לדלג לתוכן

עמנואל צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל צור
לידה 22 במרץ 1911
גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1991 (בגיל 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה עמנואל צוקברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים דפנה אטלס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמנואל מילק צור (צוקרברג; 22 במרץ 1911 – 13 באפריל 1991) היה מראשוני הטייסים בארץ ישראל, מדריך הטיסה המקצועי הראשון בארץ ישראל, שליח רכש של חיל האוויר הישראלי בבריטניה, מנהלו הראשון של נמל התעופה בן-גוריון, מחבר חוקת הטיס בישראל ועוד.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צור במרכז, בקרב חניכיו לקורס הטיס הראשון באפיקים, יולי 1939

עמנואל נולד בגליציה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, לוילהלם ואנה, משפחה מבוססת בעלת בארות נפט. בגיל 14 הלך לצלם מטוס פולני שנחת בקרבתו, והטייס לקח אותו לטיסה במטוס, טיסה ששינתה את חייו. בשנות השלושים נשלח על ידי זאב ז'בוטינסקי לפריז כנציג ארץ ישראל ללמודי אווירונאוטיקה. יחד עמו למדו אווירונאוטיקה גם מרסל דאסו (מייסד מפעל דאסו תעופה, שייצר מאוחר יותר את המיראז') ואנטואן דה סנט-אכזופרי (מחבר הספר הנסיך הקטן). במהלך לימודיו קיבל רישיון טיס פרטי.

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל לייסד את ענף התעופה העברי. עמנואל צור הפך למדריך הטיסה הראשי של ההגנה ומחלקת הטיס של הפלמ"ח. קורס הטיס הראשון של חברת אווירון הועבר על ידי צור וארנסט רפופורט, והשתתפו בו תשעה חניכים. הזוג הדריך גם את קורס הטיס הראשון של הפלמ"ח שנערך בשדה התעופה של חיל האוויר הבריטי ברמלה בשנת 1943.

מסעות הרכש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1947 החליטו המעצמות על אמברגו נשק על המזרח התיכון. חיל האוויר הישראלי, שהיה עדיין בחיתוליו, נזקק נואשות להגדלת צי המטוסים שלו (12 בסך הכל). שליח הרכש של חיל האוויר בבריטניה היה עמנואל צור. על מנת לקנות מטוסים בבריטניה ולהבריחם לישראל, היה על צור להיעזר בשירותיהם של אנשי העולם התחתון בלונדון. את המטוס הראשון שקנה מהם, "דראגון ראפיד", הטיס בעצמו כאשר במטוס נכחו גם שני המוכרים. כדי להגיע לישראל, נעשו מספר חניות ביניים. הראשונה שבהן הייתה בפריז והאחרונה הייתה בניקוסיה. ניווט המטוס לישראל נעשה באמצעות מפה ומצפן בלבד. בהגיעם לישראל, חזרו שני המלווים של צור לאנגליה. בצורה דומה הצליח צור להבריח לישראל עוד מספר מטוסים.

מבצע הרכש המרשים ביותר של צור התבצע ביוני 1948. אחד מאנשי הקשר של צור בבריטניה סיפר לו על אספן שהציע 12 מפציצי בריסטול בופייטר במחיר של 1500 ליש"ט ליחידה. המטוסים הוצעו כגרוטאות לפירוק מעודפי חיל האוויר המלכותי הבריטי (RAF). בשלב הזה הסקוטלנד יארד, הבולשת הלונדונית, כבר הייתה ערה לפעולותיו של צור ועקבה אחריו. על מנת לבדוק את המטוסים שהוצעו למכירה, יצא צור בטיסה מצרפת לבריטניה במטוס קל בגובה נמוך, כדי לחמוק מן המכ"ם הבריטי. לאחר בדיקת הסחורה התברר לו שרק שישה מטוסים היו במצב שהצדיק שיפוץ.

לצורך הברחת המטוסים, יצר צור סיפור כיסוי שבמרכזו חברת הפקות פיקטיבית. לצורך כך הוא איתר את טרי פרנפילד, ששירת כטייס של ה-RAF במלחמת העולם השנייה אשר היה נשוי ליהודיה, ונרתם לעניין. החברה נרשמה על שמו של פרנפילד תחת השם "Air Pilot Film Company", והצהירה על כוונתה להפיק סרט קולנוע אודות טייסי הקרב הניו זילנדיים ב-RAF, ואף שכרה עשרות שחקנים, ניצבים וצוותי טכניים כדי לשוות למבצע חזות אמינה.

המפיקים השיגו אישור טיסה לסקוטלנד בטענה כי נופיה מתאימים לצילומי החוץ, וב-30 ביולי 1948, במהלך צילום סצנה בשדה התעופה, המריאו ארבעה מטוסים ופנו דרומה לכיוון ישראל. באיחור מתוכנן מראש, הושהה הדיווח על ההמראה למגדל הפיקוח בסקוטלנד בשלוש שעות. הודות לעיכוב זה, הגיעו המטוסים לתחנת הביניים הראשונה באז'אקסיו שבקורסיקה בטרם נודעה היעלמותם לרשויות הבריטיות. לאחר חנייה נוספת ביוגוסלביה, נחתו המטוסים בבסיס תל נוף ושובצו במערך טייסת 103.

בין המטוסים שצור הבריח לישראל הוא המיילס 57 איירואן, אותו קנה ב-3,500 ליש"ט. בסך הכל, עלה בידו של צור להבריח לישראל 18 מטוסים, שהיוו חיזוק משמעותי לכוחו של חיל האוויר הישראלי בראשית דרכו. פעולותיו של צור היו חלק ממאמצי בניין הכוח של מדינת ישראל הצעירה תחת מגבלות האמברגו. מאמצים דומים נעשו גם על ידי אל שווימר ברכישת המטוסים בארצות הברית, וכן במבצע להשגת טנקי הקרומוול, וביוזמות רכש חשאיות נוספות.

פועלו בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחזר לישראל בשנת 1948 לאחר סיום מסעות הרכש שלו, מונה למנהל שדה התעופה לוד[1], לו תרם רבות. הוא אף ערך את הטקס הרשמי לפתיחת שדה התעופה, בו נאם שר התחבורה דוד רמז[2].

בשנת 1955 נשלח יחד עם יואל פלגי לחקור את נסיבות הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה.

בשנת 1957 הקים את חברת התעופה אויתור, לטיסות פנים בישראל.

בשנות ה-70 השתתף בפיתוח מטוס המנהלים ווסטווינד של התעשייה האווירית לישראל.

עמנואל צור היה נשוי לד"ר מרים צור, רופאת ילדים. אחיו הצעיר צבי צור היה ממייסדי מכתשים אגן תעשיות. בתו היא פרופ' דפנה אטלס מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמנואל צור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]