משתמש:מחמוד מסרי/דפנה אטלס
דפנה אטלס היא פרופסור מן המניין לנוירוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטלס היא בתם של עמנואל צור (צוקרברג) מהטייסים הראשונים בישראל ושל ד"ר מרים צור, רופאה. היא למדה לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בין השנים 1965 ל-1967,[1] תואר שני בביופיזיקה במכון ויצמן בשנת 1969 ודוקטורט בביופיזיקה מהמכון בשנת 1974 בהנחיית פרופ' אריה ברגר.[1] לאטלס שני בנים, רועי ועדי.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- .B.Sc כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים-(1965-1967)
- .M.Sc נושא עבודת המחקר היה : הכנה ואפיון של נגזרות לא מסיסות של סובטיליזין קרלסברג, עבודת המאסטר בוצעה במחלקה לביופיסיקה מכון ויצמן למדעי החיים-(1969)
- .Ph.D נושא עבודת המחקר היה : "מיפוי של האתר הפעיל של האנזים הפרוטאוליטי, אלסטז" העבודה בוצעה במחלקה לביופיסיקה, בהנחיית פרופ 'אריה ברגר בבית הספר לתלמידי מחקר ע"ש פיינברג במכון ויצמן למדע-(1974)
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1974–1975 עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, בשנת 1978 מונתה למרצה, בשנת 1982 מונתה לפרופסור חבר במחלקה לביולוגיה כימית ובשנת 1990 לפרופסור מן המניין.
אטלס ביצעה מחקרים על חומרים שלוכדים רדיקלים חופשיים ומנטרלים אותם,[2] בהם מוליקולה חדשה (NAC-amide).(AD4=NACA) [2]בשנת 2002 הקימה את חברת "Novia pharmaceutical Ltd", שעוסקת בפיתוח תרופות למחלת אלצהיימר ולמחלת פרקינסון. בנוסף, היא חוקרת את תעלות סידן, ואת המנגנון הביוכימי שמביא לשחרור של נוירוטרנסמיטורים.[3] בשנת 2016 תכננה ופיתחה נגנרת של לבודופא, דופאמיד (LDA) שנמצאת בפיתוח בחברת נוירודרם, רחובות.
מינויים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינויים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדענית (מרצה), המחלקה לביופיסיקה במכון ויצמן למדע. ב-1975 החלה תוכנית פוסט-דוקטורט עם פרופסור אלכס לויצקי-האוניברסיטה העברית בירושלים.-(1974-1975).
- עמית מחקר של ליידי דייוויס (מלגות פוסט-דוקטורט) באוניברסיטה העברית בירושלים.-(1975-1977)
- חוקר ב' המחלקה ביולוגית כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.(1977)
- עמית מחקר (מרצה בכיר), המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים.(1978-1982)
- פרופסור חבר לנוירוכימיה, המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים.-(1982)
- פרופסור לנוירוכימיה, המחלקה לכימיה ביולוגית, האוניברסיטה העברית בירושלים.-(1990)
מינויים זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלגת עמית EMBO לטווח קצר עם עם ד"ר JP.Changeaux (מכון פסטר בפריז).-(1976)
- עמית פוגארטי בינלאומי עם Dr. John Daly ו Dr. Marshall Nirenberg -המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), בת'סדה, מרילנד.-(1979-1980)
- מדען אורח ב אוניברסיטת ניס עם Dr. Michel. Lazdunski [4] (EMBO, מלגה לטווח קצר).-(1981)
- מלגת בינלאומית ע"ש אלינור רוזוולט האמריקנית לסרטן.-(1984-1985)
- מדענית אורח ב NIH עם ד"ר מ.גוטסמן (Dr. M. Gottesman) וד"ר אירה פסטאן (Dr. Ira Pastan) .[5] (1984-1985)
- מדענית אורח במחלקה של Molecular & Cell Biology ב אוניברסיטת קליפורניה בברקלי.-(1994)[6]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס על הישגים בלימודי תואר שני.-(1969)
- עמית כבוד של האגודה האמריקאית של אוניברסיטת 'נשים'. (1979-1980).
- פרס א.ד. ברגמן על הישגים מדעיים.-(1980-1981).
- גזבר האגודה הישראלית לביוכימיה.-(1984-1985).
- חבר נבחר במרכז נוירוביולוגיה תאית ומולקולרית של אוטו לוי.-(1988).
- ראש ועדת ההוראה במחלקה לכימיה ביולוגית.-(1990).
- פרס דוד ויגאם.-(1995).
- פרס החדשנות קיי לפיתוח תרופה חדשה (Dopa-ethylester) לטיפול של מחלת פרקינסון.-(1996).
- פרס החדשנות קיי לפיתוח תרופה חדשה NACA) AD4) לטיפול במחלת הנוירודגנרטיביות,(2009)
דפנה והספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהתחביבים של דפנה : כדורסל (מכבי תל אביב ישראל ונבחרת ישראל) וטֶנִיס-משחקת טניס בזמן הפנוי[7] תמיד חשבה שספורט זה דבר הכרחי לחיים שלמים. היא תמיד אמרה: 'אם את לא עושה ספורט, אז כלום לא שווה'"[4]. היא מנחילה את חשיבות העניין לילדיה ולסטודנטים שהיא מלמדת. "אני חושבת שלהתעמלות יש השפעה על המוח כשמתאמנים באופן קבוע הדם מגיע למקומות שללא תנועה כלל לא מגיע אליהם. מעבר לכך, אם לא מתמידים בזה מגיל צעיר, הגוף מתבגר לא יפה, ובגיל הנ"ל לא חושבים מספיק קדימה",[4] .
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נוירוכימיה.
- אוניברסיטה העברית בירושלים.
- ביופיזיקה.
- מכון ויצמן.
- רדיקלים חופשיים ,
- מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון.
- כימיה ביולוגית.
- מולקולה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר אישי של פרופ ' דפני אטלס
- רוני דורי,לא יכולה בלי זה, הארץ, חשיבות הספורט לדפנה,23.12.2007
- דפנה אטלס פרופסור לנוירוביולוגיה ונוירוכימיה באוניברסיטה העברית
- הרדיקלים כבר לא חופשיים
- נשים ומדעים
- מינון יחיד מגן על תפקוד קוגניטיבי לאחר פגיעה קלה במוח טראומטי
- מנה בודדת של פפטיד חדש מגן על תפקוד קוגנטיבי לאחר פגיעה קלה במוח טראומטי (mTBI)
- מולקולה חדשה מגינה על המוח מפני השפעות מזיקות הקשורות לסוכרת וסוכר בדם-2014
- Thioredoxin-Mimetic Peptide CB3 Lowers MAPKinase Activity in the Zucker Rat Brain-2014
- אשת השנה-(29).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יניב מגל, דפנה אטלס פרופסור לנוירוביולוגיה ונוירוכימיה באוניברסיטה העברית, באתר גלובס, 06/10/2008
- ^ 1 2 חדשות המדע, הרדיקלים כבר לא חופשיים, באתר science, 04.07.04
- ^ אוניברסיטת של ירושלים, נשים ומדעים, ישראל: פרופ 'דפני אטלס מפתחת מולקולות להפחתת הסיכון לאלצהיימר בחולי סוכרת, באתר המגזין של מחקר, חדשנות, תעשייה ושיתופי פעולה בינלאומיים, חודש ינואר, 28 2014
- ^ 1 2 3 רוני דורי, לא יכולה בלי זה, באתר הארץ, חשיבות הספורט לדפנה,23 בדצמבר 2007
- ^ מינויים זרים-דפנה
- ^ האוניברסיטה העברית בירושלים, מנה בודדת של פפטיד חדש מגן על תפקוד קוגנטיבי לאחר פגיעה קלה במוח טראומטי (mTBI), 11 יולי
- ^ דפנה אטלס, תחביבים של אטלס, באתר אישי -דפנה אטלס, 20 אוקטובר 2004