מתקן התפלה אשדוד


שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה

פרמטרים [ מיקום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מתקן התפלה אשדוד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג מתקן התפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש התפלת מים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים חברת מקורות
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 2011–2015 (כ־4 שנים)
מאפיינים תפעוליים
מידע נוסף תפוקה: 100 מלמ"ש
קואורדינטות 31°51′01″N 34°41′10″E / 31.8502787°N 34.6862472°E / 31.8502787; 34.6862472
(למפת אשדוד רגילה)
 
מתקן התפלה אשדוד
מתקן התפלה אשדוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתקן התפלה אשדוד הוא מפעל התפלת מי ים המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית. המתקן בעל כושר ייצור של 100 מלמ"ש. המתקן ממוקם באזור התעשייה הצפוני של העיר אשדוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקן הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית על הקמה במימון משותף של מתקן התפלה באשדוד, בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, על ידי חברת הנדסת התפלה[1]. הקמת המתקן, שנבנה בצמוד לתחנת הכוח אשכול, הושלמה בשנת 1981 והוא החל לספק מים בתפוקה של 20,000 קוב ליממה. לאחר שנה וחצי של הפעלה החליטה חברת מקורות להשבית את המתקן משיקולי כדאיות כלכלית ולאחר חורף שבו ירדה כמות משקעים גבוהה מהממוצע[2].

מכרז מקורות שבוטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה בישראל, כדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך[3]. מכרז ראשון פורסם להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), ובפברואר 2001 הודיע שוחט מייד על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים[4]. אביגדור ליברמן בזמן כהונתו כשר תשתיות חתם על הכרזת מכרז לבניית מתקן להתפלת מי הים[5] בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). מתקן התחיל לעבוד באשקלון בשנת 2005. זה היה מתקן ראשון בישראל להתפלת מי ים, אם לא לקחת בחשבון בתקן התפלה קטן באילת (סבחה ג) שהתחיל לספק מים ב-1997. שש הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני[6].

במקביל החליטה החברה הממשלתית מקורות לצאת במכרז משלה, בשיטת "עד מפתח" (Turnkey), כלומר לבנייה של המתקן ועם השלמתו למסור אותו להפעלה[7]. פרסום המכרז עורר התנגדות במשרד האוצר ואצל גורמים נוספים במשק, בטענה, שאין לאפשר למקורות, שהיא הלקוח של מתקני ההתפלה, כמוביל המים היחיד בארץ, לקחת חלק גם במכרזים להפקת מים ולתפעול מתקני התפלה[8]. אך המכרז פורסם בכל זאת. באוקטובר 2002, זכתה קבוצת "ויה מאריס" במכרז של מקורות להקמת המתקן תמורת 90 מיליון דולר (קבוצה זו זכתה גם במכרז להקמת מתקן התפלה פלמחים)[9][10]. על פי התכנון המתקן היה אמור לפעול בשנת 2004[11]. חברת "אשדוד התפלה" שהייתה שבבעלותם השווה של קבוצת ברן הישראלית והחברה האמריקאית איוניקס, ערערה על תוצאות המכרז בטענה כי ההתמחרות שביצעה מקורות נוגדת את כללי המכרז. ביולי 2003, בעקבות הסכם פשרה, "אשדוד התפלה" קיבלה את ביצוע הפרויקט תמורת 95 מיליון דולר[12]. לבסוף הפרויקט הוקפא, משום שמשרד האוצר דרש ממקורות לבצע שינויים מבניים ולהפריד את פעילות התפלת המים מפעילות הולכת המים. ולשם כך הקימה מקורות חברת בת חדשה בשם "מקורות פיתוח וייזום"[13].

מתקן מקורות פיתוח וייזום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 חודש הפרויקט, על פי החלטת ממשלה, לנוכח מצוקת המים בישראל. החשב הכללי במשרד האוצר הודיע שניתן להקים את המתקן בפטור ממכרז, על בסיס המכרז הקודם, למרות שתוכנן מתקן גדול פי שניים. בנוסף הובילה את הפרויקט החברה החדשה שהוקמה לצורך כך "מקורות פיתוח וייזום"[14]. חברת הנדסת התפלה, שביקשה להתחרות על הקמת הפרויקט, דרשה ממקורות לפרסם מכרז חדש למתקן, משום שהתוכנית החדשה שהציגה מקורות, היא בהיקף יותר מכפול מהמכרז המקורי (100 מיליון מ"ק לעומת 45 מיליון מ"ק), בטכנולוגיה שונה ובמיקום שונה[15]. במהלך שנת 2009 אכן פורסם מכרז חדש, בו זכתה קבוצת IVM של החברות "מנרב הנדסה" ו-Sadyt הספרדית. זאת, לאחר שגברה בהליך התמחרות על קבוצת BGS בה שותפות שיכון ובינוי, GES מקבוצת גרנית הכרמל, שפיר הנדסה וקבוצת ברן[16]. אולם בניית המתקן התעכבה, בשל ויכוח על מחיר המים שבו תרכוש המדינה את המים המותפלים ממנו. המכרזים הבין-משרדית ביקשה לשלם מחיר של 2.36 שקלים למ"ק, בדומה למחיר הזכייה במכרז להקמת מתקן התפלה שורק שהוקם באותו הזמן. לעומת זאת, עמדה הצעתה המקורית של "מקורות פיתוח וייזום" על 2.86 שקלים למ"ק. לאחר משא ומתן הפחיתה בהדרגה את המחיר ל-2.49 שקלים למ"ק. אך מקורות לא יכלה להשוות את מחיר ל-2.36 שקלים למ"ק, מאחר שהתוכנית העסקית שעליו ביססה את בניית המתקן הייתה על פי מחיר של 2.86 שקלים למ"ק[17].

עבודות הבניה החלו לבסוף בשנת 2011 והסתיימו באוקטובר 2015, אז החל לספק מים למערכת הארצית באיחור של כשנתיים[18][19].

המתקן מעולם לא הצליח לספק את כמות המים המותפלים שנדרש לפי החוזה, ובעקבות קריסה של המודל הפיננסי הכריזה המדינה על מחיקת 400 מיליון ש"ח מהחוב של מקורות. תביעות החוב והבוררויות נגד החברה הגיעו לסכום של כ-1.25 מיליארד שקל. בעקבות ההפסדים הגישה מקורות תביעה של 705 מיליון ש"ח נגד שותפות מנרב-סדיט שהקימה אותו[20]. ביוני 2019 פרסמה מקורות מכרז למכירת המתקן, אחרי נזק כספי שמוערך בכ-600 מיליון שקלים[21] באוקטובר 2021 התפרסם כי חברות ג'נרישן קפיטל ושפיר תרכושנה את המתקן שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד ש"ח, תמורת 900 מיליון ש"ח[22].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות אשדוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד מושיוב, יפותח מיתקן להמתקה בזיקוק רב שלבי, דבר, 23 ביוני 1975
  2. ^ אברהם פלג, התפלת מים - פתרון טפל?, מעריב, 15 ביוני 1986
  3. ^ דוד חיון, ‏הממשלה מתמודדת עם המחסור במים: שנת 2010 - נקודת המבחן, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
    משה ליכטמן, ‏החמיץ את הסרט: תשתיות - אברהם שוחט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2002
  4. ^ דליה טל, ‏שוחט: יוקם מיתקן התפלה נוסף למתוכנן באשקלון; צוות יקבע את מיקומו ודרך הקמתו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2001
  5. ^ עמירם כהן, היום מתפרסם מכרז להתפלת עד 65 מיליון מ"ק מים בשנה, באתר הארץ, 07 במאי 2001
  6. ^ אלי דניאל, 6 הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני, בהן של תשובה, דנקנר ומאיר דור, זלקינד ובני גאון, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2002
  7. ^ רויטל לוי-שטיין,מאת עמירם כהן, 120 מ' ד' יושקעו בהקמת מתקן ההתפלה באשדוד; מקורות העבירה טיוטת המכרז, באתר הארץ, 13 במאי 2001
  8. ^ דליה טל, ‏מקורות: שתי קבוצות הגישו הצעות להקמה של מתקן התפלה באשדוד, באתר גלובס, 14 בפברואר 2002
  9. ^ אלי דניאל, ויה-מאריס זכתה גם במכרז מקורות: תקים באשדוד מתקן התפלה בהשקעה של כ-90 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2002
  10. ^ דליה טל, ‏קבוצת ויה מאריס זכתה במכרז למתקן התפלת המים באשדוד בהיקף של 90 מ' ד', באתר גלובס, 6 באוקטובר 2002
  11. ^ צבי לביא, ‏מתקן ההתפלה באשדוד יופעל בעוד שנתיים ויתפיל 45 מיליון מ"ק בשנה, באתר גלובס, 20 בינואר 2002
  12. ^ ברן ואיוניקס זכו בפרויקט של מקורות ב-95 מ' ד', באתר הארץ, 31 ביולי 2003
  13. ^ דליה טל וגל נסים, ‏בן אליעזר: "אם מקורות לא תתחיל בעוד כחודש להקים את מתקן ההתפלה באשדוד - יבוטל הזיכיון שנתנה המדינה לחברה", באתר גלובס, 4 ביולי 2006
  14. ^ דליה טל, ‏החשכ"ל: "ניתן להקים את מתקן ההתפלה באשדוד בפטור ממכרז", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2008
  15. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה מבקשת מהמבקר להתערב בפרשת המתקן באשדוד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2008
  16. ^ אבי בר-אלי, מנרב ו-Sadyt יבנו מתקן ההתפלה באשדוד ב-1.5 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2009
  17. ^ יורם גביזון, הנדסת התפלה: "המדינה תשלם מחיר גבוה למקורות - ולא תקבל מים במועד המובטח", באתר הארץ, 5 בינואר 2010
  18. ^ טל מויסה, ‏אושרה תוכנית למתקן התפלה באשדוד; יחל לספק מים ב-2013, באתר גלובס, 7 ביולי 2011
  19. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, איחור של שנה לפחות בפרויקט ההתפלה של מקורות באשדוד, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2014
  20. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, מקורות נכנעה והפסיקה את תהליך מכירת מתקן ההתפלה באשדוד למנרב, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2017
  21. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, רכישת מתקן ההתפלה באשדוד: IDE, האצ'יסון ושיכון ובינוי בין המתמודדות, באתר TheMarker‏, 15 ביולי 2019
  22. ^ גולן חזני, פרסום ראשון ג'נריישן קפיטל ושפיר רוכשות את מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד בכ-900 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2021