גן יבנה

גן-יבנה
סמל היישוב החדש מאז 2020
בית המועצה בגן יבנה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אהרון דרור (2003–הווה)
גובה ממוצע[1] ‎39 מטר
תאריך ייסוד 1931
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,409 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 88
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,134 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 112
תחום שיפוט[2] 11,440 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 117
31°47′19″N 34°42′30″E / 31.788535648535°N 34.7084072050583°E / 31.788535648535; 34.7084072050583
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[3]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4240
    - דירוג מדד ג'יני 84
לאום ודת[2]
יהודים: 96.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.4%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 10.4%
גילאי 15 - 19 10.4%
גילאי 20 - 29 14.9%
גילאי 30 - 44 16.1%
גילאי 45 - 59 21.3%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 7.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 4,935
 –  יסודי 2,499
 –  על-יסודי 2,436
מספר כיתות 179
ממוצע תלמידים לכיתה 27.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל גן-יבנה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.ganyavne.muni.il
הכיכר בכניסה לגן-יבנה
רחוב טיפוסי בגן-יבנה
תחנת כבאות והצלה בגן-יבנה
קוטג' בשני מפלסים בגן-יבנה
מתנ"ס גן-יבנה
נוף בגן-יבנה

גַּן-יַבְנֶה היא מועצה מקומית במחוז המרכז[4] שבישראל, השוכנת מזרחית לאשדוד. נוסדה כמושבה בשנת 1931 על אדמות שנרכשו על ידי אנשי חברת "אחוזה א' ניו-יורק". הוחלט לקרוא לה כך בשל קרבתה לעיר ההיסטורית יבנה, אף על פי שהיישוב אינו גובל בה כלל. בעבר, כ-80% משטחיה היו מכוסים בפרדסים ומטעים. בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית.

עד שנת 2022 כלל בתי המגורים בגן-יבנה (למעט תשעה בניינים) היו וילות וקוטג'ים, וליישוב היה צביון כפרי. אולם, בעקבות פרויקט פינוי בינוי ותוכנית מתאר ארצית לבנייה רוויה (בתי מגורים רבי-קומות) בשנת 2021, החלה בגן-יבנה בנייה רוויה ובה בין היתר דירות מחיר למשתכן, ונסלל כביש גישה שלישי ליישוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן-יבנה הוקמה על אדמות המרעה של הכפר ברקה שנרכשו על ידי "אחוזה א' ניו-יורק", שהייתה חברה שהוקמה על ידי משפחות יהודיות מרוסיה, פולין ומרכז אירופה שהיגרו אל ארצות הברית. יהודים אלה עסקו בעיקר בתחומי הבנקאות והמסחר ועם קריסת וול סטריט ב-1929, חיפשו אפיק חלופי להשקעת כספיהם. שאיפה זו השתלבה בכמיהתם של יהודים אלה לארץ ישראל ובאותה שנה הם החליטו לרכוש בה קרקעות מתוך מחשבה לעלות בהמשך לארץ ולהתיישב בה. עוד קודם לכן, בראשית שנות העשרים, רכשה החברה את אדמות רעננה (על שמה רח' אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה) וכאשר רצו לרכוש אדמות נוספות והדבר לא התאפשר ברעננה, הוחלט על רכישת אדמות הכפר ברקה, שהיו זמינות והמרחק מהן לתל אביב היה קצר יחסית.

עם סיום תהליך הרכישה, הגיעו ב-1931 שמונה משפחות. מועד זה נחשב כשנת ייסודה של גן-יבנה, אם כי חלק רואים בשנת 1929, עת החלו עבודות המדידה של השטח, כשנת ייסוד היישוב. מאחר שאנשי אחוזה א' היו עירוניים ללא כל ידע בחקלאות, הם צירפו אליהם את חברי "גרעין תל-חי קרים", גרעין של אנשים בעלי רקע חלוצי-סוציאליסטי, מייסודו של יוסף טרומפלדור.

בגן-יבנה הוקמו צרכנייה, מערכת לאספקת מזון למשק החי, מחלבה שממנה נשלחה תוצרת החלב של היישוב לתנובה, מחסן ביצים ומערך לשיווק התוצרת החקלאית. במושבה נחפרה באר לאספקת המים, ובעת עבודות החפירה נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שיוחסו לעיר יבנה - ומכאן שם המושבה גן-יבנה (על אף שגבולות המושבה, ולימים היישוב, אינם גובלים בעיר יבנה כלל).

בשנת 1935 הוקם בסמוך לגן-יבנה המושב ביצרון על ידי חברי גרעין תל-חי שביקשו להקים יישוב עצמאי. במקביל הוקמו יישובים נוספים כאשכול אזורי שהיה חלק מהתפיסה הביטחונית, כמו "תפארת ישראל", "רמת השניים", "שכונת השוטרים" ו"גבעה 11", שלימים סופחו לגן-יבנה וכיום מהווים חלק משטח השיפוט שלה. כדי למלא את החלל שנוצר עם עזיבתם של חברי גרעין תל-חי, הגיעו בשנת 1935 חברי גרעין מיוצאי גרמניה.

היישובים הערביים השכנים היו סוכריר – ממערב, ברקה – מדרום, ויסור – ממזרח. במעגל הרחוק יותר שכנו איסדוד – בדרום-מערב, בתני – מדרום, בית דראס – מדרום-מזרח, בשית – מצפון וקטרה – מצפון. מכל אלה, עם תושבי ברקה ויסור היו לתושבי גן-יבנה יחסים טובים יחסית. עם זאת, תושבי איסדוד וסוכריר היו קיצוניים יותר ומהם יצאו עיקר הפורעים שפעלו באזור.

הענפים העיקריים בגן-יבנה היו הפרדסנות שתוצרתה שווקה דרך נמל חיפה אל מעבר לים. המשפחות טיפחו משקי עזר, בהם גודלו עופות, לאספקת ביצים ובשר ובהמשך עיזים ופרות לאספקת החלב. בחצרות הבתים גדלו עצי פרי וגני ירק שתוצרתם שימשה לתצרוכת ביתית. עודפי הייצור הוחלפו בין השכנים וכן נמסרו לצרכנייה לקיזוז הצריכה הביתית. תושבי גן-יבנה התפרנסו גם מעבודות עונתיות בחקלאות ובבניין וכן בעבודות שירותים במחנות הצבא הבריטי הסמוכים.

באותה תקופה הייתה גן-יבנה יישוב מבודד, ללא חיבור לרשת החשמל וללא כביש מסודר שהגיע אליה. רק ב-1938 נסלל אליה הכביש שחיבר אותה עם גדרה. עבודות הסלילה בוצעו על חשבונם של תושבי המקום ללא סיוע ממוסדות היישוב או הממשלה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט השתלבה גן-יבנה בהגנה המרחבית באזור.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות מצאה גן-יבנה את עצמה בקו החזית מול הכוח המצרי שהתקדם מעזה לכיוון תל אביב ושנעצר בגשר עד הלום הסמוך. בראשית יוני 1948 פונו האמהות והילדים מהישוב והגברים ושאר הנשים נשארו להגן על היישוב יחד עם כוחות עזר שנשלחו לתגבור. גן-יבנה נותרה כמוצב קדמי ועקב כך נהרסו המשקים והשדות הפכו לשדות בור. בזמן ההפוגות במלחמה שבו לגן-יבנה משפחות ספורות שבסופו של דבר פונו שוב לראשון לציון. עם תום הקרבות שבו תושבי גן-יבנה למושבתם ושיקומה הצריך עבודה רבה, שכן עמדות קשר ותעלות נחפרו בחצרות הבתים. במבצע יואב הורחק הצבא המצרי מהמושבה, ובאמצע נובמבר 1948 חגגו במושבה את הסרת המצור. במהלך המסיבה הבטיח נציג חברת אחוזה שהחברה תפעל לשיקום המושבה[5].

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הקודם של היישוב עד 2020

לאחר מלחמת העצמאות מנתה גן-יבנה כ-400 נפש. בשנת 1950 הוענק לה מעמד של מועצה מקומית. בשנות החמישים נקלטו בה עולים מתימן שעלו במבצע על כנפי נשרים. בשנות החמישים נקלטו במושבה עולים מתימן, צפון אפריקה וכורדיסטן וכן מעט עולים מבולגריה. בסוף שנות החמישים ובשנות השישים נבנו בגן-יבנה שיכונים רבים.

אולם משנת 1957 הפסיקו להגיע למושבה עולים חדשים והמושבה קפאה על שמריה. בשנת 1963 טענו ראשי המושבה כי מצבה מתדרדר. הם צוטטו כאומרים[6]: "רוב הוותיקים נטשו את המקום ונותרו רק חמישים משפחות ותיקות, חלקם פנסיונרים. עשרים וחמישה אחוז מהתושבים הם מקרי סעד, עוד עשרים אחוז עובדי דחק ועשרים ושניים אחוז פועלים חקלאיים בעלי הכנסה נמוכה, והשאר עובדי השירותים ועובדים מחוץ למקום."

גן-יבנה התמקדה בשיפור תנאי המחיה של העולים שזה מכבר הגיעו. בית הספר המקומי לימד עד כיתה ח' ובני המושבה יצאו ללמוד מחוצה לה. רבים מבני המושבה הצעירים לא מצאו מקומם בעיסוק החקלאי, והחלו מחפשים מזלם ביישובים אחרים. לתושבים החדשים מאידך, ההתחברות הייתה קשה. באותן שנים לא היה תיכון במושבה.

מינואר 1974, פעל ראש המועצה החדש, ישראל שטיין[7], לפיתוחה של המושבה. הוא דרש מהרשויות לחבר את המושבה לכביש 4 כדי לקרב אותה לאשדוד ולגוש דן[8]. באמצע שנות ה-70 הוחל בבנייה פרטית וציבורית בגן-יבנה[9] ובאותה תקופה אושרה בניית שלושה בתי קומות.

בשנות ה-80 קבע ראש המועצה משה אלקסלסי:

גן יבנה תיבנה לאורך ולרוחב, אך לא לגובה.

ראש מועצת גן יבנה לשעבר משה אלקסלסי, 1979 (מדינה קמה, תולדות היישוב)[10]

בשנים אלו הארץ נכנסה לקצב בנייה בולמוסי, גן-יבנה ה"רחוקה" החלה מתקרבת למרכז הארץ בזכות מיקומה הנוח על עורקי תחבורה ראשיים כמו כביש 4, ועל כן משכה אליה אלפי תושבים חדשים מכל רחבי הארץ, ובהם צברים רבים לצד עולים ותיקים. מאז ידע היישוב תנופת פיתוח לצד שימור הנוף הפסטורלי הירוק. כל זאת, תוך קידום משמעותי של מערכת החינוך ושירותי התרבות, הספורט והפנאי להורים, לבני הנוער ולילדים[10].

עד שנת 2022 כלל בתי המגורים בגן-יבנה (למעט תשעה בניינים) היו וילות וקוטג'ים, וליישוב היה צביון כפרי. אולם, בעקבות פרויקט פינוי בינוי ותוכנית מתאר ארצית לבנייה רוויה (בתי מגורים רבי-קומות) בשנת 2021, החלה בגן-יבנה בנייה רוויה ובה בין היתר דירות מחיר למשתכן, ונסלל כביש גישה שלישי ליישוב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בגן יבנה 24,409 תושבים (מקום 88 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לגן יבנה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 84.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,905 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]

גן-יבנה מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ביישוב שלושים ושמונה גני ילדים;[12] שישה בתי ספר יסודיים: "בן-גוריון", "מכבים", "אילן רמון", "אהוד מנור", "נופי מולדת" ובי"ס ממ"ד "סיני";[12] חטיבות ביניים ותיכון: "אורט יצחק רבין" (אנ') ו"אורט נעמי שמר" (שניהם שש-שנתיים); וכפר הנוער "בית אפל"[12].

ב-2021 נחנך ביישוב "קונסרבטוריון גן יבנה" ללימודי נגינה ופיתוח קול, בשלוחת המתנ"ס בשכונת נאות המכבים[13].

בנוסף, ממקומת ספרייה ביישוב, הנמצאת לצד המתנ"ס היישובי.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגן-יבנה פועלות נציגויות של תנועות נוער ארציות שונות: "הצופים", "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא", "עוז"[14], ו"הנוער הלאומי"[15]. יחד עמם, פועלות גם נציגויות של ארגוני הנוער: "רוטרי אינטראקט", "נוער מד"א"[16], "מש"צים", ו"מד"צים". בנוסף, פועלות ביישוב גם קבוצות הנוער: "חוגי סיירות"[17], "אסא אותי לוחם"[18], "תוכנית גוונים"[19], "סיירת נוער תורם"[20], "מש"צים", "נח"ל קהילתי"[21], "צופי אש"[22], "מעורבות חברתית"[23], "מנהיגות צעירה"[24], "בית הספר למנהיגות"[25], "מועצת הנוער"[26], ו"פרלמנט ילדים"[27].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פעל עד 2021 מועדון כדורגל תחרותי של המרכז הקהילתי, "מ.כ. מתנ"ס גן-יבנה", והוא מפעיל מחלקות ילדים ונערים[28][29]. כמו כן, קיים ביישוב קבוצות כדורגל מטרום-ילדים ועד בוגרים תחת השם "בית"ר גן-יבנה"[1]. בעבר, פעלו גם קבוצות הכדורגל "מכבי גן-יבנה" ו"הפועל גן-יבנה".

בענף הכדורסל קיימת אגודת ניצני גן-יבנה המפעילה את קבוצת "מכבי גן-יבנה", שלה מחלקות קטסל, בנות, כדורסל ילדים, נערים, בוגרים, ונשים.[2][3] בנוסף, אגודת הפועל סביונים גן-יבנה הקימה גם קבוצות קטסל משותפות עם העיר השכנה אשדוד, "הפועל גן-יבנה/אשדוד" ו"הפועל אשדוד/גן-יבנה",[4] בנוסף למחלקות קטסל וכדורסל לרוב קבוצות הגיל והמגדר תחת השם "הפועל (סביונים) גן-יבנה".[5]

כמו כן, ישנם בגן-יבנה קבוצות ספורט וחוגים תחרותיים של התעמלות אמנותית, ג'ודו, קארטה, קפוארה, הוקי גלגיליות, טניס, MMA, התעמלות קרקע ואקרובטיקה, בלט וג'ז מודרני, ספורט אתגרי, ואייקידו.

במאי 2017 נפתח קאנטרי קלאב, הכולל: בריכה מקורה חצי אולימפית, בריכת זרמים, בריכת פעוטות, ג'קוזי, סאונה יבשה ורטובה, וחדר כושר; בנוסף באותה שנה, נחנך ביישוב מגרש כדורעף חופים.

כיום פועלים ביישוב שלושה מכוני כושר; מגרשי כדורגל, כדורסל, טניס, וכדורעף; בריכות שחייה; וסקייטפארק.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נחנך ב-2010 קניון פתוח (לא-מקורה ברובו) בשם "קניון פרנדלי גן-יבנה", הכולל שלוש קומות של חנויות ביגוד, סניפים של מזון מהיר, סניפים של קופות חולים, דואר ישראל, מכון כושר, פארק וג'ימבורי.[30]

ביישוב פועל גם מתנ"ס גן-יבנה, המרכז הקהילתי, המארח הצגות במהלך השנה עם מנויים מסובסדים לצעירים ומבוגרים תושבי היישוב[31]. קיים בו גם מועדון לגיל הזהב.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף יבנאי-פוזין (1958–1950), ראש המועצה הראשון, מוותיקי היישוב וממקימיו.
  • שמואל אוחיון (1974–1958, 1983–1978)[32] איש העלייה החדשה.
  • ישראל שטיין (1978–1974). באמצע 1975 הצביעו חברי המועצה על הדחתו, אך לאחר שיקום הקואליציה שלו הוא שב ונבחר מחדש[33].
  • משה אלקסלסי (2003–1983)
  • דרור אהרון (2003–הווה)

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה קרישק, בוני הגן, סיפורה של גן יבנה. הוצאת "רשפים", 1993
  • זאב ענר, סיפורי מושבות, פרק "גן יבנה - בעקבות משבר הבורסה בארצות הברית". מאת אריה קרישק. הוצאת "משרד הביטחון", 1996
  • אסף אלפי, ומפה המשכנו, סיפור בדיוני, המשך התגוללות דור המרד והתפשטות התופעה בשנות התשעים. הוצאת "אופוס", 1998
  • שחר לוי, עד הלום צעדנו, ספר המגולל את התפתחות היישוב בשנות השמונים. מאת יליד המקום. הוצאת "עם עובד", 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן יבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  4. ^ מחוז המרכז באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  5. ^ גן יבנה חגגה שחרורה מהמצור, הצופה, 17 בנובמבר 1948
  6. ^ גן יבנה נאבקת על קיומה, הצופה, 6 במאי 1963
  7. ^ איש המערך בראש מועצת גן יבנה, מעריב, 25 בינואר 1974
  8. ^ אהרן פריאל, "ב־15 שנים לא נבנה בגן יבנה אפילו בית אחד, מעריב, 17 ביוני 1974
  9. ^ דני צדקוני, הצעירים מחכים למות הזקנים, דבר, 29 באוקטובר 1974
  10. ^ 1 2 תולדות היישוב באתר המועצה גן יבנה
  11. ^ פרופיל גן יבנה באתר הלמ"ס
  12. ^ 1 2 3 חינוך באתר המועצה גן יבנה
  13. ^ חדש בגן יבנה: קונסרבטוריון ללימודי נגינה ופיתוח קול, חדשות אפס שמונה 08, ‏2021-08-23
  14. ^ עוז | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  15. ^ תנועות הנוער באתר המועצה גן יבנה
  16. ^ נוער מד"א באתר מתנ"ס גן יבנה
  17. ^ חוגי סיירות | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  18. ^ אסא קבוצת גן יבנה באתר אסא אותי לוחם
  19. ^ גוונים גן יבנה באתר תוכנית גוונים
  20. ^ סיירת נוער תורם באתר מתנ"ס גן יבנה
  21. ^ הכנה לצהל (יב') | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  22. ^ צופי אש | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  23. ^ מעורבות חברתית | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  24. ^ מנהיגות צעירה (ז') | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  25. ^ בית ספר למנהיגות | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  26. ^ מועצת הנוער | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  27. ^ פרלמנט ילדים | מתנ"ס גן יבנה, www.matnasganyavne.org
  28. ^ https://www.football.org.il/team-details/?team_id=5843&season_id=22
  29. ^ https://www.football.org.il/team-details/?season_id=20&team_id=5586
  30. ^ https://www.friendly-ganyavne.co.il/
  31. ^ https://www.matnasganyavne.org/index.php
  32. ^ ש. אוחייון - ראש מועצת גן יבנה, הצופה, 18 בדצמבר 1959
  33. ^ ראש מועצת גן־יבנה נבחר מחדש, דבר, 28 באוגוסט 1975
  34. ^ ערים תאומות באתר המועצה גן יבנה
  35. ^ ערים תאומות באתר המועצה גן יבנה