משתמש:Yasir ahmad/זינב בנת ג'חש
זיינב בנת ג'חש, (642-590) לספירה, שמה הפרטי זיינב ואבא שלה שמו ג'חש, שמה המקורי "ברה" המשמעות של השם הוא "צדיקה". הנביא שינה את שמה לזינב[דרושה הבהרה] . כינוייה "אום אלחכם" "אום אלמסאכין" האימא של המסכינים והשם מעיד על דאגתה ועזרתה למסכינים, ויש לה כינוי גם "אום אלמואמינין" האימא של המאמינים כל הכינויים שלה מעידים על אישה בעלת אופי אנושי דתי. אחת מנשותיו של הנביא מוחמד עליו השלום ובת דודתו של הנביא, התאסלמה והגרה לאל המדינה "אלמדינה אלמונאורה".השתתפה בהרבה קרבות של הנביא מוחמד נגד עובדי האלילם. הייתה האישה הראשונה מנשותיו של הנביא מוחמד שנפטרה אחריו, בגיל 52-53 למותה. הנביא מוחמד התחתן אתה לאחר שהתגרשה מבנו המאומץ "זיד בן חארתה". אלוהים התיר למוחמד את האפשרות להתחתן עם אשתו של הבן המאומץ בכך שאלוהים צווה בקוראן ב "סורת אלאחזאב" פסוק מספר 37, שיש על הנביא מוחמד להתחתן עם אשת בנו המאומץ. זה מה שנקרא חתונה מוסדרת מהשמיים, על המוסלמים ליישם את מה שהנביא עשה והוא התרת החתונה עם אשתו הגרושה של הבן המאומץ במידה ויש רצון בכך.
משפחתה ומעמדה החברתי:[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה לפני ההגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה ב 33 שנים. אביה היה ג'חש משבט "בנו אסד" ולאימא ואמה הייתה "אומימה בנת עבד אלמטלב" שהיא דודתו של הנביא מוחמד עליו השלום. היא השתייכה לשכבה עשירה ובעלת רמה חברתית גבוהה, רוב האחים שלה היו מראשוני המתאסלמים וזה נתן לה מעמד דתי ופוליטי חזק אצל הנביא.
זינב בעיר יתרב:[עריכת קוד מקור | עריכה]
זינב היגרה ליתרב "אלמדינה אלמונאורה" אחרי שהנביא מוחמד היגר אליה.[דרושה הבהרה] בעיר יתרב הנביא אירס אותה לבנו המאומץ זיד בן חארתה. בהתחלה היא סירבה עד שירד הפסוק האומר שאם אלוהים והשליח שלו קבעו דבר, על המאמינים והמאמינות לציית למה שנקבע ואם יסרבו אז הם פסלו[דרושה הבהרה] את האמונה שלהם באלוהים וב[[דת] ]. לכן זיינב הסכימה על החתונה להתחתן עם זייד כצו מהשמיים. החתונה הזו דוגמא לשבירת ההבדלים המעמדיים בין המוסלמים, שהיו קיימים לפני האסלאם בחברה הערבית השבטית בחצי האי ערב, בכך שזיינב השייכת לשכבה העשירה ולאליטה השלטת התחתנה עם זייד השייך למעמד הנמוך. חתונתם ביטאה את רצונו של הנביא והוא למגר את הרבדים החברתיים הקיימים בחברה המוסלמית הצעירה. אבל הנישואים האלה נכשלו בגלל העימותים בין שני בני הזוג. לכן החליט זייד להתגרש ממנה [דרושה הבהרה]. אולם הנביא ביקש ממנו לשמור על הנישואים עם זיינב. זאת עד שירדו הפסוקים 36+37 בפרק השלושים ושלוש בקוראן הנקרא "סורת אלאחזאב" המצווים על הנביא להתחתן עם זיינב לאחר שזייד יתגרש ממנה. בעצם זיינב התחתנה עם זייד בצו מאלוהים ולאחר שהתגרשה ממנו התחתנה עם הנביא בעוד צו נוסף, דבר זה נתן לה גאווה ומעמד מיוחד בין נשותיו של הנביא.[דרושה הבהרה]
מעמדה באסלאם:[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה לזיינב מעמד גבוה אצל הנביא מוחמד, הייתה נאמנה לנביא, מקיימת מצוות, מקיימת שוויוניות בין בני אדם ובין נשים לגברים הייתה ידועה באהבתה למעשי צדק וצדקנות עד שקראו לה האימא של המסכינים " אום אלמסאכין" , גם הייתה ידועה בסגפנותה. היא מסרה מהנביא הרבה " חדית' " ( התורה שבעל פה באסלאם ) שהם האמרות של הנביא ולכן יש לה מעמד גבוה בחיי היום יום של המוסלמים, וגם עצם העובדה שאלוהים ציווה עליה להתחתן עם זייד, ולאחר שהתגרשה ממנו להתחתן עם הנביא מוחמד גם בצו מהשמיים, אז היא הייתה האישה ששחקה את התפקיד החשוב שמאפשר לגבר להתחתן עם אשת בנו המאומץ של הגבר המוסלמי לאחר שהבן המאומץ מתגרש מאשתו, או אם הבן המאומץ נפטר, וכל זה לפי השריעה המוסלמית, לכן מעמדה ההלכתי "שרעי" באסלאם ידוע כמעמד של אשת נביא שהיוותה דוגמא הלכתית "שרעית" למוסלמים.
פטירתה:[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפטרה בשנת 20 להג'רה, 642 לספירה, והייתה בגיל ( 52-53 ) שנים, ברגע שהלכה למות אמרה :
" אני הכנתי את התכריכים שלי בידיים שלי, ואם הח'ליפה ישלח אליי תכריכים תשלחו אחד התכריכים בתור צדקה למסכינים " לכן קראו לה האימא של המסכינים "אום אלמסאכין"היא הלכה לעולמה ולא השאירה כסף או רכוש, התפלל למענה הח'ליפה "עומר בן אלח'טאב" נקברה ע"י בני משפחתה כאות כבוד לה ממשפחתה .
השפעתה המגדרית היום:[עריכת קוד מקור | עריכה]
א. הדוגמא של זיינב ונישואים:[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיינב סירבה בהתחלה לציית לנביא מוחמד ולהתארס לזייד, וכאשר ירדו הפסוקים המצווים עליה להתארס לזייד היא הסכימה כיוון שרצתה לקיים צו אלוהי, החתונה עם זייד הגיעה לסופה בגירושין בגלל שזיינב לא אהבה אותו וביקשה להתגרש ממנו[דרושה הבהרה]. וזו זכות של האישה המוסלמית לבקש להתגרש מבעלה למרות שהיא לא יכולה לבצע את אקט הגירושין הסופיظ זייד פנה לנביא וביקש להתגרש ממנה, הנביא ביקש ממנו להמשיך ולשמור על חיי נישואים עם זיינב, אבל זייד הוסיף לבקש זאת כי זיינב לא רצתה בו, עד שהתגרש ממנה לפי רצונה. זה אומר שחיי הנישואים באסלאם אינם ממוגדרים [דרושה הבהרה] לגברים בלבד,:ארגון המציאות בחיי הזוגיות נעשים ע"י נשים וגברים יחד , וזה מעיד על שוויון מגדרי מסוים בחיי נישואים של נשים וגברים. כמו כן נשים באסלאם בעבר וגם בהווה יכולות להשיג את זכויותיהן בחיי הזוגיות, החופש שניתן לזיינב בנת ג'חש והוא להתגרש מבעלה זייד כי לא אהבה אותו מאפשר לבנות בגיל צעיר היום זכות בחירת בעליהן, למרות שהרבה בנות בחברה הערבית מוסלמית חוות תהליך חברות הקובע כי בני המשפחה הם אלה שיכולים להחליט על חתונתה של הבת או האישה בעסקת "בדל " או בשידוך מסוים ולבת אין השפעה על נישואיה. בעצם מה שקורה היום מנוגד לדת האסלאם המתירה לנשים לבחור את בעליהן בצורה חופשית לגמרי .
ב. הדוגמא של זיינב וגירושין מיוזמה אישית:[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההשפעה של סיפור הנישואים של זיינב בנת ג'חש הוא שיש לאפשר לנשים לבחור את בעליהן, לא להשפיע על תהליך בחירת בעליהן או לא לכפות עליהן חיי נישואים שאינן רוצות בהם. בעצם זיינב בנת ג'חש בצעה גירושים מזייד ביוזמה אישית, הנישואין שלה עם זייד היו לא מתאימים, מטרת הנישואים לא הושגה ברמה האישית, אם כי מטרת הנישואים עם זייד הושגה ברמה הדתית הלכתית שרעית, לכן היא התגרשה ממנו וזה מה שנהוג היום באסלאם אם בני הזוג מרגישים לא מרוצים מחיי הנישואים הם יכולים להתגרש .
ג. הדוגמא של זיינב ומעמדה של האישה הגרושה:[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרק השני בקוראן " סורת אלבקרה" פסוק 241 עוסק בעתידן של הנשים המגורשות ( למגורשות יינתן סיפוק לצרכיהן כדת וכדין , וזו חובת היראים ) אין להעניש אישה מגורשת בגלל שאין לה רצון להמשיך בחיי נישואים עם בעלה. דומה הדבר בפרק השישים וחמישה בקוראן, סורת "הגיטין" "סורת אלטלאק" פסוקים 1-7 שמדברים על מקרים דומים למקרה של זיינב בנת ג'חש והוא גירושים מיוזמה אישית, הזכויות שיש לתת לנשים המגורשות קרי המקרה של זיינב בנת ג'חש הן זכויות הלכתיות שרעיות שלמות, בעצם זה מהווה דוגמא לנשים המוסלמיות המגורשות והכרה בזכויותיהן לאחר הגירושים. [דרושה הבהרה]