ישיבת תפארת ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת תפארת ציון
שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק

ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח[1]), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בחשוון תרצ"ו (1935) על ידי הרב יעקב שניידמן, בוגר ישיבת בית יוסף שנרתם להקמת הישיבה בהוראת החזון איש.

עם הקמת הישיבה למדו בה שבעה בחורים. בסוף אותו חורף מנתה כשלושים תלמידים. בין תלמידיה הראשונים: אחייני החזון איש, הרב חיים גריינימן, הרב שמריהו גריינימן, הרב נסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי[2].

בשנים הראשונות שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול בבני ברק. מאוחר יותר הוקם בניין הישיבה, בתמיכתם של יעקב הלפרין[3] וחזקיהו יוסף קרלנשטיין, תעשיין חרדי תושב בני ברק וממקורבי החזון איש.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, שהיה אב"ד העיירה ז'אבינקה בליטא, ועם בואו מונה לעמוד בראש הישיבה. בשנותיה הראשונות של הישיבה נהגו להגיע אליה רבנים נודעים, ובהם החזון אי"ש והרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפעלר"), על מנת לבחון את תלמידי הישיבה. בתחילת דרכה מסרו בה שיעורים הרב ירוחם אשר ורהפטיג והרב מיכל יהודה ליפקוביץ, חתנו של הרב גרשונוביץ. בשנות החמישים הצטרפו לצוות הר"מים הרב שמריהו יוסף קרליץ וגיסו הרב זלמן רוטברג. המשגיח היה הרב אברהם הורוביץ.

בשנותיה הראשונות של הישיבה כיהן הרב שמואל גריינימן כנשיא הכבוד שלה. אחריו כיהן בתפקיד במשך שנים רבי אלעזר מנחם מן שך, והוא נהג להגיע בכל סוף "זמן חורף" למסור שיחה בהיכל הישיבה לרגל חלוקת פרסים לתלמידים המצטיינים.

בשנות השישים נחלקה הישיבה לשתי ישיבות - אשכנזית וספרדית. לראשות הישיבה האשכנזית מונה הרב שרגא פייבל שטיינברג, מתלמידיו של החזון איש. לצדו שימשו ר"מים הרב משה צביון והרב ישי מנדל. בתחילת שנות השמונים נסגרה הישיבה.

באותה תקופה פרשה קבוצת ר"מים מישיבת רוז'ין החסידית, בראשות הרב מרדכי עמרם יעקובזון, ופתחה ישיבה קטנה בשם "נצח ישראל". הישיבה החדשה השתכנה במבנה של "תפארת ציון". הרב יעקב שניידמן ניהל את הישיבה. לאחר פטירת שניידמן, בשנת 1995, מונה הרב שלמה קניבסקי לעמוד בראשות הישיבה, שמנתה אז כמה עשרות תלמידים בלבד. תחת ראשותו שבה הישיבה להשתמש גם בשם "תפארת ציון". הובאו אנשי צוות חדשים וגיסו שמריהו הוניגסברג מונה לרשם. עם השנים עלה מספר התלמידים לכ-200. נשיא הישיבה הוא הרב חיים קניבסקי, אביו של ראש הישיבה הנוכחי.

הישיבה שוכנת במבנה ישן ברחוב ירושלים בבני ברק. במבנה קיים גם בית כנסת שבו התפלל גם הרב שריה דבליצקי. בשנת תש"ס (2000) פתח הרב שלמה קניבסקי ישיבה גדולה - "ישיבת קריית מלך", השוכנת בסמיכות ל"תפארת ציון".

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור של השם "נצח ישראל", ראו להלן.
  2. ^ תמונות הארבעה מופיעות בתמונת מחזור של הישיבה משנת ת"ש (1940).
  3. ^ ישיבת תפארת ציון בבני ברק, הצופה, 30 במאי 1941