לדלג לתוכן

משתמש:יסכה221/סט וסטינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיקרון הסט והסטינג (מאנגלית: Set & Setting) הוא מושג הממלא תפקיד חשוב בתחום המחקר הפסיכדלי ובהקשר הרחב יותר של שימוש בסמים.[1] טימותי לירי, הוגה המונח, הציע כי סמים פסיכדליים פועלים כזכוכית מגדלת לתודעה, ומעצימים את כל מה שכבר קיים במוחו של אדם. הוא הגדיר את המילה "סט" כגורמים הפסיכולוגיים, לרבות אישיות, הכנה, ציפייה וכוונה, ואת המילה "סטינג" כגורמים הסביבתיים המקיפים את הסביבה הפיזית, החברתית והתרבותית שבה מתרחשת החוויה. יחד, סט וסטינג הוא מונח המתייחס לפרמטרים הפסיכולוגיים, החברתיים והתרבותיים המעצבים את התגובה לחומרים פסיכואקטיביים.[2]

מרכיבי הסט והסטינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירושו המילולי של הביטוי מורכב משני מונחים באנגלית. הראשון הוא "Set" והוא כולל את הלך הרוח של האדם (קוצר מ- "Mindset").[3] רכיב זה מתייחס למצבו הפנימי והנפשי של האדם הנוטל את החומר, כולל אישיותו, כוונותיו, מצב רוחו, מוכנותו, ציפיותיו וחוויות העבר שלו. הלך הרוח של אדם הנכנס לחוויה פסיכדלית יכול להשפיע באופן משמעותי על התוצאה של אותה חוויה. [4] לדוגמה, אדם עם חשיבה חיובית, כוונות ברורות ומצב רגשי רגוע, עשוי לחוות חוויה מועילה וחקרנית. לעומת זאת, אדם עם בעיות רגשיות לא פתורות או ציפיות שליליות עלול להיתקל בחוויות מעיקות ומאתגרות. חשיבות הסט מודגשת במספר רב של מחקרים, המצביעים על כך שהלך הרוח של אדם הנכנס לחוויה פסיכדלית יכול להשפיע באופן משמעותי על התוצאה.

הרכיב השני הוא "Setting", המתייחס הן לסביבה החיצונית בה נלקח החומר והן לקונטקסט החברתי והתרבותי שבה החומר נלקח ובה המשתמש עובר את החוויה.[5] זה כולל גורמים כמו הסביבה הפיזית (המיקום, התאורה, הטמפרטורה וכו'), נוכחותם של אנשים שונים (מדריכים, שמאנים, חברים וכו'), ההקשר התרבותי (פולחנים דתיים, טקסים, מסורות וכו'), והאווירה הכללית (רוגע, ביטחון, חרדה, פרטיות וכו').[6] הסטינג יכול להשפיע עמוקות על התפיסה, ההתנהגות והמצב הרגשי של האדם במהלך החוויה הפסיכדלית.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המושג סט וסטינג מיוחס לרוב לזכותו של טימותי לירי, הפסיכולוג השנוי במחלוקת מאוניברסיטת הרווארד, שמילא תפקיד מכריע בפופולריות של תחום הפסיכדליה באמריקה של שנות ה-60.[7] לירי הציג לראשונה את המונח המונח במאמר שהוצג באסיפה השנתית של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ב-9 בספטמבר 1961.

עיקרון הסט והסטינג של לירי סייע להסביר את התגובות השונות לשימוש ב-LSD בסוף שנות ה-60.[8] העיקרון גם מסביר בנוסף מדוע הספרות של שנות החמישים על LSD מציגה דיווחים סותרים רבים שהטרידו את החוקרים. חלקם תיארו את ה-LSD כגורם בעיקר לתופעות שליליות כגון חרדה[9] ופסיכוזה,[10] בעוד שאחרים האמינו שהוא מספק השפעות חיוביות, החל מתחושת רוגע ושלמות[11] ועד לשיפור הקוגניציה[12]. ניתן להבין סתירות אלו על ידי התחשבות במשתנים השונים של רכיבי הסט והסטינג, כאשר סביבות חברתיות תומכות ממלאות תפקיד חשוב בהשפעתן של חוויות פסיכדליות, הן באופן מודע והן באופן לא מודע. הלך רוח של מתח, פחד או חודרנות, וסטינג של סביבה לחוצה ולא נעימה יכולים להוביל לחוויות שליליות, בעוד שהלך רוח שלו ויציב וסביבה נוחה יכולים להוביל לתוצאות חיוביות של החוויה הפסיכדלית.[13]

למרות שהמונח סט וסטינג הופיע בשנות ה-60, שורשיו נמשכים הרבה יותר מוקדם בהיסטוריה. מקורות היסטוריים של שימוש בסמים חושפים כי השפעות של חומרים תמיד היו שזורות בהקשרים החברתיים והתרבותיים שלהם. למעשה, משתנים אחרים מלבד לתכונות הכימיות של החומרים עצמם היו חלק בלתי נפרד מפרקטיקות תרפויטיות משחר הרפואה. בטקסי ריפוי שמאניים, למשל, אלמנטים שונים משולבים בקפידה כדי לשפר את השפעות הריפוי הנתפסות של חומרים פסיכואקטיביים. שמאנים משתמשים בטכניקות שונות כדי לשלוט בהשפעות הללו, תוך הפעלה של רכיבי המונח השונים, בייחוד הסטינג. הפעלת רכיב זה נעשית באמצעות שימוש בשירי פולחן המכונים Icaro, שריקות, טקסי עשן וטכניקות מקומיות אחרות המוכרות לאנתרופולוגים וחוקרי דת.[14]

סט וסטינג וסבילות נלמדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בתחום החומרים הפסיכדליים מלמדים כי חווית השימוש בסמים פסיכואקטיביים אינה נקבעת רק על ידי מנגנונים פרמקולוגיים, אלא מושפעת מאוד ממאפייני הסט והסטינג. מחקרים מצאו שהמיינדסט והסביבה מעוררים תהליכים חברתיים-פסיכולוגיים שונים המעצבים את החוויה הסובייקטיבית של שימוש בחומרים פסיכדליים. המשתמשים מדווחים כי הימצאותם בהלך רוח מתאים ובסביבה מתאימה משפיעה באופן משמעותי על איכות החוויה שלהם, ולעיתים קרובות גורמת לחוויות חיוביות עם פוטנציאל נמוך יחסית לתופעות לוואי חמורות.[15]

מתקשר לכאן מושג המכונה "סבילות נלמדת". המתייחס לתופעה שבה ההשפעות של סם יכולות להשתנות באופן משמעותי בהתבסס על ההקשר שבו הוא נצרך. רמזים סביבתיים ופנימיים כאחד הקשורים לשימוש בסמים יכולים לעורר תגובות שמגבירות את הסבילות או מזרזות תסמיני גמילה כאשר הסם אינו בנמצא. תפיסה זו מבוססת על הרעיון ששימוש חוזר בסם באותה סביבה או עם אותו הלך רוח מוביל לדפוס של הכנה פיזיולוגית על ידי הגוף, המפחית את השפעות הסם.[16] לעומת זאת, כאשר אותו סם נלקח בהקשר חדש או לא מוכר, המשתמש עשוי לחוות השפעה חזקה הרבה יותר.[17]

המהות של סבילות נלמדת היא שהגוף מתרגל לנוכחות הסם בסביבה מוכרת. ההקשר המוכר הזה יכול לכלול סביבות ספציפיות, פעולות או אפילו זמנים הקשורים לשימוש בסמים. עם הזמן, הגוף לומד לצפות את השפעות הסם ומתכונן בהתאם, מה שמביא להפחתת ההשפעה.[18] לדוגמה, אם מישהו משתמש בסם באופן קבוע בסלון ביתו, הגוף שלו מתחיל לזהות את הסביבה הזו ומתכונן לסם, מה שמוביל להפחתת ההשפעה. אך אם אותו אדם נוטל את הסם בסביבה חדשה או בלתי צפויה, הגוף אינו מוכן, והשפעות הסם יכולות להיות הרבה יותר אינטנסיביות.

האפקט המוגבר הזה בהקשר לא מוכר יכול לפעמים להוביל למצבים שמתויגים בטעות כמנת יתר. בפועל, ייתכן שהאדם לא נטל כמות גדולה יותר של הסם, אך השינוי בהקשר גרם לתגובה חזקה יותר עקב חוסר ההכנה של הגוף. התופעה מדגישה את יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים בשימוש בסמים. תהליך הסתגלות זה הוא סוג של למידה, שבה הגוף והנפש עובדים יחד כדי למתן את השפעות הסם בסביבה מוכרת.[19]

מחקרים נוספים הראו שלא רק השפעות סביבתיות אלא גם השפעות פנימיות שעולות לפני צריכת הסם יכולות לעורר תגובות פרמקולוגיות מותנות התורמות לסבילות ולנסיגה.[20] השפעות פנימיות אלו יכולות לכלול מצבים רגשיים, אותות קוגניטיביים הנלווים לוויסות העצמי ורמזים להופעת סמים שנחוו זמן קצר לאחר נטילת הסם.[21]

נקודת מבט פסיכודינמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודת מבט פסיכודינמית, החוויה הפסיכדלית מאפשרת לאדם להתעמת באופן ישיר וגלוי עם תכנים לא מעובדים מהתת-מודע. מפגשים אלו עלולים להיות מאיימים, אינטנסיביים ולכלול חוויות לא מעובדות המאתגרות את אחיזת המציאות. במהלך מפגשים אלו, זיכרונות טראומטיים מן העבר עלולים לצוף מחדש ללא שליטה, ולהוות רגעי חרדה ופחד סוחפים ומפרקים, עד שהאדם לא יוכל לשאת את הסבל הנובע מכך.[22]

לצד הסיכונים הללו, החוויה הפסיכדלית טומנת בחובה גם פוטנציאל תרפויטי, בתנאי שיש הכנה נפשית נכונה (סט) ובהינתן תנאים סביבתיים אופטימליים (סטינג). עם סט וסטינג מתאימים, החוויה יכולה להרחיב את התודעה ולשפר את תפיסת המציאות. על מנת להבין יותר את הדרוש להשגת סט מיטבי, ניתן להשתמש במונח ההכלה של וילפרד ביון, ובייחוד ההכלה העצמית, המתייחסת ליכולתו של אדם ללמוד בהדרגה להתבונן ברגשותיו ובחוויותיו הנפשיות, להכיל אותם ולווסת אותם בעצמו. מידת הבשלות הרגשית מתקשרת גם היא לנושא. ככל שאדם מסוגל להתמודד טוב יותר עם רגשותיו, כך גדל הפוטנציאל להשתלב ולהחלים מחוויות מצוקה.[23]

המונח 'אם טובה דיה' שטבע דונלד ויניקוט עוזר להבהיר את חשיבות הסטינג. המונח מתאר סביבה תומכת ואמפתית המספקת ביטחון לחקר וחיבור עצמי, בדומה למרחב המטפח שחווה תינוק על ידי אימו.[24] בעת שימוש בחומרים משני תודעה, סביבה תומכת וטובה דיה היא בעלת פוטנציאל תרפויטי. היא מאפשרת לאדם לנווט בתוך חוויית מעבר - תחום הביניים שבין דמיון למציאות, מבלי לקרוס לתוך אף אחד מהם. אזור ביניים זה מאפשר חקירה, משחק ויצירתיות, תוך עיבוד חוויות העבר. חוויה פסיכדלית המאפשרת שהייה במרחב פוטנציאלי שכזה יכולה לשמש ככלי טיפולי יעיל, ומדגישה את הפוטנציאל העמוק של חומרים משני תודעה בשימוש בסט וסטינג מיטביים.[25]

יישומים בקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשורים האחרונים, עיקרון הסט והסטינג יושם על ידי יוזמות מקומיות וקהילתיות שונות שמטרתן לצמצם את הנזקים הקשור לסמים ולסייע למשתתפים בחוויות פסיכדליות. דוגמא ליוזמה כזו ניתן לראות בבתי קפה הולנדיים, בהם המוכרים מספקים לקונים מידע על אופי החומרים שהם רוכשים, שיטות צריכה נכונות, השפעות אפשריות ועוד. גישה זו מקדמת שימוש מושכל ואחראי, ומתעדפת העלאת מודעות ותמיכה על פני הרתעה והפחדה.

בשנים האחרונות, המודעות לעיקרון הסט והסטינג גדלה בתוך תרבות מסיבות הסמים. ניתן לזהות מספר הולך וגדל של שירותים שמטרתם להפחית נזקים הנגרמים משימוש לא בטוח בסמים, בעיקר במסיבות טבע ופסטיבלים פסיכדליים. שירותים אלו כוללים לרוב הדרכה נפשית של מנחים מנוסים המסייעים ביצירת תנאים אופטימליים התואמים לחוויות פסיכדליות. על ידי שיפור והתאמת הלך הרוח והסביבה, יוזמות אלו מסייעות להפחית את הנזק הקשור לסמים בקרב משתתפי הפסטיבל, ומבטיחות שעיקרון הסט והסטינג ייושם.

ספרים ואתרי אינטרנט המוקדשים לשימוש פסיכדלי דנים לעתים קרובות בעיקרון הסט והסטינג (אם כי לא תמיד תחת מונח זה), ומציעים עצות כיצד לייעל את חוויות השימוש בסמים, ולהבטיח תוצאות בטוחות וחיוביות יותר.[26][27] עיקרון זה מהווה את הבסיס לעבודתם של ארגוני תמיכה פסיכדליים. ארגונים אלה מספקים 'עזרה ראשונה פסיכדלית' לאנשים שחווים משברים פסיכדליים וטריפים רעים במסיבות טבע.[28] הם עוזרים למתן חוויות מאתגרות על ידי יצירת סביבה תומכת ובטוחה, אשר לא רק משפרת את רווחתם של אנשים במהלך חוויותיהם הפסיכדליות, אלא גם ממזערת סיכונים פוטנציאליים הקשורים לשימוש בסמים.

בישראל, פרויקט "אנשים טובים" מדגים את יישום הסט והסטינג בתוך ההתרחשות הפסיכדלית. המיזם פועל במסיבות טראנס, פסטיבלים ומוקדים נוספים, עוזר ליצור סט בטוח ויציב, על ידי סיוע למשתמשים ומתן סביבה אינפורמטיבית בגובה העיניים לצריכה אחראית של חומרים פסיכואקטיביים. בנוסף, המיזם דואג לסטינג בטוח דרך הקמת אוהל שקט וניטרלי המשמש כסביבה רגועה, ובו פירות, ממתקים, שמיכות ומתנדבים המעניקים טיפול ותמיכה לאלו הנמצאים במצבי חרדה וקושי הנובעים מטריפ רע. גישת מזעור הנזקים של פרויקט "אנשים טובים" מבוססת על ההבנה שאנשים אינם תמיד מודעים לחומרים שהם צורכים ולסיכונים האפשריים הכרוכים בהם. הסכנה העיקרית בשימוש בחומרים פסיכדליים היא נפשית, ולכן הפרויקט מתמקד במתן תגובות חירום ראשוניות למשתמשים החווים משברים נפשיים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hartogsohn I. Constructing drug effects: A history of set and setting. Drug Science, Policy and Law. 2017;3. doi:10.1177/2050324516683325
  2. ^ Hartogsohn I. Set and setting, psychedelics and the placebo response: An extra-pharmacological perspective on psychopharmacology. Journal of Psychopharmacology. 2016;30(12):1259-1267. doi:10.1177/0269881116677852
  3. ^ Devenot, N., Seale-Feldman, A., Smith, E., Noorani, T., Garcia-Romeu, A., & Johnson, M.W. (2022). Psychedelic Identity Shift: A Critical Approach to Set And Setting. Kennedy Institute of Ethics Journal 32(4), 359-399. https://doi.org/10.1353/ken.2022.0022.
  4. ^ Dalgarno, P., & Shewan, D. (2005). Reducing the risks of drug use: The case for set and setting. Addiction Research & Theory, 13(3), 259–265. https://doi.org/10.1080/16066350500053562
  5. ^ שיינפלד, ל' (21 במרץ 2021). ביון, ויניקוט וחומרים משני תודעה: זווית פסיכודינמית על עקרון הסט וסטינג בחוויה הפסיכדלית. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4119
  6. ^ Gukasyan N, Nayak SM. Psychedelics, placebo effects, and set and setting: Insights from common factors theory of psychotherapy. Transcultural Psychiatry. 2022;59(5):652-664. doi:10.1177/1363461520983684
  7. ^ Hartogsohn I. Constructing drug effects: A history of set and setting. Drug Science, Policy and Law. 2017;3. doi:10.1177/2050324516683325
  8. ^ Bunce, R. (1979). Social and Political Sources of Drug Effects: The Case of Bad Trips on Psychedelics. Journal of Drug Issues, 9(2), 213-233. https://doi.org/10.1177/002204267900900207
  9. ^ HOCH P. H. (1957). Remarks on LSD and mescaline. The Journal of nervous and mental disease, 125(3), 442–444. https://doi.org/10.1097/00005053-195707000-00018
  10. ^ Rinkel, M. (1958). The LSD-Psychosis: II. The Psychological Aspects of the LSD Psychosis. In M. Rinkel (Ed.) & H. C. B. Denber (Collaborator), Chemical concepts of psychosis: Proceedings of the Symposium on Chemical Concepts of Psychosis held at the Second International Congress of Psychiatry in Zurich, Switzerland, September 1 to 7, 1957 (pp. 75–84). McDowell, Obolensky. https://doi.org/10.1037/11190-005
  11. ^ EISNER, B. G., & COHEN, S. (1958). Psychotherapy with lysergic acid diethylamide. The Journal of nervous and mental disease, 127(6), 528–539. https://doi.org/10.1097/00005053-195812000-00006
  12. ^ Harman, W. W., & Fadiman, J. (1970). Selective enhancement of specific capacities through psychedelic training. Psychedelics: The uses and implications of psychedelic drugs. Anchor Books, Garden City, NY, 239-256.‏
  13. ^ Shewan, David; Dalgarno, Phil; Reith, Gerda (2000). "Perceived risk and risk reduction among ecstasy users: the role of drug, set, and setting". International Journal of Drug Policy. 10 (6): 431–453. doi:10.1016/S0955-3959(99)00038-9.
  14. ^ Hartogsohn I. Constructing drug effects: A history of set and setting. Drug Science, Policy and Law. 2017;3. doi:10.1177/2050324516683325
  15. ^ Stewart, J., & Badiani, A. (1993). Tolerance and sensitization to the behavioral effects of drugs. Behavioural pharmacology, 4(4), 289-312.‏
  16. ^ Siegel, S. (1984). Pavlovian conditioning and heroin overdose: Reports by overdose victims. Bulletin of the Psychonomic Society, 22(5), 428-430.‏
  17. ^ O'Brien C. P. (1975). Experimental analysis of conditioning factors in human narcotic addiction. Pharmacological reviews, 27(4), 533–543.
  18. ^ Siegel, S. (2005). Drug tolerance, drug addiction, and drug anticipation. Current Directions in psychological science, 14(6), 296-300.‏
  19. ^ Kalant H. (1998). Research on tolerance: what can we learn from history?. Alcoholism, clinical and experimental research, 22(1), 67–76. https://doi.org/10.1111/j.1530-0277.1998.tb03618.x
  20. ^ Kim, J. A., Siegel, S., & Patenall, V. R. (1999). Drug-onset cues as signals: intraadministration associations and tolerance. Journal of Experimental Psychology: Animal Behavior Processes, 25(4), 491.‏
  21. ^ Siegel, S. (2005). Drug tolerance, drug addiction, and drug anticipation. Current Directions in psychological science, 14(6), 296-300.‏
  22. ^ 2=שיינפלד, ל' (21 במרץ 2021). ביון, ויניקוט וחומרים משני תודעה: זווית פסיכודינמית על עקרון הסט וסטינג בחוויה הפסיכדלית. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4119
  23. ^ Bion, W. R. (1985). Container and contained. Group relations reader, 2(8), 127-133.‏
  24. ^ Winnicott, D. W., Winnicott, C., Shepherd, R., & Davis, M. (2018). The Mother-Infant Experience of Mutuality: Written in 1969 1. In Psycho-analytic explorations (pp. 251-260). Routledge.‏
  25. ^ שיינפלד, ל' (21 במרץ 2021). ביון, ויניקוט וחומרים משני תודעה: זווית פסיכודינמית על עקרון הסט וסטינג בחוויה הפסיכדלית. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4119
  26. ^ Fadiman, J. (2011). The psychedelic explorer's guide: Safe, therapeutic, and sacred journeys. Simon and Schuster.‏
  27. ^ Oak A, Hanna J, Kaya, et al. (eds) (2015) Manual of psychedelic support. Psychedelic care. Available at: http://psychsitter.com/download-manual/ (accessed 26 October 2016).
  28. ^ Carvalho, M. C., de Sousa, M. P., Frango, P., Dias, P., Carvalho, J., Rodrigues, M., & Rodrigues, T. (2014). Crisis intervention related to the use of psychoactive substances in recreational settings--evaluating the Kosmicare Project at Boom Festival. Current drug abuse reviews, 7(2), 81–100. https://doi.org/10.2174/1874473708666150107115515
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:יסכה221/סט_וסטינג&oldid=39054091"