משתמש:סוניה ס/Sandbox1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטליגנציה רגשית הנה מונח מתחום הפסיכולוגיה המתייחס ליכולת או מיומנות האדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במאה ה – 19 חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים באינטליגנציה האנושית ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד ת'ורנדייק (1920) הציג את מושג "האינטליגנציה החברתית" אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים [1] ב-1940, דיוויד וקסלר התיחס להשפעת הגורמים הלא-קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. תאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גארדנר (1975) כללה את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי [2].

הטבעת המונח "אינטליגנציה רגשית" בספרות המדעית מיוחסת למאמרם של הפסיכולוגים ג'ון מאייר ופיטר סאלוביי שיצא לאור בשנת 1990 [3]. מחקרם בחן את ההבדלים בין אנשים שונים ביכולת לזהות את הרגשותיהם ואת רגשות האחר ולהתגבר על בעיות רגשיות. עבודתם של מאייר וסאלוביי הייתה עבודת מחקר אקדמית ולא זכתה לפרסום רב מעבר לגבולות קהילת המחקר האקדמי, אולם פרסום ספרו של דניאל גולמן(1995) [4] העלה את המושג על סדר היום הציבורי. ספרו של גולמן היה לרב מכר והפך את המושג "אינטליגנציה רגשית" לנחלת הכלל.

הגדרת אינטליגנציה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח התפתח מתוך גישות תאורטיות שונות וזכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות, דבר שגרם ללא מעט בלבול בנוגע למשמעות המושג ואפשרויות היישום שלו. ניתן להצביע כיום על 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המודל שהוצע ע"י מאייר וסאלובי, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי האינטליגנציה והרגשות. המודל מתייחס לרגשות כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה החברתית[5]. עפ"י מודל זה אינטליגנציה רגשית מוגדרת כ"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית" [6].המודל מציע כי אינטליגנציה רגשית מורכבת מ – 4 יכולות מובחנות:

  1. תפיסת רגשות – ההיבט הבסיסי ביותר המאפשר עיבוד מידע רגשי. זהי היכולת לזהות ולפענח רגשות בהבעות פנים, תמונות, קולות וחפצים.
  2. שימוש ברגשות- היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות.
  3. הבנת רגשות וידע רגשי – יכולת להבין את "שפת הרגש" וקשרים מורכבים בין רגשות שונים, להבחין בדקויות כגון ההבדל בין שמח לנלהב, לזהות ולתאר את התפתחות הרגשות במהלך הזמן, כמו למשל כיצד הלם יכול להפוך לצער ואבל.
  4. ניהול רגשות – היכולת לויסות רגשי של עצמנו ושל אחרים.

בבסיס המודל של סאלוביי ומאייר עומדת ההנחה שאינטליגנציה רגשית צריכה להיות חלק ממערך האינטליגנציות המסורתי. לפיכך מדידת אינטליגנציה רגשית עפ"י המודל מתבססת על מדדי ביצוע או יכולת בדומה למדידת אינטליגנציה מרחבית או כמותית. החוקרים פיתחו כלי מדידה מבוסס ביצוע –Mayer-Salovey-Caruso Emotional Intelligence Test) MSCEIT)[5]. ה –MSCEIT הוא סוללת מבחנים בת 40 דקות, המניבה ציונים בכל אחד מ- 4 המרכיבים של המודל וציון כללי. מבחן זה שואף להתגבר על הבעייתיות של מדדי דיווח עצמי, בכך שהוא מציג בעיות רגשיות שהנבדק מתבקש לפתור ולא מסמך על אינטרוספקציה בלבד.


אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר משנת 2000, פטרידס ופרנהם[7] הציעו הבחנה עקרונית בין מודל היכולות למודל התכונות. אינטליגנציה רגשית תכונתית (המכונה גם חוללות עצמית רגשית (emotional self-efficacy) מוגדרת כמכלול של נטיות התנהגות ותפיסות עצמיות אודות היכולת לזהות, לעבד ולעשות שימוש במידע רגשי. המודל משייך את חקר האינטליגנציה הרגשית תכונתית למחקר על אישיות (להבדיל מאינטליגנציה) [8].

עפ"י מודל זה, אינטליגנציה רגשית היא פוטנציאל התנהגות שלא תמיד מתממש ברגע המדידה. לכן שיטת המדידה המוצעת היא שאלוני דיווח עצמי (בניגוד למודל היכולות ששואף למדוד את הביטוי בפועל של נטיות התנהגות). במהלך הזמן פותחו מבחני דיווח עצמי רבים, בין היתר שאלון ה- TEIQue (Trait Emotional Intelligence Questionnaire) שהוצע כאופרציונליזציה למודל של פטרידס ופרנהם[9]. השאלון מורכב מ- 15 תתי סולמות המאורגנים תחת ארבעה גורמים: רווחה אישית, שליטה עצמית, אמוציונאליות וחברותיות. מחקר שפורסם לאחרונה בחן את תכונותיו הפסיכומטריות של המבחן בקרב אוכלוסייה צרפתית, ומצא קשר בין ציוני המבחן לממדי אישיות- אופטימיות, פתיחות, מוכוונות)[10].

מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודלים המעורבים מגדירים את המושג הן כיכולת קוגניטיבית והן כתכונת אישיות. מודל האינטליגנציה רגשית – חברתית של ראובן בר און מגדיר אינטליגנציה רגשית- חברתית כ"מכלול תכונות רגשיות וחברתיות הקובעות באיזו אפקטיביות אנו מבינים את עצמנו ואחרים, מביעים את עצמנו, מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם הדרישות היומיום[11]. המודל מציע 5 גורמי על: כישורים תוך אישיים (כגון הערכה עצמית, מודעות רגשית, אסרטיביות)[12], כישורים בין אישיים (אמפתיה, אחריות חברתית), סתלגנות (התאמה למציאות, גמישות), ניהול לחצים ומרכיבי מצב רוח כלליים (אופטימיות, אושר).

בר און סבור כי אינטליגנציה רגשית מתפתחת במהלך הזמן, וניתן לשפרה באמצעות אימון מתאים[11]. עפ"י המודל, אנשים בעלי מנת משכל רגשית גבוהה יצליחו להתמודד טוב יותר עם דרישות ולחצי הסביבה, מכיוון שאינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית תורמות באופן שווה לאינטליגנציה הכללית של האדם, שיכולה להצביע על פוטנציאל ההצלחה בחיים[11]. בר און פיתח את מדד האינטליגנציה הרגשית הראשון שעשה שימוש במונח "מנת משכל רגשית" (Emotional Quotient). המדד נקרא Emotional Quotient Inventory (EQ-i; Bar-On, 1997). זהו מדד דיווח עצמי המעריך את 5 המרכיבים שהוצעו על ידי המודל התאורטי. עפ"י בר און, מטרת המבחן אינה למדוד תכונות אישיות או יכולת קוגניטיבית, אלא להעריך את יכולתו של האדם להתמודדות מוצלחת עם דרישות הסביבה.

מודל מעורב נוסף הוא מודל האינטליגנציה הרגשית כמיומנות של דניאל גולמן. ב-1998 גולמן פרסם ספר נוסף, בו הציע מודל אינטליגנציה רגשית שנוצר על מנת לנסות לנבא אפקטיביות והצלחה אישית במקומות עבודה ובארגונים[13]. המודל מבוסס על מספר מיומנויות שזוהו במחקריו כמאפיינים את העובדים המצליחים ביותר. כיום המודל מציע 4 ממדים: מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול יחסים. לפי גולמן כל אחת מהמיומנויות הרגשיות מהוה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות חיוניות בארגון. אלו מיומנויות נלמדות ולא מולדות, שניתן לטפח ולפתח [14].

על פי השקפתו של גולמן, המיומנויות הללו קשורות אחת לשנייה באופן היררכי: יש צורך ביכולת לזהות רגשות על מנת להשיג שליטה רגשית. אחד האספקטים של שליטה רגשית הוא היכולת להגיע למצב רגשי המעודד דחף להישגיות. שלוש היכולות הללו, כשהן מכוונות כלפי אנשים אחרים, מאפשרות להשפיע באופן חיובי על רגשות הזולת, וכל ארבע היכולות מגבירות את היכולת לפתח ולשמור על מערכת יחסים בין אישית. על מנת להעריך את המיומנויות נעשה שימוש במתודולוגיית 360 ודיווחים עצמיים, ופותח כלי מדידה – (Emotional Competence Inventory 2.0 (ECI, שנועד למקומות עבודה וארגונים. כלי מדידה זה מכיל שני סוגי הערכה אפשריים: דיווח עצמי והערכה על ידי מדרג חיצוני כגון עמיתים או מנהלים. המבחן מודד 20 מיומנויות, המאורגנות בהתאם ל- 4 הממדים שהמודל מציע. ציינון המבחן מניב 2 דירוגים לכל מיומנות – דירוג עצמי ודירוג על ידי אחרים[14].

ביקורות על המושג, מדידתו והיישום שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת מגיעה משני מקורות עיקריים: ביקורת אקדמית על מונח האינטליגנציה הרגשית בכלל ואופן הגדרתו, וביקורת על התפיסה הפופולרית של אינטליגנציה רגשית, כפי שהיא התפתחה מתוך ספריו של דניאל גולמן.

  • נטען כי הגדרת המושג לוקה בחוסר יציבות, ממשיכה לעבור שינויים והרחבות לעתים תכופות, וכתוצאה מכך היא מכילה מרכיבים רבים ושונים מכדי שניתן יהיה לכללם תחת מסגרת תאורטית אחת. לוק (2005)[15]מזכיר חלק ממרכיבי ההגדרות השונות, כעדות לכך שלא ניתן למצוא להם מכנה משותף: אינטרוספקציה, הבעה רגשית, תקשורת לא מילולית, ויסות עצמי, תכנון, הפניית קשב. חילוקי הדעות באשר למהות המושג הביאו את לוק לטעון כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה. [15].
  • ביקורת נוספת מתייחסת להטיה התרבותית הנובעת מעצם הגדרת המושג, בייחוד זו של גולמן. הוא מגדיר בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה כאדם המתנהג בהתאם לערכים ולנורמות המקובלות בחברה המערבית. בתוך כך, הוא מייחס חשיבות רבה לערכים כמו הישגיות שהם בעלי חשיבות שונה בתרבות המערבית מאשר בתרבויות אחרות.
  • סוגיות מדידה - אחת הביקורות מופנית כנגד המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר ואין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה שימוש בדירוגי מומחים ובהסכמה בין מדרגים כקריטריון לתשובה טובה. נטען כי כתוצאה משיטת ציינון זו, ייתכן שהמבחן מודד קונפורמיות ולא אינטליגנציה רגשית [16]. ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים ידע על רגשות אך לא את היכולת עצמה [17]. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח על ההתנהגות המתאימה למצב מסוים, אין פירוש הדבר כי הוא אכן יוכל ליישם ידע זה במציאות. קולות אחרים הושמעו כנגד רגישותם של מדדי הדיווח העצמי להטיית רצייה חברתית, קרי דפוס תשובה בו הנבחן מנסה באופן שיטתי להציג עצמו באור חיובי[18]. נמצא כי הטיה זו מזהמת את התשובות בשאלוני אישיות [19], ולמעשה מתווכת את הקשרים בין מדדים שונים.
  • ביקורות רבות הופנו על ידי הקהיליה המדעית לפרשנות הפופולרית המקודמת על-ידי גולמן וגורמים מסחריים אחרים. בעוד שה"זרם האקדמי" נזהר בהסקת מסקנות אודות כוחה הניבויי של האינטליגנציה הרגשית, ב"זרם המסחרי" נטענו טענות רבות שאינן מגובות על-ידי מחקרים מדעיים[20]. לדוגמה , בספרו מ-1998 גולמן טוען כי "המנהיגים האפקטיביים ביותר דומים במובן חשוב אחד: כולם בעלי רמה גבוהה של מה שמכונה אינטליגנציה רגשית... אינטליגנציה רגשית היא תנאי בל יעבור למנהיגות." לאנדי (2005) מזכיר כי הנתונים הגולמיים עליהם מתבססות טענות אלו מוחזקים במאגרי פרטיים ואינם נגישים לחוקרים בלתי תלויים לצורך ניתוח ושחזור הממצאים, לפיכך לא ניתן לאושש את אמינות ההכרזות הנעשות על בסיסם[20]. למעשה עפ"י לאנדי (2005) טרם הוכח כי לאינטליגנציה רגשית יכולת ניבוי להצלחה בלימודים ובעבודה, מעבר לניבוי שניתן להשיג כבר באמצעות מבחני IQ ומבחני אישיות.

סימוכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thorndike, R.K. (1920). "Intelligence and Its Uses", Harper's Magazine 140, 227-335.
  2. ^ Smith, M. K. (2002) "Howard Gardner and multiple intelligences", the encyclopedia of informal education, Downloaded from http://www.infed.org/thinkers/gardner.htm on October 31, 2005.
  3. ^ Salovey, P. & Mayer, J.D. (1990) "Emotional intelligence" Imagination, Cognition, and Personality, 9, 185-211
  4. ^ Goleman, D. (1995). Emotional intelligence. New York: Bantam Books
  5. ^ 1 2 Salovey P and Grewal D (2005) The Science of Emotional Intelligence. Current directions in psychological science, Volume14 -6
  6. ^ Salovey P and Grewal D (2005)[ research.yale.edu/heblab/pub_pdf/pub68_SaloveyGrewal2005_scienceofEI.pdf "The Science of Emotional Intelligence."] Current directions in psychological science, Volume14 -6
  7. ^ Petrides, K. V. & Furnham, A. (2000a). On the dimensional structure of emotional intelligence. Personality and Individual Differences, 29, 313-320
  8. ^ Petrides, K. V. & Furnham, A. (2001). " Trait emotional intelligence: Psychometric investigation with reference to established trait taxonomies." European Journal of Personality, 15, 425-448
  9. ^ Petrides, K. V., & Furnham, A. (2003). Trait emotional intelligence: behavioral validation in two studies of emotion recognition and reactivity to mood induction. European Journal of Personality, 17, 39–75
  10. ^ Leroy, Luminet, Mikolajczak and Roy (2007). Psychometric Properties of the Trait Emotional Intelligence Questionnaire: Factor Structure, Reliability, Construct, and Incremental Validity in a French-Speaking Population. Journal of Personality Assessment, 88(3), 338–353
  11. ^ 1 2 3 Bar-On, R. (2006). The Bar-On model of emotional-social intelligence (ESI). Psicothema, 18 , supl., 13-25.
  12. ^ Bar-On, R. (1997). The Emotional Quotient Inventory (EQ-i): a test of emotional intelligence. Toronto: Multi-Health Systems.
  13. ^ Goleman, D. (1998). Working with emotional intelligence. New York: Bantam Books
  14. ^ 1 2 Boyatzis, R., Goleman, D., & Rhee, K. (2000). Clustering competence in emotional intelligence: insights from the emotional competence inventory (ECI). In R. Bar-On & J.D.A. Parker (eds.): Handbook of emotional intelligence (pp. 343-362). San Francisco: Jossey-Bass.
  15. ^ 1 2 Locke, E.A. (2005). Why emotional intelligence is an invalid concept. Journal of Organizational Behavior, 26, 425-431.
  16. ^ Roberts, R. D., Zeidner, M., & Matthews, G. (2001). Does emotional intelligence meet traditional standards for an intelligence? Some new data and conclusions. Emotion, 1, 196–231
  17. ^ Brody, N. (2004). What cognitive intelligence is and what emotional intelligence is not. Psychological Inquiry, 15, 234-238.
  18. ^ Paulhus, D.L. (2002). Socially desirable responding: The evolution of a construct. In H. Braun, D. N. Jackson, & D.E. Wiley (Eds.), The role of constructs in psychological and educational measurement (pp.67-88). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
  19. ^ Holtgraves, T. M. (2004). Social desirability and self-reports: Testing models of socially desirable responding. Personality and Social Psychology Bulletin. 30, 161-172.
  20. ^ 1 2 Landy, F.J. (2005). Some historical and scientific issues related to research on emotional intelligence. Journal of Organizational Behavior, 26, 411-424.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:רגשות]] [[קטגוריה:אינטליגנציה רגשית]] [[קטגוריה:התיאוריות והמחקר האקדמי - ברמת אנשים וקבוצות - מושגים]]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:סוניה_ס/Sandbox1&oldid=24761116"