משתמש:Tbrody19/Albanian sworn virgins

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתולה מושבעת ברפשה, הוטי, שבאלבניה, תחילת מאה ה-20

בתולות המושבעות של אלבניה הן נשים שנוטלות נדר של בתוליות ולובשות בגדי גברים כדי לחיות כגברים בחברה הפטריארכלית של אלבניה הצפונית. ב"טאבו" (2002), סדרת הטלוויזיה מאת נשיונל ג'יאוגרפיק, הוערך כי נותרות פחות מ-102 נשים כאלה.[1]

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונחים אחרים לבתולה מושבעת כוללים "בתולה אלבנית" ו"בתולה מוכרזת". באלבנית, ניתן להגיד burrnesha, vajzë e betuar (המונח הנפוץ ביותר היום, המתאר מצב שבו ההורים מחליטים עבור בתם כשהיא ילדה או תינוקת), mashkull (בן-זמננו, בשימוש באזור שקודר), ועוד כמה מילים נרדפות לבתולה - virgjineshë, virgjereshë, verginesa, virgjin, vergjinesha; ובטורקית, sadik, כלומר "ישר, צודק".[2]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת בתולות המושבעות באלבניה התפתח מתוך Kanuni i Lekë Dukagjinit (הקנון של לק דוקג’יני, או "הקאנון" ),[3] מערך של חוקי התנהגות שניסח לק דוקג'יני במאה ה-15, וחל בעיקר על שבטי צפון אלבניה וקוסובו עד המאה ה-20. "הקאנון" אינו מסמך דתי, והוא חל על מגוון קבוצות דת - נוצרים-אורתודוקסים, קתולים ומוסלמים, בין היתר.[4]

"הקאנון" קובע שמשפחות הן פטרילינליות (דפוס ירושה שבו רק הגברים של המשפחה יורשים) ופטרילוקלית (דפוס נישואין שבו האישה הנשואה עוברת לגור אצל המשפחה של בעלה).[5] נשים נחשבות לרכוש המשפחה. לפי חוקי "הקאנון", נשים אינן זוכות לזכויות רבות. אסור להן לעשן, לענוד שעון, להצביע בבחירות מקומיות, לרכוש קרקעות ולעסוק במקצועות מסוימות. בנוסף, הן לא רשאיות להיכנס למוסדות מסוימות.[4] [6]

על התופעה של בתולות מושבעות דווחו לראשונה מיסיונרים, מטיילים, גיאוגרפים ואנתרופולוגים שביקרו בהרי צפון אלבניה במאה ה-19 ובתחילת מאה ה-20.[7] אדית דורהם, שצילמה את התמונה בראש הערך, הייתה בין המבקרים האלה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה יכולה לנטול את הנדר ולהפוך לבתולה מושבעת בכל גיל. לפעמים נשים בוחרות להישבע מתוך רצון אישי ולפעמים מתוך צורך לרצות את הוריהן.[8] כדי להפוך לבתולה מושבעת, אישה נשבעה שלא להינשא ולהתנזר ממין. שבועה זו לא ניתן לבטלה. השבועה מתבצעת בדרך כלל לפני שניים עשרה זקני הכפר או זקני השבט. אחרי השבועה, בתולות מושבעות חיות כגברים והחברה מתייחסת אליהן בהתאם. בדרך כלל אך לא תמיד,[9] אנשים אחרים משתמשים בכינוי גוף זכריים כשמדברים על בטולה מושבעת.[10] אחרי השבועה נשים אלו רשאיות ללבוש בגדי גברים, לקחת שם גברי, לשאת נשק, לעשן, לשתות אלכוהול, לעסוק במקצועות שנחשבים גבריים, לעמוד בראש המשפחה (אם הן גרות עם אחות או אמא, לדוגמא), לנגן, לשיר ולשוחח עם גברים.[6] [7] [9]

בתולה המושבעת נחשבת לתפקיד הטרנסג'נדר הגברי היחידי באירופה שמוגדר באופן פורמלי מבחינת החברה.[11] לפי מרינה וורנר, "המין האמיתי של הבתולה המושבעת לעולם לא יוזכר שוב, לא בנוכחותה ולא מחוץ לה, והעונש לזה הוא מוות".[12] היו מנהגים דומים בכמה חברות עמים ילידים ביבשת אמריקה .[7]

פעם העונש להפרת שבועה זו היה מוות, אבל ספק שעדיין משתמשים בעונש זה.[6] היום הרבה בתולות מושבעות מסרבות להפר את השבועה משום שהפרת השבועה עדיין לא מקובלת בקהילתן.[6] עם זאת, אישה יכולה לבטל את השבועה אם הסיבות שהובילו אותה להישבע לא קיימות יותר.

מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סיבות רבות שאישה תרצה להישבע, ואלה שחקרו את התופעה ציינו מגוון מניעים. אישה אחת סיפרה שהפכה לבתולה מושבעת כדי להישאר עם אבא שלה, ואישה אחרת נשבעת כדי לחיות ולעבוד עם אחותה. היו כאלה שקיוו להימנע מנישואים כפויים ולא רצויים, ואחרות קיוו להימנע מנישואים בכלל. השבועה היוותה עבור נשים פתח מילוט מנישואים מאורגנים - ביטול נישואים בנסיבות אחרות היה עלול לגרור נקמת דם.

שבועה זו הייתה הדרך היחידה שאיפשרה לאישה לרשת רכוש משפחתה. עניין הירושה היה חשוב במיוחד בחברה האלבנית שבה נקמות דם (gjakmarrja) גרמו למותם של גברים רבים, והשאירו משפחות רבות ללא יורשים זכרים. עם זאת, האנתרופולוגית מילדרד דיקמן חושבת שהסבר זה פשטני מדי, ומציינת כי אישה עקרה לא הייתה מספקת יורשים למשפחתה, וגם כי היו כמה משפחות שבהן יותר מבת אחת הפכה לבתולה מושבעת, והיו גם מקרים שבהם הבת נשארה בתולה מושבעת גם אחרי שנולד בן למשפחה.[9]

על פי מרינה וורנר, לפעמים משפחות דרשו מבתם להפוך לבתולה מושבעת כדי להמשיך נקמת דם קיימת. במקרים אלו הבתולה המושבעת הפכה ל"לוחמת מחופשת שמגנה על משפחתה כמו גבר".[12] אם בתולה מושבעת נהרגה בנקמת דם, לצורך חישוב דמי הדם מותה נחשב לחיים מלאים (כמו גבר), ולא למחצית חיים (כמו אישה).[13]

כמו כן, סביר להניח שנשים רבות בחרו להיות בתולות מושבעות כי התפקיד העניק להן חופש רב בתרבות פטרילינלית - תרבות שבה נשים היו מבודדות, נפרדות מגברים, נדרשות להיות בתולות לפני הנישואין ונאמנות לאחרהים, מאורסות בעודן ילדות בנישאוים כפויים, נדרשות להביא ילדים ולגדל אותם ללא הרף ונאלצות תמיד לציית לגברים (במיוחד לבעליהן ואבותיהן) ולסבול התעללות פיזית.[4] [7] [9] [14]

דיקמן מציע שלאמהות היה תפקיד חשוב בשכנוע ילדותן להפוך לבתולות מושבעות. לאלמנה ללא בנים היו אופציות מעטות באלבניה: לחזור לגור עם משפחתה, להישאר במשפחת בעלה המנוח ולעבוד כמשרתת, או להתחתן מחדש. אבל אם היה לה בן, בין אם הוא ביולוגי או לא, היא יכלה להמשיך לגור בביתה עם ילדיה. מארי מצטט עדות של רנה גרמו: "'אם תתחתני אני אהיה לבד, אבל אם תישארי איתי, יהיה לי בן'. כששמעה את המלים האלה, ג'ורדה [הבת] זרקה את הרקמה שלה והפכה לגבר."[9]

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהג נעלם בדלמטיה ובבוסניה, אך עדיין קיים בצפון אלבניה ובמידה פחותה במקדוניה.[7]

הרפובליקה העממית הסוציאליסטית של אלבניה לא עודדה נשים להפוך לבתולות מושבעות. נשים החלו לקבל זכויות משפטיות והתקרבו למעמד חברתי שווה, במיוחד באזורי המרכז והדרום. רק באזור הצפוני משפחות רבות עדיין פטריארכליות וצמודות למסורת עד היום.[15] כעת יש בין ארבעים לכמה מאות בתולות מושבעות שנותרות באלבניה, ועוד כמה במדינות הצמודות. רובם מעל גיל חמישים.[4] עד לא מזמן האמינו כי תופעת בתולות מושבעות כמעט נעלמה אחרי חמישים שנה תחת משטר קומוניסטי באלבניה, אבל מחקרים עכשיויים מראים שזה לא בהכרח נכון;[7] להפך, בעקבות קריסת המשטר הקומוניסטי, התחדשות של תופעת נקמות הדם עשויה לעודד גם התחדשות של תופעת הבטולות המושבעות.[9]

בתרבות פופולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתולות מושבעות מוכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "National Geographic's Taboo". natgeo.com. אורכב מ-המקור ב-2010-01-17. נבדק ב-2009-11-11. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  2. ^ Young, Antonia (בדצמבר 2010). ""Sworn Virgins": Cases of Socially Accepted Gender Change". Anthropology of East Europe Review: 59–75. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ מטורקיה קאנון, שמשמעותה חוק. זה במקור נגזר מן kanôn היוונית (κανών) כמו בחוק הקאנון,
  4. ^ 1 2 3 4 Becatoros, Elena (6 באוקטובר 2008). "Tradition of sworn virgins' dying out in Albania". Die Welt. אורכב מ-המקור ב-26 באוקטובר 2008. נבדק ב-2008-10-22. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  5. ^ "Crossing Boundaries:Albania's sworn virgins". jolique. 2008. אורכב מ-המקור ב-18 באוקטובר 2008. נבדק ב-2008-10-07. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 Zumbrun, Joshua (11 באוגוסט 2007). "The Sacrifices of Albania's 'Sworn Virgins'". The Washington Post. נבדק ב-2008-10-07. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 Elsie, Robert (2010). Historical Dictionary of Albania (2nd ed.). Lanham: Scarecrow Press. p. 435. ISBN 0810861887.
  8. ^ Magrini, Tullia, ed. (2003). Music and Gender: Perspectives from the Mediterranean. Chicago: University of Chicago Press. p. 294. ISBN 0226501655.
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 Murray, Stephen O.; Roscoe, Will; Allyn, Eric (1997). Islamic Homosexualities: Culture, History, and Literature. New York: New York University Press. pp. 198 and 201. ISBN 0814774687.
  10. ^ Andreas Hemming, Gentiana Kera, Enriketa Pandelejmoni, Albania: Family, Society and Culture in the 20th Century (2012, ISBN 3643501447), page 168: Others relate to them as men, usually using male pronouns both in addressing them and in speaking of them.
  11. ^ Zimmerman, Bonnie (2000). "Balkan Sworn Virgin". Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia. p. 91. ISBN 9780815319207. Traditional European female-to-male transgender. The Balkan sworn virgin is a traditional status, role, and identity by which genetic females become social men, the only such socially recognized transgendered status in modern Europe. Clover (1986) proposed that this may be a survival of a more widespread pre-Christian European status.
  12. ^ 1 2 Warner, Marina (1994). "Boys Will Be Boys: The Making of the Male". Six Myths of Our Time: Little Angels, Little Monsters, Beautiful Beasts, and More. New York: Vintage. p. 45. ISBN 0-679-75924-7.
  13. ^ Anderson, Sarah M.; Swenson, Karen, eds. (2002). Cold Counsel: Women in Old Norse Literature and Mythology: A collection of essays. New York: Routledge. p. 50. ISBN 0815319665.
  14. ^ Wolman, David (6 בינואר 2008). "'Sworn virgins' dying out as Albanian girls reject manly role". London: TimesOnline. אורכב מ-המקור ב-6 בספטמבר 2008. נבדק ב-2008-10-08. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  15. ^ "At home with Albania's last sworn virgins". The Sydney Morning Herald. 27 ביוני 2008. נבדק ב-2008-10-07. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ וירזינה (בתולה) על IMDB
  17. ^ Canby, Vincent. "Reviews/Film Festival; A Girl Who Becomes a Boy, and Then a Woman". The New York Times.
  18. ^ Munro, Alice (20 ביוני 1994). "The Albanian Virgin" (באנגלית). נבדק ב-24 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "הופעת בכורה רבת עוצמה מציגה התעוררות של" בתולה מושבעת "אלבנית . רויטרס. 12 בפברואר, 2015. מקור: 2015-05-03.
  20. ^ "רומן פמיניסטי משכנע של מאבק של נשים לשמור על חירותה ועצמאותה, מפורטות היטב בדרמה מרתקת, ברקעים היסטוריים ייחודיים,

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Littlewood, Roland; Young, Antonia (2005). "The Third Sex in Albania: An Ethnographic Note". In Shaw, Alison; Ardener, Shirley (eds.). Changing Sex and Bending Gender. Berghahn Books. ISBN 1-84545-053-1.
  • Whitaker, Ian (ביולי 1981). ""A Sack for Carrying Things": The Traditional Role of Women in Northern Albanian Society". Anthropological Quarterly. The George Washington University Institute for Ethnographic Research. 54 (3): 146. doi:10.2307/3317892. JSTOR 3317892. {{cite journal}}: (עזרה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:אפליה מינית]] [[קטגוריה:אלבניה: תרבות]] [[קטגוריה:מגדר]] [[קטגוריה:טרנסג'נדר]]