מתתיהו שציגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב מתתיהו זאב חיים (רב מַתֶּס) שְׁצִיגֶל (שצ'יגל או שְׁטְשִׁיגֶל) (ו' בטבת תרנ"ו, דצמבר 1895 - י"א באדר תש"ך, מרץ 1960) היה מייסד ומנהל ישיבת בית יוסף בבני ברק. גלגול מאוחר של הישיבה הזאת נקרא על שמו, ישיבת בית מתתיהו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה אוסטרוב שבפלך לומז'ה בפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית) לצבי מיכאל שצ'יגל. בגיל 11 היגרו הוריו מפולין. הוא נותר לבדו ונכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק והיה מתלמידיו של הרב יוסף יוזל הורוביץ, "הסבא מנובהרדוק". נישא למרים, בת הרב משה אליעזר הכהן באייער ממוטלה, ממקורבי החפץ חיים

מאז בחרותו נרתם להקמת ישיבת נובהרדוק. הוא נמנה עם מייסדי ומנהלי ישיבות "בית יוסף" בחארקוב, בזוויהל ובמזריץ'. כבר בשנות ה-20, עוד בטרם עלה ארצה, העלה את הרעיון להקמת ישיבה במושבה בני ברק שהוקמה באותה תקופה. הוא שוחח על כך עם הרב שמעון קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, שהיה רבו של מייסד בני ברק יצחק גרשטנקורן. האדמו"ר שלח מפולין מכתב לגרשטנקורן ובו הזכיר את הרב שצ'יגל ואת תוכניתו להקמת ישיבה בבני ברק וביקש את סיועו. אולם יישום התוכנית לא יצא אז אל הפועל ונדחה עד לעלייתו לארץ ישראל.

בקיץ תרצ"א (1931) עלה הרב שצ'יגל לארץ ישראל, יחד עם עמיתו הרב דוד בליאכר. אשתו ושלושת ילדיו של הרב שצ'יגל נותרו בפולין, והם עלו ארצה רק כעבור שלוש שנים וחצי, בחשוון תרצ"ה. שני הרבנים הקימו את הישיבה בבני ברק סמוך לבואם ארצה. בתקופה הראשונה שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול שבמרכז המושבה. כעבור זמן קצר שב הרב בליאכר לפולין והרב שצ'יגל המשיך לבדו בניהול הישיבה. את תפקיד ראש הישיבה מילא הרב שצ'יגל, אך ייעד אותו לרב יעקב ישראל קניבסקי, אותו הכיר מישיבת נובהרדוק.

מגוריו של החזון איש בבני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשעלה החזון איש לארץ ישראל, בט"ז תמוז תרצ"ג (1933), היה בדעתו להתגורר בפתח תקווה, בינתיים שהה באכסניה בתל אביב, רב מַתֶּס היה מן היחידים שהכירו את החזון איש, הוא מיהר לאכסנייתו והציע לו להשתכן בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה בת פחות מעשור. החזון איש נענה להצעה והחל מחודש אב תרצ"ג התיישב בבני ברק, לאחר בואו הציע לו למסור שיעורים בישיבה שהקים, עד לבואו של גיסו הרב יעקב ישראל קניבסקי לשמש כראש ישיבה (גרסה שונה על כך נמצאת בספרו הגדול של בנימין בראון על החזון איש). אכן בחודשי החורף של שנת תרצ"ד הוא מסר שיעורים בישיבה, באותה שנה הונחה אבן הפינה לישיבה בגבעת רוקח, בסמיכות לביתו של החזון איש.

הרב שצ'יגל ארגן אשרות עלייה לרב קנייבסקי ולעוד מאה בחורי ישיבה. בתחילת חודש ניסן תרצ"ד עלה הרב קנייבסקי והתיישב בסמוך לישיבה. הרב שצ'יגל פינה לו את משרת ראש הישיבה, והוא עצמו שימש כמנהל רוחני ומסר שיחות מוסר לתלמידים.

נפטר בשנת תש"כ, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת. כמה שנים לאחר פטירתו הופסקה פעילות הישיבה. בשנת תשמ"א (1981) הוקמה במבנה הישיבה ישיבת בית מתתיהו, הנושאת את שמו.

משפחתו ראתה בהבאת החזון איש לבני ברק עניין גדול וחרטה זאת על מצבתו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני גיסיו של הרב שצ'יגל - חתניו האחרים של הרב באייער - הם: הרב אברהם יצחק גרשונוביץ - אב"ד ז'אבינקה וראש ישיבת תפארת ציון, והרב חיים חלוונה יוז'וק - אביהם, בין השאר, של ד"ר דב ירדן והרב שמעון יוז'וק.

בנו, הרב מאיר שצ'יגל, הוא מחבר סדרת ספרי "שומר אמת" ור"מ בישיבת חמד לצעירים כיום בבני ברק. חתניו הם: הרב נחום לסמן - כיהן כראש ישיבות מגדיאל ותפרח (חותנו של הרב אליעזר יהודה פינקל), והרב משה אהרן רוזנטל - ראש כולל הרמ"א ומחבר סדרת ספרי "מטה אהרן" על מסכתות הש"ס.