משתמש:Yuri/ארגז חול

"משפט סקופס" או "משפט הקופים" (באנגלית: Scopes Trial) הוא כינוי למשפט שנערך בקיץ 1925 בעיירה הקטנה דייטון, שבמדינת טנסי בארצות הברית, בו הועמד לדין המורה ג'ון סקופס והואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין בניגוד לחוק שנחקק באותה שנה.

המשפט הפגיש בין שתיים מהדמויות הידועות באותה תקופה, ויליאם ג'נינגס ברייאן, פוליטיקאי ומטיף דתי נודע נבחר לייצג את התביעה, וקלרנס דרו, אגנוסטיקן ואחד מעורכי הדין המפורסמים בהיסטוריה המשפטית של ארצות הברית, יצג את ההגנה. יש הרואים באירוע זה את שיאו של פולמוס שהתנהל במשך עשרות שנים בין תומכיי תיאורית הבריאתנות לתומכי תורת האבולוציה. משפטו של סקופס עורר סנסציה ופרסום רב, והוא היה נושאם של מספר ספרים וסרטים ידועים.

רקע

חוק לאיסור לימוד תאוריית האבולוציה בכל האוניברסיטאות, המכללות וכל בתי הספר הציבוריים האחרים של טנסי, הנתמכים באופן מלא או חלקי מתקציב החינוך הציבורי של המדינה, ולקביעת עונשין להפרת האיסור. 1. נקבע באספה הכללית של מדינת טנסי, שיהא זה בלתי חוקי עבור כל מורה, בכל אחת מן האוניברסיטאות, המכללות וכל בתי הספר הציבוריים האחרים של המדינה, אשר נתמכים באופן מלא או חלקי מתקציב החינוך הציבורי של המדינה, ללמד כל תאוריה השוללת את סיפור הבריאה האלוהית של האדם כנלמד בתנ"ך, וללמד תחת זאת שהאדם הנו צאצא למין ירוד יותר של בעלי חיים. 2. נקבע עוד, שכל מורה שיימצא אשם בהפרת חוק זה, יואשם בעבירה ויורשע. . 3. נקבע עוד, שחוק זה יהיה בתוקף מעת קבלתו, כנדרש לתועלת הציבור. נתקבל ב־13 במרץ 1925

לשון החוק (תרגום חופשי)

ב-13 במרץ 1925, נחקק בטנסי חוק שאסר על לימוד תאוריית האבולוציה של האדם בכל מוסדות הלימוד הציבוריים במדינה, כאשר העובר על החוק היה צפוי לקנס כספי בסכום של בין 100 ל-500 דולר (ראה מסגרת). החוק נחקק ממניעים דתיים, והיווה את שיאו של מאבק שפרץ במלוא עוזו עם פירסום הספר "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין שבו נשטחו רעיונות תורת האבלוציה. על אף שבאירופה תורת האבולוציה התקבלה בקרב הציבור באופן יחסי, בארצות הברית הדבר עורר פולמוס גדול. הויכוח העז ביותר התנהל בנושא של אבולוציית האדם. אנשיי דת רבים במדינה חששו כי לימוד תיאוריה הגורסת שהאדם התפתח מהקוף, תביא לעירעור היסודות הדתיים של אזרחי המדינה ותוביל לשחיתות מוסרית. הטיעון העיקרי של מחוקקי החוק נשען על העובדה כי הבריאתנות נחשבת לתורה דתית ואי לכך אסורה ללימוד במוסדות לימוד ציבוריים. עקב כך הם גרסו כי יש לאסור ללימוד גם את תורת האבולוציה על מנת שלא לתת יתרון לא הוגן לאחד הצדדים בסיכסוך. חושב לציין עם זאת כי האיסור התמקד רק באבולציה של האדם ולא באבולוציית העולם, בעלי החיים או הצומח.

האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) החליט לצאת למאבק, והציע את הגנתו לכל אדם שיואשם בלימוד האבולוציה בניגוד לחוק. האיגוד אף החל לחפש מורה שיתנדב לעשות זאת, מתוך תקווה שכאשר יובא הנושא לבית המשפט, יוכלו להוכיח את חוסר החוקתיות של החוק הנ"ל. ג'ורג' רפלייה, איש עסקים מקומי בעיירה קטנה בשם דייטון, הציע את ג'ון סקופס, מדריך ספורט שהחליף באותה העת את המורה למדעים בבית הספר המקומי. רפלייה האמין כי הסיקור התקשורתי הנרחב שיביא המשפט יעזור להחזיר את העיירה בעלת האוכלוסייה המדלדלת אל מפת המדינה. סקופס בן ה-24, הסכים להתנדב לעמוד למשפט לאחר שאמר לרפלייה שהוא כבר לימד בכיתתו את תורת האבולוציה בניגוד לחוק.

כתב אישום הוגש נגד סוקופס ובעקבותו הוא נעצר אך שוחרר במהרה לאחר ששולמה ערבות בסכום של 500 דולר. המשפט עצמו נפתח בדייטון ב-10 ביולי, 1925 ועורר סערה שהתפשטה גם מחוץ לגבולות ארצות הברית.

התביעה וההגנה

צוות התביעה

ראשוניי התובעים במשפט היו שני אחים ועורכי דין מוקמים בשם הרברט וסו היקס. בסופו של דבר בגלל ההבנה באשר לחשיבותו הרבה שהולכת להיות למשפט, טום סטיוארט, בן מקאנזי וויליאם ג'נינגס ברייאן נבחרו להוביל את התביעה.

צוות ההגנה

בנסיון למשוך פירסום נוסף, רפלייה ניסה לפתות את הסופר הנודע הרברט ג'ורג' ולס להצטרף למשפט, אך ולס סירב להצעה בנימוס באומרו כי אין לו את ההכשרה המשפטית המתאימה. בסופו של דבר ההגנה הורכבה מג'ון ניל, ארתור הייס, דדלי מלון וקלרנס דרו.

מהלכיי המשפט

תחילת המשפט

אלפי עיתונאים, יזמים עסקיים וסקרנים הגיעו לדייטון בעקבות המשפט. האווירה הכללית בעיירה הייתה זו של קרנבל. דוכניי לימונדה מאולתרים הוקמו על מנת להקל על העוברים ושבים מהחום הכבד של הקיץ, שימפנזות מקרקס הובאו לעיירה הקטנה והופיעו ברחובות העיר לבידורם של ההמונים וספרים המגנים את תורות האבולוציה הוצאו למכירה לכל הדורש. המשפט עצמו התנהל בבית המשפט המקומי תחת ניהולו של השופט השמרן ג'ון טי. ראולסטון.

כמקובל במערכת המשפט האמריקאית, צוות של 12 מושבעים נבחרו להכריע את תוצאות המשפט. המושבעים היו מורכבים ברובם הגדול מאיכרים שמרנים וחסרי השכלה מדעית. כבר בימיי המשפט הראשונים הועלו ניצניי המחלוקת הראשונים כאשר דרו התנגד לפתיחת הדיונים בתפילה. דרו ציין בפני השופט ראולסטון כי הוא מודע למנהגו לפתוח את הדיונים בצורה זו, אך מכיוון שהדת במקרה זה היא אחת הצדדים במחלוקת הוא מבקש לחרוג ממנהגו במשפט הזה. ראולסטון דחה את בקשתו של דרו בציינו כי הוא עצמו מאמין בחשיבות התפילה והוסיף כי זה אכן מנהגו במשך שנים ארוכות, והוא לא מאמין שלקיום התפילה תהיה השפעה כלשהיא על תוצאות המשפט. ידוע כי ראולסטון נהג להתפלל בכנסייה באופן קבוע ובאחת הפעמים ואף נמצא יושב באחת השורות הראשונות ביחד עם משפחתו, כאשר בראיין נשא דרשה שבה תקף את אסטרטגיית ההגנה. עובדות אלה האלו תהיות, אז כמו גם היום, לגבי מידת האובייקטיביות שהייתה לו בבואו לשפוט במשפט.

טיעוניי ההגנה

סקופס עצמו לא נחקר ולא העיד להגנתו שכן החלק העובדתי במשפטו לא היה שנוי במחלוקת. באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות תיכננו תחילה לבסס את אסטרטגיית ההגנה על נסיון להוכיח שהחוק המדובר אינו חוקתי, מכיוון שהוא מפר את חירויות הפרט של המורים, ולכן דינו להתבטל. באחד מנאומיו הזכורים, תקף דרו את החוק ישירות ואמר כי הוא עלול להביא למדרון חלקלק, ולנסיגת החברה מאות שנים אחורנית לתקופה שבה הרדיפה הדתית הביא למאסרם ושירפתם על המוקד של מדענים ואינטלקטואלים רבים. מסיבה זו ההגנה ביקשה כבר בתחילת המשפט לבטל את כל האישומים נגד סקופס על בסיס הפרת החוקה. השופט ראולסטון דחה את הבקשה.

עם התקדמות המשפט שונתה אסטרטגיה זו, בעיקר עקב השפעתו של דרו, עד שלבסוף החלה ההגנה לבסס את טיעוניה על הטענה כי אין סתירה בין תורת האבולוציה לכתוב בתנ"ך. על מנת לבסס טענה זו ההגנה זימנה לעדות את מיינרד מטקאלף, דוקטור לזאולוגיה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ההגנה התנגדה לעדותו של מטקאלף בטענה כי לעדותו אין קשר לשאלה העומדת בבסיס המשפט, והיא האם סקופס לימד את תורת אבולוציית האדם או לא. ראולסטון, לאחר מספר דקות של הירהורים, דחה את התנגדותה של ההגנה והחליט לשמוע את דבריו של מטקאלף.

פסילת עדות המומחים

על מנת לבסס טענות אלה, התביעה ביקשה להזמין להעיד שמונה מומחים של תורת האבולוציה אולם השופט הרשה רק למומחה אחד לזאולוגיה להעיד ופסל את כל שאר המומחים אך אישר להם להעביר תצהירים כתובים לפרוטוקול. בתגובה להחלטה זו דרו העיר הערה לגלגנית לשופט שעליה הוא נאלץ להתנצל מאוחר יותר לאחר שהשופט איים להאשים אותו בביזיון בית המשפט.

אסטרטגיית ההגנה התבססה על נסיון להוכיח שהחוק המדובר אינו חוקתי ודינו להתבטל, ולשם כך הם הביאו מדענים שהיו אמורים להעיד על נכונותה של תורת דרווין, אך בית המשפט לא אישר להם להעיד והשופט לא הסכים להיכנס לדיון בנושא זה. במהלך מבריק העלה דרו את התובע עצמו, ויליאם ג'נינגס ברייאן, לדוכן העדים ועימת אותו עם הכתוב בתנ"ך עצמו. במהלך המשפט גם הואשם קלרנס דרו הסוער בביזוי בית המשפט, והתנצל.

חקירת דרו את בריאן

לקראת סוף המשפט ננטשה גם אסטרטגיה זו, ובמקומה החלו פרקליטיי ההגנה לתקוף את הפירוש המילולי שניתן לתנ"ך כמו גם את הידע הדל של בראיין במדע. בדרך זו הצליחו תומכי האבולוציה בתוכניתם המקורית להפוך את דיוניי המשפט לאחת מזירות ההתגוששות של הפולמוס הדתי-מדעי.

בליעת יונה על ידי דג

ציור מאת גוסטב דורה המתאר את פליטת יונה על ידי הדג

וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל, לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה; וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.

— ספר יונה פרק ב' פסוק א'

הדיון החל כאשר דרו שאל את בראיין על הפסוק המתאר את בליעת יונה על ידי דג גדול, ופליטתו בחיים לאחר שלושה ימים. דרו רצה לדעת אם גם פסוק זה צריך להיות מפרוש פשוטו כמשמעו כפי שטען בראיין למרות שהוא מנוגד לחוקי הטבע ולהגיון האנושי. בראיין השיב בחיוב, והסביר כי הוא מאמין שאלוהים יכול לגרום לאדם ולדג לעשות כרצונו. דרו שאל אם לדעת בראיין אלוהים יצר דג מספיק גדול בכדי לבלוע את יונה. בראיין ענה ואמר כי מכיוון שהדבר לא רשום בתנ"ך הוא אינו מוסמך לענות על השאלה. דיון התפתח והחל לסוב סביב נושא הנסים. בראיין טען כי לאיש דת כמוהו קל להאמין לנס הזה כמו לכל הנסים הכתובים בתנ"ך. דרו שאל בתגובה אם בראיין היה מאמין בכך גם אם בתנ"ך היה רשום כי יונה בלע לוויתן. בראיין אמר כי הוא היה מאמין בכך אם כך היה רשום בתנ"ך, אך הוסיף לאחר מכן ואמר בתקיפות כי התנ"ך לא יוצא בהצהרות קיצוניות כאלה, וזאת בניגוד לתמוכי האבולוציה לפי טענתו.

עצירת השמש על ידי יהושע

ציור מאת גוסטב דורה המתאר את עצירת השמש על ידי יהושע

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת-הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.

— ספר יהושע פרק י' פסוק יב'

דרו שאל את בראיין אם הוא מאמין כי השמש נעצרה בפקודת יהושע על מנת להאריך את היום כפי שנכתב בתנ"ך. בראיין ענה בחיוב. דרו ניסה לחדד ושאל האם בראיין מאמין כי השמש סובבת סביב הארץ בניגוד לעמדה המדעית הקובעת את ההיפך. בראיין השיב כי אין לו מחלוקת עם המדע בעניין זה והוא מאמין כי כדור הארץ סובב סביב השמש. עובדה זו גרמה לכך שבראיין נאלץ להסכים כי היה צורך לעצור את כדור הארץ מלכת ולא את השמש על מנת להאריך את היום. לאחר מכן דרו המשיך ועימת את בראיין עם מה שהיה מתרחש אילולא כדור הארץ היה נעצר מלכת כפי שהוא מאמין שהתרחש. כדור הארץ, על פי חוקי הפיזיקה הקיימים, היה הופך למסת חומר רותחת. בראיין הודה כי הוא אף פעם לא חשב על הנושא לעומק, אך טען כי בכוחו של אלוהים לטפל בכל בעיה הנוצרת עקב הנסים שהוא עושה.

סיום המשפט

לאחר שמונה ימי משפט, ב-21 ביולי, הורשע סקופס בעבירה על החוק וחויב בקנס נמוך בסך 100 דולרים בלבד. בהמלצת הפרקליט דרו, הוא סירב לשלם גם את הקנס הזעום והגיש ערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, שם זוכה סקופס בשל סיבה טכנית מהתשלום ונפטר מן הקנס. אמנם סקופס הורשע בדין, אולם המטרה העיקרית של ההגנה - הצגת תאוריית האבולוציה וביזוי החוק נגד לימוד האבולוציה - הושגה.

התובע הדתי ג'נינגס בראיין נפטר בדייטון חמישה ימים לאחר תום המשפט. העיירה הפכה למוקד משיכה במשך המשפט ולאחריו. לאחר המשפט פרש סקופס מהוראה וקלרנס דרו המשיך ושגשג עקב הפרסום שזכה לו עקב המשפט.

תקשורת

עיתונאים רבים הגיעו לדייטון כדי לסקר את מהלכו.

עירעור לבית המשפט העליון

רק במאי 1967 בוטל החוק האוסר את לימודי האבולוציה, לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שהוא מנוגד לחוקת ארצות הברית בהיותו נובע ממניעים דתיים.

השפעה תרבותית

המחזה לרשת את הרוח (1955) שנכתב על ידי ג'רום לאורנס ורוברט לי, מבוסס על המשפט. במחזה הדמות של דרו נקרא הנרי דרומונד והדמות של ברייאן נקרא מתיו הריסון בריידי. המחזה הוסרט בשנת 1960 בידי הבמאי סטנלי קריימר, בכיכובם של ספנסר טרייסי ופרדריק מארץ'.

כמו כן נעשו גם שלוש גרסאות לטלוויזיה: ב-1965 עם מלווין דוגלס ואד באגלי, ב-1988 עם ג'ייסון רוברדס וקירק דאגלס, וב-1999 עם ג'ק למון וג'ורג' ס. סקוט.

ראו גם

• בריאתנות
• אבולוציה
• מפלצת הספגטי המעופפת

קישורים חיצוניים

• יקי מנשנפרוינד, "משפט הקופים" בעצם עדיין לא הוכרע, הארץ
• מידע רב על משפט סקופס (אנגלית)
• משה רונן, אחרי 80 שנה: הקרב על האבולוציה ממשיך, אתר ynet