לדלג לתוכן

משתמש:Meni yuzevich/שלמה חיים קסלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על Meni yuzevich. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה ציבורית על Meni yuzevich. אתם מוזמנים להשתתף בעריכתה.


דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלמה חיים קסלמן 1894 - 1971 היה המשפיע החב"די המרכזי בישראל. רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ' באלול ה'תרנ"ד - 1894, בעיר ז'יטומיר שבאוקראינה. ליום טוב מחסידי קודינוב וליהודית. בשנת ה'תרס"ט - 1909 ביקר לראשונה את האדמו"ר מחב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון בליובאוויטש, ונתקבל ללימודים בישיבת תומכי תמימים בעיר. באותה שנה הוחלט על הקמת סניף נוסף של הישיבה בשצ'דרין, בשנת עת"ר עבר לישיבת תומכי תמימים בשצ'דרין עם קבוצת תלמידים צעירים, שם למד אצל המשפיע הרב שאול בער זיסלין. כשגדל יותר חזר ללמוד בישיבה בליובאוויטש. בשנת ה'תרע"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בקרמנצ'וג. בראשית שנת ה'תרע"ט התחיל ללמד חסידות לתלמידים צעירים בהוראת המשגיח ר' שילם קוראטין. בתחילת קיץ ה'תר"פ מונה בהוראת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון למשפיע בישיבת חב"ד ברוסטוב, בתפקיד זה כיהן בתקופת נישואיו בשנת ה'תרפ"א. בקיץ ה'תרפ"א לאחר שנסגרה הישיבה על ידי השלטונות הקומוניסטים עבר לסניף הישיבה בפולטבה.

בתחילת החורף ה'תרפ"ב שלח אותו האדמו"ר לכהן כמשפיע בעיר פולוצק. שם נולדו לו בניו התאומים שלום דובער וזאב וואלף. בתפקיד זה כיהן עד שנת ה'תרפ"ט כשנשלח לכלא והוצרך לגלות לעיר פולטבה למשך שלש שנים עד קיץ ה'תרצ"ב. אחר כך התגורר כשלש שנים במלחובקה ואחר כך לתקופות קצרות במז'ייסק ובפרלובקה ובעוד מקומות באזור מוסקבה מחמת המעקבים והרדיפות של הק.ג.ב. אחריו עד תקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת ה'תש"ב מחמת אימת הנאצים שהתקרבו למוסקבה הצליח לברוח עם בני משפחתו לעבר אוזבקיסטן בעיר טשקנט.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה בשנת ה'תש"ו התחדשו המעקבים של הק.ג.ב. אחרי חסידי חב"ד, נאלץ לעבור לעיר לבוב [בעקבות חתימת הסכם בין ממשלות ברית המועצות ופולין שאיפשר לכל נתיני פולין שברחו לברית המועצות לשוב לפולין, הוקם בעיר לבוב ועד חב"די מחתרתי שעסק בזיוף מסמכים ודרכונים פולניים עבור חסידי חב"ד שרצו להמלט מברית המועצות] לתקופה קצרה, ובתחילת כסליו ה'תש"ז הצליחו אשתו וילדיו לעזוב את ברית המועצות, בתור פליטים פולניים. כעבור שבועיים הצליח גם הוא לצאת.

לאחר טלטולים שונים בערי פולין עבר לאוסטריה שם שהה במחנה פליטים בהאליין ליד העיר זלצבורג שם הקים ישיבה. בסוף קיץ תש"ז עבר לפריז, אז התבקש לכהן כהמשפיע בישיבת תומכי תמימים שהוקמה בברינואה.

בשנת ה'תש"ט - 1949, עלה לישראל בהוראת האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. אחר תקופה מונה על ידי האדמו"ר למשפיע הישיבה בתל אביב, במקומו של המשפיע ר' חיים שאול ברוק. בקיץ ה'תשי"א עבר עם הישיבה מתל אביב ללוד בהוראת הרבי מליובאוויטש עד שנת ה'תשכ"ג. אז עבר יחד עם הישיבה לכפר חב"ד.

בתפקיד משפיע הישיבה בכפר חב"ד כיהן עד לפטירתו בי"ט באייר ה'תשל"א - 1971. את מקומו כמשפיע בישיבה תפס הרב מנחם מנדל פוטרפס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן". כתב: הרב ישראל אלפנביין. תשע"ג 2013.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:יהודים סובייטים קטגוריה:משפיעים חב"דים קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים