי צלפים אחרים בהם מאוזר 86SR,‏ PGM Ultima Ratio,‏ SVD דרגונוב, PSG-1, מקמילן TAC-338, מקמילן TAC-50, ‏SR-25 Mk 11, בארט MRAD ובארט REC10. רובים אלה נחשבים לרובים איכותיים ומדויקים ביותר ובעלי ניסיון מבצעי מוכח. כמעט כל יחידה מיוחדת בצה"ל כוללת גם צלפים, לרבות סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יחידת מגלן ויחידת דובדבן. צלפי היחידות המובחרות נחשבים לצלפים מקצועיים וטובים מאוד, וצלפי היחידות של סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ושלדג נחשבים כצלפים ברמה עולמית עם מוניטין בינלאומי.

הצלפים בצה"ל משתמשים בתחמושת ייעודית לצליפה, כגון כדורים מדגם M118LR האמריקאי או תחמושת צליפה תואמת של IMI, ולעיתים גם בתחמושת Match Grade האיכותית ביותר, כאשר נדרשת צליפה כירורגית. ברוב הרובים ניתן להשתמש גם בתחמושת רגילה אך היא פחות מדויקת. תחמושת הצליפה של IMI, כגון ה-7.62x51 mm Long Range Match 175-Grain, נחשבת לאיכותית ומדויקת: יכולת הקביצה של רובה רמינגטון M24 עם תחמושת זו בירי לטווח 800 מטרים (870 יארד) הוא פיזור של 12 סנטימטרים (4.7 אינץ'), דיוק השקול לחצי דקת קשת (0.5 MOA), הנחשב מצוין לצליפה צבאית (וגם לצליפת לוט"ר). בנוסף מצוידים הצלפים במגוון עזרים טקטיים הכוללים כוונות טלסקופיות מדגמים שונים (כגון "נמרוד" או "ליאופולד X10" ו"ליאופולד סימן 6 X3-X18" ליום ו"ליטון אקילה X6" ללילה), אמצעי ראיית לילה, משקפת, ערכה מטאורלוגית, חצובות ודורגל, משתיק קול, חליפות הסוואה, רשת הסוואה ועוד.

בשנים האחרונות מארגן בית הספר לקליעה וצליפה צבאית תחרות צליפה שנתית בין כלל היחידות הקרביות של צה"ל, משמר הגבול ומשטרת ישראל. בתחרות מתבצע ירי במתארים שונים, והיחידות מחולקות לבתים (גדודי חיל הרגלים, גדודי סיור, יחידות מובחרות ויחידות עילית).

מערכות נשק צלפים במערך הצליפה של צה"ל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי הצלפים של צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלה המתארת את רובי הצלפים ששירתו בצה"ל. הדיוק של הרובים נמדד בדקות קשת (MOA = Minute of Arc). מספר זה מייצג את הפיזור הזוויתי האופייני של הרובה וככל שמספר זה נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. רובים ששמם כתוב על רקע תכלת הם רובים שעדיין נמצאים בשירות פעיל, ורובים ששמם כתוב על רקע צהוב בהיר - לא ידוע מה מצב שירותם כיום.

במערך החי"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי הצלפים של צה"ל - מערך חיל הרגלים
שם הרובה תמונה שירות בצה"ל ארץ ייצור קליבר טווח יעיל דיוק ב-MOA[22][23] עימותים עיקריים
לי אנפילד מס' 4 Lee-Enfield No 4 Mk I (1943) - AM.032027.jpg 19481973 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 0.303 בריטי 550–1000 מטר 3.0–1.5 מלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה
מאוזר "ויילד" Mauser.jpg 19671974 גרמניה וצ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר ? מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים
גליל צלפים Galil-Sniper-Galatz-002.jpg 19741997 ישראלישראל  ישראל 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 2.0–1.0 מבצע שלום הגליל
רובה M-14 M14 Stand-off Munitions Disruptor (SMUD) (7414626342).jpg 19731997, עדיין במילואים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 460 מטר 1.0 מבצע שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה
רוגר 10/22 Ruger-10-22-white01.jpgRuger-10-22-rifle--Police-OpenDay-005.jpg 1976 – היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טו-טו (0.22 אינץ') 100–400 מטר ? האינתיפאדה הראשונה, האינתיפדה השנייה
רוגר SR-22 2015 – היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טו-טו (0.22 אינץ') 100–400 מטר ? העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)
בארט M82A1 M107 1.jpg חי"ר: 19972010,
חה"ן: שנות ה-90 עד ימינו[17]
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1,000–1,800 מטר[24] 3.0–1.0 האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
רובה צלפים רמינגטון M24 M24-Sniper-Weapon-System.png 1997 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 1–0.35,
מבצעי 0.5[25]
האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)
SR-25 Mk 11 SR-25 pic02.jpg 2006 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 1.0–0.75[18] האינתיפדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)
ברק (HTR 2000)‏ IDF-Barak-338-white-Zachi-Evenor.jpg 2008 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום 1200 מטר 1–0.25, בממוצע 0.5 מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)?, מבצע שומר החומות?
רובה צלפים רמינגטון M24 משודרג IDF-Modernized-M24-trp-Zachi-Evenor.png 2020 עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 1–0.35,
מבצעי 0.5[25]
מבצע שומר החומות?

ביחידות מובחרות ומיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי הצלפים של היחידות המובחרות והמיוחדות של צה"ל
שם הרובה תמונה שירות ביחידות המובחרות בצה"ל ארץ ייצור קליבר טווח יעיל דיוק ב-MOA[22][23]
TCI M89SR M89-sr.jpg רובים בודדים ביחידות מובחרות, בעיקר דובדבן ישראלישראל  ישראל 7.62x51 מ"מ נאט"ו 400–1000 מטר 1–0.75
רוגר 10/22 Ruger-10-22-white01.jpgRuger-10-22-rifle--Police-OpenDay-005.jpg 1976 – היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טו-טו (0.22 אינץ') 100–400 מטר ?
מאוזר SP66 Mauser sp66.JPG שנות ה-80 עד 1996 גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5
מאוזר 86SR Mauser-86SR-Wiki11.jpg שנות ה-90 המוקדמות עד היום[26] גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5
רמינגטון מודל 700 משופר‏ Remington Model 700.JPG שנות ה-90 של המאה ה-20 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.75
רובה צלפים דרגונוב SVD Dragunov.jpg נשק שלל, בעיקר בשימוש סיירת יעל ומחס"רי חיל ההנדסה הקרבית ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות 7.62x54 מ"מ מזרחי 800–1300 מטר 2.0–1.0
הקלר וקוך PSG1 PSG-1--transparent.png יחידות מיוחדות במספרים קטנים גרמניהגרמניה  גרמניה 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 1–0.5
PGM Ultima Ratio Ultima Ratio Commando slovenske vojske.jpg שנות ה-90 עד העשור השני של המאה ה-21[27] צרפתצרפת  צרפת 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.5–0.25
אקורסי אינטרנשיונל AWM AWM-338-white.jpg יחידות מובחרות במספרים קטנים הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 0.338 לפואה מגנום 1500+ מטר 0.5
בארט M82A1 M107 1.jpg החל משנות ה-90 של המאה ה-20, וביהל"ם עד ימינו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1,000–1,800 מטר[24] 3.0–1.0
רובה צלפים רמינגטון M24 IDF-M24-SWS-2018-Zachi-Evenor.png 1997 עד היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800–915 מטר 0.5
SR-25 SR-25 pic02.jpg במספרים קטנים בשנות ה-90 עד 2006 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 1.0–0.75
SR-25 Mk 11 SR-25 pic02.jpg 2006 עד היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 500–800 מטר 1.0–0.75[18]
H-S Precision Pro Series 2000 HTR IDF-Barak-338-rifle-002white.jpg העשור הראשון של המאה ה-21 עד ימינו, אומץ בחי"ר ב-2008 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום 1200 מטר 1–0.25, בממוצע 0.5
מקמילן TAC-300 יחידות מובחרות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.300 וינצ'סטר מגנום 1000–1200 מטר 0.5
מקמילן TAC-338 Tac-338-pic06.jpg יחידות מובחרות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 0.338 לפואה מגנום כ-1600 מטר 0.5
מקמילן TAC-50 Tac50white1.jpg יחידות מובחרות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.5 BMG‏) 1800–2000 מטר 0.5
בארט MRAD Sniper-Rifle-Barrett-MRAD-16-YAMAM.png 2018–היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו
0.338 לפואה מגנום
800 מטר
1500 מטר
0.5–0.35
בארט REC10 Barrett REC10 - LOTAR academy (85579).jpg 2021–היום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 7.62x51 מ"מ נאט"ו 800 מטר 0.75

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות הצליפה של צה"ל 2019
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צליפה בצה"ל בוויקישיתוף
כללי
צליפה בצה"ל
מדיה (תמונות וסרטוני וידאו)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 83–88.
  2. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 88–92.
  3. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 90.
  4. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, פרק 3, עמ' 93–97.
  5. ^ עידן ירון, מאחורי הכוונת - הצלף הצבאי, עמ' 75.
  6. ^ ראשונים תמיד: מורשת חיל ההנדסה הקרבית, ישראל 2018. עמ' 298.
  7. ^ 1 2 שי לוי, ‏מחטיאים את המטרה: למה הצלפים בצה"ל מפוספסים?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 באפריל 2016‏.
  8. ^ צלפים על הכוונת, באתר דובר צה"ל, 17 באפריל 2008 (לקוח מ"במחנה", 2008, גיליון 16)
  9. ^ זו כוונת זום בעלת הגדלה משתנה שהצלף יכול לכוונן: בין פי 3 ועד לפי 18.
  10. ^ טלסקופ צלפים חדש למערך הצליפה של כוחות היבשה בצה"ל, IsraelDefense,‏ 15 במאי 2017.
  11. ^ צה"ל רוצה אחידות משקית בתחום כוונות צלפים, IsraelDefense,‏ 7 בנובמבר 2018.
  12. ^ ממצאי ניתוח ראשוני של זהות ההרוגים באירועי "צעדת השיבה הגדולה" ב-30 במרץ וב-6 באפריל 2018, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 11 באפריל 2018.
  13. ^ ניר דבורי, ‏חמאס: 50 מההרוגים - אנשי הארגון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 במאי 2018‏.
  14. ^ ניר דבורי, ‏המהומות על הגדר - גרסת הלוחמים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בנובמבר 2018‏ - עדויות של לוחמים וצלפים בצה"ל על שימוש של חמאס בילדים, נשים וזקנים כמגן אנושי בהעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018), כתבת וידאו מחדשות 2.
  15. ^ ה-"Navy SEALs", מגלן או הגדס"ר. מי ניצח בתחרות הצליפה הבין-לאומית? התוצאות, באתר צה"ל, 12 ביולי 2018.
  16. ^ בתיה ואן זיידן, מערכת אתר צה"ל, בזכות האימון הזה גילינו מי הצלפים הכי טובים בנח"ל, באתר צה"ל, 5 בינואר 2021.
  17. ^ 1 2 The Engineering Corps Prepares for 2011, אתר דובר צה"ל, 2011, דרך ארכיון האינטרנט.
  18. ^ 1 2 3 זה הדיוק בדגם הרגיל, כאשר עם תחמושת IMI הדיוק משתפר ל-0.75 דקת קשת. בדגם Match הדיוק יכול להגיע גם ל-0.5 דקת קשת.
  19. ^ בארט MRAD בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו.
  20. ^ בארט MRAD בקליבר 0.338 לפואה מגנום.
  21. ^ הטווח היעיל של הבארט M82A1 למטרת דמות.
  22. ^ 1 2 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  23. ^ 1 2 מידת הדיוק תלויה גם באיכות התחמושת. הדיוק המרבי מושג עם תחמושת צליפה ברמת Match.
  24. ^ 1 2 בגלל מגבלות הדיוק, הטווח היעיל של הבארט למטרת דמות מוערך בכ-1000 מטר, הטווח היעיל מול מטרת חומר או מטרה מקובצת מגיע ל-1500–1800 מטר.
  25. ^ 1 2 עם תחמושת 7.62 מ"מ רגילה הדיוק הוא 1 דקת קשת ומטה. עם תחמושת צבאית M118LR המיועדת לצליפה הדיוק הוא 0.5 דקת קשת, ובירי ממכונת מבחן עם תחמושת Match Grade הדיוק הוא 0.35 דקת קשת. עם תחמושת IMI הדיוק הוא 0.5 דקת קשת.
  26. ^ מפרט קטלוגי של מאוזר SR 86 באתר צה"ל.
  27. ^ קטלוג רוב"צ PGM באתר צה"ל.