לדלג לתוכן

משתמש:Naveh1943/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Naveh1943.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Naveh1943.

השבועון "החיים הללו שבועון ארץ-ישראלי מצויר" יצא לאור בתל אביב בתקופה שבין ספטמבר 1935 ואוקטובר 1936.

מטרת העיתון הייתה להעביר את סגנון העיתונות האירופאית שקדמה למלחמת העולם השנייה לאווירה החלוצית של ארץ-ישראל, לעדכן את הציבור בנעשה בעולם אבל גם להתריע על עליית הנאציזם והאנטישמיות בעיקר בגרמניה של שנות השלושים. להכיר לקוראיו- מעמד הביניים העירוני - את קשיי הקליטה של העולים והחלוצים, את העבודה והחינוך של שכבות המצוקה .העורך הראשי היה משה ליבר או בשם העט שלו: בן-זאב ליבר. ואחריו א.ג סלומון. העיתון התקיים מהכנסות ממכירות ופרסומות בלבד וללא כל תמיכה מהארגונים או המפלגות שכל אחת מהן פרסמה עיתון משלה:[1] ונסגר ביולי 1936.

על השבועון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבועון היה בבעלות פרטית של שלושה משקיעים: משה ליבר (בן-זאב ליבר) סאלו בומס וארון פרידלר. במקביל הקימו השלושה הוצאה לאור בשם "תבל הוצאת ספרים ועיתונים בע"מ " ששכנה ברחוב פיירברג 22, בתל-אביב. ההשקעה הראשונית היתה 500 לא"י ( לירה ארצישראלית). בהסכם הכתוב בגרמנית סוכם שמשה ליבר יהיה העורך . השבועון היה בלתי תלוי במטרה להציג את תמונת המצב ללא היגררות למאבק הפוליטי והאידיאולוגי בין הזרמים השונים בארץ אבל הציג גם את המשברים והקשיים של עולים וחלוצים בארץ. הכוונה הייתה לכסות את ההשקעה ולהרוויח ממכירה ל מנויים, מכירת גליונות ברחוב, בבתי קפה, בחנויות ומפרסומות. מחיר גליון היה 10 מא"י ( מיל ארץ ישראל).

השבועון הודפס ב"הוצאת ארץ ישראל בע"מ" תל-אביב". העורך היה משה ליבר בשם העט "בן זאב ליבר". בעל העיתון היה סאלו בומס. אחראי ( מנכ"ל) היה נ. שפר ובהמשך ארנסט קלימובסקי. , גיליון ראשון של השבועון הופץ בתל אביב בראש השנה תרצ"ו, 27 בספטמבר 1935. במאי 1936 התמנה א. סלומון כעורך.

את התמונות הרבות בכל גליון צילמו לזר דינר, אלפרד ברנהיים, בן גבריאל, לוטה בורכארד, גלעזר ( ארכיון קרן היסוד) ואחרים.

קריקטורות המוקדשות לאירועי הזמן והחברה ציירו ח. ירזונסקי, א.אשר , נח בירזובסקי, יהושע אדרי ואחרים

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הקצרה שבה הופץ העיתון היתה עשירה באירועים מהם קשים כמו המרד הערבי הגדול וההרס וההרג בישוב היהודי, האירועים באירופה ובעיקר בגרמניה[2], המלחמה באתיופיה, אבל גם אירועים מלהיבים כמו המכביה , השקת תחנת הרדיו הישראלית, הקונגרס הציוני הי"ט, הקמת ישובים חדשים, תערוכת יריד המזרח , חנוכת נמל תל-אביב ופריחת התעשיה והחקלאות. השפעת השלטון הבריטי במסגרת המנדט והתארגנות הישוב היהודי[3], כל אלה סוקרו בהרחבה- אך ללא הטייה פוליטית כפי שהייתה העיתונות בישראל בשנים אלה.

בסיס הלקוחות היה המעמד הבינוני שהתבסס בתל אביב במהלך העליה החמישית, שהביאה לישראל מעמד בינוני אירופאי בעיקר מגרמניה והיה צמא לתרבות האירופאית וגם חלוצים שהתחנכו בתנועות הנוער ובאירופה. למעשה המכירות התבססו בעיקר על עולים מאירופה בתל אביב וחיפה .

סגנון ועריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד העורך וכותבי המדורים לא הייתה מערכת עיתון מסודרת, לא תועדו ישיבות לבקרת תכנים. ההנהלה כללה את שלושת המשקיעים והמנכ" ל וכנראה לא התערבה בתכנים ובעריכה. משה ליבר לא היה עיתונאי מקצועי. ההתלהבות , שפע האינפורמציה והמדורים, לא כיסו מחסור בעריכה מקצועית. חלק ניכר מהכתבות נכתבו כנראה על-ידי העורך בשמות עט כמו ד"ר אבק, בן זאב, זר שושנים, ינשוף, בבל, ועוד. משה ליבר שהיה מחזאי ונטה לתיאטרון, שילב סגנון של מחזה - שיח בנושאים שונים ותחת שמות העט המשתנים אבל לא בהכרח תואם לטעם הציבור העברי. אורי קיסרי, כתב טור קבוע וסייע למשה ליבר להנגשה נכונה יותר. במאי 1936 לאחר כישלון כלכלי התמנה א. ג. סלומון כעורך במקומו.

עריכה לפי נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדורים קבועים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרבית הנושאים הקבועים לא היתה כותרת שממתגת את המדור. לאחר מספר גליונות הופיעו כותרות לכפי נושאים. הכיתוב היה צפוף ושולבו בכל עמוד תמונות רבות.

  • חדשות מהעולם ומהארץ: השבועון הציג ידיעות עדכניות בצירוף תמונות רבות מאירועי התקופה בארץ ובעולם. היו בו כתבות וניתוח אירועים פוליטיים - שנכתבו על ידי משה ולדמן; העיתון הציג בכתבות, תצלומים וקריקטורות את עליית הנאצים והסכנה הקיומית ליהודים, את המלחמה האיטלקית האתיופית, מאחורי הקלעים של הקונגרס הציוני הי"ט , סקירת אירועים, אישים חשובים ומדינאים. הוצגו חידושים טכנולוגים כמו הרכבת החשמלית והמצאת הרנטגן ועוד. תמונות מחיי החלוצים, העולים והערבים בארץ ישראל. תמונות וכתבות מהווי הקיבוצים וההתיישבות.[4]. טור קבוע של אורי קיסרי תחת הכותרת "החיים הללו" שניסח את המוטו של הגליון והמשיך לכתוב בשם זה גם כשהעיתון שינה את שמו. מדור "הזמר עברי בארץ ישראל" בעריכת ורדינה שלונסקי כולל גם שירים מקוריים של אביגדור המאירי;י.היילפרין, לוין קיפניס , שאול טשרניחובסקי ומלחינים ארץ ישראלים כמו י. אנגל, ש.רוזבסקי ,מנשה רבינוביץ, י. גורוכוב ואחרים[5]. השירים המקוריים פורסמו עם התווים כמו טנגו תל-אביב ,באלפי ידיים, ושירים ארץ ישראלים עממים, וכללו הסבר ווניתוח הזמר העברי בשם -העט "אפרכסת". את מדור הרדיו כתב א. ל. מרגלית שהרחיב גם בתיאורי טכני של המכשירים ואיכותם.
  • אירועי הספורט תוארו בהרחבה במדור ספורט בשם "שער הספורט" שערך עזרא הויזדורף ותיאר בליווי צילומים את אירועי הספורט בארץ ישראל ובעולם, את המכביה הראשונה, ואת התחרות בין "הפועל" ו"מכבי" שהתלקחה כבר אז. העיתון השתמש במושג רבנאות- במקום המושג אליפות[6].- דוגמה לסגנון העברי הקלסי של שנות ה30. מדור האופנה בשם: " דברי סגולה [ספליאליטטים ] של אופנה" בעריכת פנינה שפר כלל תמונות ואיורים והסברים על האופנה האירופאית המעודכנת; את מדור השח-מט ניהל מ. מרמורש .
נושאים שאינם קבועים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים שונים[7] שתפסו חלק נכבד מהגליונות, לעתים בהמשכים למספר גליונות ובכותרות שונות. מחזות וסיפורים, שהבולט בהם היה מחזה בהמשכים בשם "עולים ויורדים" - רומן מחיי הארץ מאת מ. בר-גיורא; מדור צילום " רשות הדיבור לצלמניה" וגם " מסביב לצלמוניה" שולב כמדור נפרד בחלק מהגיליונות וכלל אסופות של צילומים מחיי הרחוב בתל-אביב לעיתים ללא זיהוי הצלם וללא חתימה. עלו גם קטעי תיאורים ותמונות מהווי החלוצים בארץ ישראל. נושא תיאטרון ותרבות כלל ביקורות על הצגות ועל התיאטראות שפעלו אז בארץ על שחקנים בעולם וכלל גם ומאמרים ,מיניאטורות היסטוריות ,ביקורות ומחזות של בן-זאב ליבר בשמות עט שונים כמו "בבל", " בז"ל " "משה בן זאב", "משה ליבר", " רושם רשומות" ואחרים להם וצורפו קריקטורות ואיורים של ח. ירזונסקי, א. אשר ואחרים. הקולנוע בארץ ובעולם הוצג בכותרת "שער הקולנוע" הופיע בחלק מהגליונות בשם עט " אסטרונום" וכלל תיאור ותמונות של שחקנים ומפיקים וביקורות. נושאי האומנות הוצגו בהרחבה בכמה גליונות כנושאים נפרדים וללא שם מדור, בעריכת א. חלילי ואחרים וכללו מאמרים ותמונות של אומנים בארץ ובעולם: כמו אומנות גזירת נייר של משה רייפר, צילום אמנותי של ש. אלכסנדר. ציורים של הציירים יצחק פרנקל, אריה ליאו פייזק, שמעון הולצמן ועוד בליווי ביקורות וניתוח מאת ד"ר ק. שווארץ,

מאמרים בנושאים שונים

כתבות בנושאים שונים ובשמות כותבים שונים. שהיוו לעתים חלק ניכר מהגליון, כמו "דמויות משיחיות" מאת יוסף קסטיין," דמותו האמיתית של שיילוק "( מאת בן זאב ליבר) שאולי תאמו לטעם הקורא- כפי שהבין אותו העורך.

  • תחרויות נושאות פרסים צילומי ילדים, צוחקים, בוכים. תחרויות אלה היו חלק מהמאמץ השיווקי של שבועון, בנוסף לפרסומות .

אחריתו של השבועון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות העיתון ממכירות ומפרסום חברות ומוצרים, לא כיסו את ההוצאות הגבוהות , שהיה גדוש בתמונות ואיורים. לאחר 30 גליונות, פסק העיתון להופיע ביולי 1936. ב21 באפריל 1936 הודפס גליון בשם " פעם אחת - הוצאה חד-פעמית" שנערך על-ידי שלמה שמידט, והוקדש ל סיקור האבל בתל-אביב לאחר מאורעות תרצ"ו- ( 19 באפריל 1936 ) בתל אביב ויפו.

כבר במאי 1936 , לאחר שהרווחים לא כיסו את ההוצאות, מונה א.ג סלומון כעורך, ב 6 יולי 1936 יצא גליון מספר 30, האחרון . תקופה מסויימת לאחר סגירתו הופץ עיתון בשם " עיתון חדש" ללא הצגת העורך כשאחראי על ההוצאה היה אברהם שרנבך וללא הגרפיקה המקורית של שער העיתון אבל עם אותם התכנים והמדורים.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה גם : היסטוריה של העיתונות בארץ ישראל פרק ב' ויקיפדיה
  2. ^ קציעה טביביאן, עידן האימה והתקווה פרקי הסטוריה לחטיבה העליונה 1870-1970 (עמ' 94-104), באתר https://books.google.co.il/books?id=gKq1EO0k51kC&pg=PA100&dq=%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+1936&hl=iw&newbks=1&newbks_redir=1&sa=X&ved=2ahUKEwiuoaWIueqGAxW6zgIHHd5gBQAQ6AF6BAgHEAI, ‏2001
  3. ^ ה"הגנה" במאורעות 1939-1936, באתר ארגון מורשת ההגנה
  4. ^ כתבות רבות נכתבו ללא שם מקור, נראה שנכתבו עלידי העורך או הועתקו ממקורות אחרים.
  5. ^ נחצ"ה- נחום היימן, תקליטי העמותה שראו אור, באתר העמותה למורשת הזמר העברי
  6. ^ דוד אייגר, אתלטיקה 70: מ"רבנאות" ארץ-ישראל 1935 עד אליפות ישראל 2005 : אנשים, הישגים וחוויות, איגוד האתלטיקה בישראל: איגוד האתלטיקה בישראל, 2006, 2006, עמ' כותרת
  7. ^ במרבית הגליונות ללא כותרת, אלא כחלק מהאירועים בעולם.
  8. ^ גליון מס 10 של עיתון חדש צורף לכרך הכולל את כל גליונות השבועון החיים הללו. אוסף פרטי של ד"ר עמיחי נאוה.