בלון תבערה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיגורי בלונים במבצע אאוטוורד. סאפוק, אנגליה.

בלון תבערה (או פצצת בלון) הוא בלון מנופח בגז הקל מהאוויר (אוויר חם, מימן או הליום) הנושא חומרי הצתה ובעירה, חומרים דליקים או מטען חבלה, בדומה לבקבוק תבערה. זהו אמצעי לחימה (בדומה לעפיפון תבערה) הנע עם הרוח לאזור המטרה, שבו הבלון נופל או משחרר את אמצעי הלחימה, במטרה להצית שריפה ואף לגרום לנפגעים בנפש.

היסטורית השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

SMS Vulcano בפולה ב-1879, מספינה זו, ששימשה כנושאת בלונים, שוגרה ההתקפה האווירית הימית הראשונה נגד ונציה ב-1849

בשנת 1792, ז'וזף מישל מונגולפייה הציע להטיל פצצות באמצעות בלונים על הכוחות הבריטיים וספינות בטולון.[1]

בשנת 1807, בדנמרק ניסו לבנות ספינת אוויר המונעת בכוח אנוש כדי להפציץ ספינות בריטיות שהטילו סגר על קופנהגן.[2]

בשנת 1846 הצי הבריטי דחה הצעה לפצצת בלון של סמואל אלפרד וורנר.[3] ניסיונות של הנרי טרייסי קוקסוול לעניין את הממשלה הבריטית מספר שנים מאוחר יותר נדחו גם הם.

ב-1847, ג'ון וייז הציע להשתמש בפצצות בלון ב-מלחמת ארצות הברית-מקסיקו.

שימוש אוסטרי בוונציה בשנת 1849[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש האגרסיבי הראשון של בלונים בלוחמה התקיים בשנת 1849.[4][5] כוחות אוסטרים שצרו על וניציה ניסו לשגר כ-200 כדורים פורחים מנייר, כל אחד עם פצצה של כ12 קילו שתוכננו להיות מופלים באמצעות פתיל השהייה מעל העיר. הבלונים שוגרו בעיקר מהקרקע, אולם חלקם גם שוגרו מספינת הצי SMS Vulcano ששימשה כנושאת בלונים. לפני השיגור של רוב הבלונים, האוסטרים שיגרו בלונים קטנים יותר כדי לקבוע את אורך ההשהייה של הפתילים בבלוני הנפץ. לפחות פצצה אחת נפלה בעיר, אולם בשל שינויי הרוח לאחר השיגור, רוב הבלונים פספסו את המטרה וחלק אף נסחפו בחזרה לקווים האוסטרים ולספינה המשגרת Vulcano.[6]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצת בלון פורח יפני

מבצע אאוטוורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, במבצע אאוטוורד של הבריטים שוגרו כ-99,142 בלונים לגרמניה, 53,543 מהם נשאו מטען מחולל אש ו-45,599 נשאו חוט נגרר ליצירת נזק לקווי מתח גבוה.[7]

פו-גו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פצצת כדור פורח

ב-5–1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן שיגרה כ-9,300 פצצות כדור פורח מדגם פו-גו מיפן ליבשת האמריקאית. הפצצות בקוטר 10 מטר מולאו במימן ובדרך כלל נשאו פצצת 15 קילו, או פצצת 12 קילו עם 4 פצצות 5 קילו.[8] הפ-גו ניצל את זרם הסילון החורפי, שמהירותו 350 קמ"ש, כדי לחצות 5,000 ק"מ של האוקיינוס השקט בכ-3 ימים. כדי לשלוט בגובה הבלון השתמשו בחיישן ברומטרי אשר שיחרר שקי חול כאשר הבלון ירד מתחת ל-30,000 רגל, ושיחרר מימן כאשר עלה הבלון מעל ל-38,000 רגל. מנגנון שליטת הגובה הופעל 52 דקות לאחר השיגור כדי לאפשר לבלון לטפס לגובה ראשוני. התחנות האחרונות של שקי החול צוידו בפצצות תבערה אשר שוחררו על ידי אותו מנגנון. לאחר שחרור הפצצה האחרונה הבלון הפעיל מנגנון הרס עצמי ושחרר פצצה נוספת.[9]

הבלונים שוגרו בחורף כדי לנצל את זרם הסילון, שכמעט לא קיים בחודשי הקיץ היבשים, אולם זה הגביל את פוטנציאל הנזק שכן עונת שריפות היער היא בקיץ.[10][11] בלוני הפו-גו גרמו יחסית מעט נזק, פרט לאירוע קטלני בודד בו נהרגו אישה וחמישה ילדים שהתקרבו לבלון שנחת.[12]

המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית פיתחה את E77, בלון פצצה מבוסס על בלון הפ-גו. הבלון הזה נועד לפזר חומר הדברה נגד יבולים, אולם לא הגיע לשימוש מבצעי.[13][14] ב-1954–1955 תוכנית WS-124A בדקה אפשרות לשימוש בבלונים כאמצעי שיגור של נשק להשמדה המונית, אך נמצאה בלתי ישימה בשל דיוק נמוך מדי.[15]

שימוש פלסטיני נגד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוני הליום הנושאים חומרים דליקים שוגרו מבוריג', עזה.

מאז תחילת העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ב-2018, הפלסטינים שיגרו עפיפוני תבערה על ישראל. מאז תחילת מאי 2018,[16] בלונים ממולאים הליום החליפו בהדרגה את העפיפונים כאמצעי התבערה העיקרי.[17][18][19] בלוני התבערה והנפץ משמשים לטרור נגד יישובי עוטף עזה ונכון לספטמבר 2018 טרם נמצא להם מענה.

בלוני התבערה של הרצועה מורכבים מקונדומים עשויי לטקס או לעיתים מבלוני מסיבות השזורים יחדיו כאשר הם נושאים סמרטוטים בוערים, אמצעי תבערה אחרים, או מתקן נפץ.[20][21] חלק מהבלונים נושאים מטעני חבלה מסוגים שונים כגון מטעני צינור ורימוני רסס, ואז הם נקראים "בלוני נפץ". הרוח הנושבת מן הים התיכון, דוחפת את הבלונים מרצועת עזה לתוך ישראל.[22][23] ב-30 ביולי הגיע אחד הבלונים עד קריית גת, מרחק כארבעים קילומטרים מהרצועה, אך בלי שיגרום נזק.[24], וב-1 באוקטובר הגיע בלון נפץ עד למודיעין, מרחב של יותר מ-55 ק"מ מהרצועה, גם הוא פורק על ידי חבלן משטרתי ללא נזק.[25] ב-20 בספטמבר התפוצץ בתוך היישוב מלילות בלון תבערה שנשא מטען חבלה. ב-12 באוקטובר נוטרל בלון תבערה בראשון לציון.[26]

עד ה-10 ביולי 2018, עפיפוני ובלוני תבערה אומתו כגורם ל-678 שריפות בישראל, בהן נשרפו 9,160 דונם של יער, וכ-6,000 דונמים של שדות חקלאיים, ובנוסף גם פגעו בשטחים פתוחים נוספים ובבעלי חיים רבים.[27]

בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2018 החל שימוש בבלוני תבערה גם ביהודה ושומרון, ומספר בלוני תבערה נחתו בירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Military Aircraft, Origins to 1918: An Illustrated History of Their Impact, Justin D. Murphy, page 161
  2. ^ Military Aircraft, Origins to 1918: An Illustrated History of Their Impact, Justin D. Murphy, page 9-10
  3. ^ Military Ballooning During the Early Civil War, The John Hopkins University Press, F. Stansbury Haydon, page 18-20
  4. ^ Air Power in the Age of Total War, John Buckley
  5. ^ The Future of Drone Use: Opportunities and Threats from Ethical and Legal Perspectives, Asser Press - Springer, chapter by Alan McKenna, page 355
  6. ^ Mikesh, Robert C. "Japan's World War II balloon bomb attacks on North America." (1973).
  7. ^ The Moby Dick Project: Reconnaissance Balloons Over Russia, Curtis Peebles, Smithsonian Institution Press, page 56
  8. ^ Biological Warfare Against Crops, S. Whitby, Palgrave Macmillan, page 163
  9. ^ Unmanned Systems of World Wars I and II, H. R. Everett & Michael Toscano, MIT, page 247
  10. ^ Fu-go: The Curious History of Japan's Balloon Bomb Attack on America, Ross Coen, page 192
  11. ^ Arakawa, H. "Basic principles of the balloon bomb." Papers in Meteorology and Geophysics 6.3-4 (1956): 239-243.
  12. ^ Nine from Aberdeen, Jeffrey M. Leatherwood, Cambridge Scholars Publishing, page 292
  13. ^ Biological Warfare Against Crops, S. Whitby, Palgrave Macmillan, page 167
  14. ^ [Whitby, Simon M. "The potential use of plant pathogens against crops." Microbes and infection 3.1 (2001): 73-80.
  15. ^ Parsch, Andreas (21 במרץ 2006). "WS-124A Flying Cloud". Directory of U.S. Military Rockets and Missiles, Appendix 4: Undesignated Vehicles. Designation-Systems. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2017. 
  16. ^ Kite terror continues to strike Gaza border communities, 8 May 2018, ynet
  17. ^ Beyond kites: ‘Fire balloons’ increasingly used to set southern Israel ablaze, Times of Israel, 4 June 2018
  18. ^ Israel announces Gaza sanctions in response to cross-border blazes, Reuters, 9 July 2018
  19. ^ Gaza rocket barrage triggers Israeli air strikes, BBC, 20 June 2018
  20. ^ Israel’s military struggles to battle party balloons, Financial Times, Mehul Srivastava, 20 June 2018
  21. ^ Flaming Condoms Are the Newest Threat to Southern Israel, Bloomberg, Alisa Odenheimer, 21 June 2018
  22. ^ Condoms, kites, birthday balloons: ‘Silly’ Gaza weapons could lead to real war, Times of Israel, Judah Ari Gross, 20 June 2018
  23. ^ They're calling it the Kite War. How a simple plaything became a potent weapon in the Gaza Strip, LA Times, Hana Salah & Noga Tarnopolsky, 18 June 2018
  24. ^ איציק זוארץ, "לראשונה מאז החל טרור ההצתות: בלון תבערה שהופרח מרצועת עזה נחת בבאר שבע"
  25. ^ אלי סניור, בלון תבערה אותר במודיעין, אין נפגעים, באתר ynet.
  26. ^ רועי רובינשטיין ומתן צורי, בלוני תבערה נוטרלו בראשל"צ ובבית ספר יסודי באשכול, באתר ynet, 12 באוקטובר 2018.
  27. ^ Kite, balloon terrorism continues scorching Israel's land, ynet, Matan Tzuri, 10 July 2018